הגיגים על יום עקום ../images/Emo4.gif
הגיגים על יום עקום
הי לכולן, היה לי היום יום די מחורבן, ונדמה לי שרק אתן באמת תבינו אותי. אנחנו דקה לפני טיפול, כבר עם הדקא כל יום בבטן, אבל עם ציסטה פרסיסטנטית (יעני עקשנית) וגדולה שתופסת 5X4 ס"מ בשחלה הימנית ולא מרפה למרות ארגסט, גלולות מזה חודש והדקא. היום בבוקר הלכתי עם תקוות להיווכח שהיא התמוססה אבל לא, היא שם במלוא הדרה וגודלה, אז קבעו לי למחר דיקור של הציסטה, כבר עשו לי את זה בעבר, זה תהליך דומה מאוד לשאיבה, גם כן מבוצע בהרדמה מלאה, רק במקום לשאוב ביציות, שואבים את הנוזל מתוך הציסטה. מחר בשבע וחצי אני מתייצבת באשפוז יום כירורגי. מחר גם יום ההולדת השנתיים של גיא. בקיצור התרוצצתי שעתיים בבית החולים לעשות את כל בדיקות הדם והבדיקה הגופנית וכל מה שצריך לפני הרדמה, ומשם הייתי חייבת לטוס לקחת את גיא מהמשפחתון לטיפת חלב כי היה לנו תור ב 12:00 לחיסון. טיפת חלב ממש לא היה המקום המתאים בשבילי היום, היו שם שתי אימהות עם תינוקות קטנטנים וחמימים בני שבוע בביקור הראשון הראשון בטיפת חלב, וכשחיכיתי עם גיא את החצי שעה אחרי החיסון שלו, אחת מהן התיישבה ממש לידי, עם הגוזל שלה, והתחילה להניק אותו - הוא פער אליה את המקור הציורי שלו והתחבר לה לשד, והיא ליטפה לו את הראש, ובאותו רגע, בלי שום שליטה או הודעה מוקדמת התחילו לזלוג לי דמעות גדולות מהעיניים ושטפו לי את כל הפנים....ובכיתי, ובכיתי...
מה לא הייתי נותנת בשביל כדור בדולח, שייראה לי לפחות שהכל זמני, שיש אור בקצה המנהרה, שגם אני, מתישהו בעתיד אלד שוב, ואחזיק בידי תינוק בן יומו ואניק אותו ממש ככה, כמו האמא הזאת היום בטיפת חלב...
הגיגים על יום עקום
הי לכולן, היה לי היום יום די מחורבן, ונדמה לי שרק אתן באמת תבינו אותי. אנחנו דקה לפני טיפול, כבר עם הדקא כל יום בבטן, אבל עם ציסטה פרסיסטנטית (יעני עקשנית) וגדולה שתופסת 5X4 ס"מ בשחלה הימנית ולא מרפה למרות ארגסט, גלולות מזה חודש והדקא. היום בבוקר הלכתי עם תקוות להיווכח שהיא התמוססה אבל לא, היא שם במלוא הדרה וגודלה, אז קבעו לי למחר דיקור של הציסטה, כבר עשו לי את זה בעבר, זה תהליך דומה מאוד לשאיבה, גם כן מבוצע בהרדמה מלאה, רק במקום לשאוב ביציות, שואבים את הנוזל מתוך הציסטה. מחר בשבע וחצי אני מתייצבת באשפוז יום כירורגי. מחר גם יום ההולדת השנתיים של גיא. בקיצור התרוצצתי שעתיים בבית החולים לעשות את כל בדיקות הדם והבדיקה הגופנית וכל מה שצריך לפני הרדמה, ומשם הייתי חייבת לטוס לקחת את גיא מהמשפחתון לטיפת חלב כי היה לנו תור ב 12:00 לחיסון. טיפת חלב ממש לא היה המקום המתאים בשבילי היום, היו שם שתי אימהות עם תינוקות קטנטנים וחמימים בני שבוע בביקור הראשון הראשון בטיפת חלב, וכשחיכיתי עם גיא את החצי שעה אחרי החיסון שלו, אחת מהן התיישבה ממש לידי, עם הגוזל שלה, והתחילה להניק אותו - הוא פער אליה את המקור הציורי שלו והתחבר לה לשד, והיא ליטפה לו את הראש, ובאותו רגע, בלי שום שליטה או הודעה מוקדמת התחילו לזלוג לי דמעות גדולות מהעיניים ושטפו לי את כל הפנים....ובכיתי, ובכיתי...
