קצת פרופורציות?!
מתי בזמן האחרון העסיק אותך הסבל של הפלסטינים?! (אתה מדבר ללא קשר לנטייה פוליטית על סבלנות והזדהות עם סבל, זה על אותו מישור) פעם ראית את אבא שלך מושפל ע"י ילד בן 18 לעיני הילדים שלו?! ראית את אמא שלך רועדת מפחד כשפרצו לך חיילים לבית לישון, משתרעים על המיטה של ההורים שלך בלי חשבון?! (נוהל שינה במהלך פעילות בצבא- לתפוס בית פלסטיני ההוראות אומרות להתנהג יפה, בפועל זה לא מתבצע) עם הנעליים והכל?! מעיפים אותך מהסלון שלך ומשחקים שם שש-בש?! ראית את כל זה קורה לך?! אז קצת זריקות אבנים! ובקתבי"ם! הרי זה כואב לנו! תראו! כואב לנו! אז אנחנו רוצחים! זה מוצדק?! כמובן שלא! אין הצדקה להתפרעות!! אין הצדקה, לאף צד, וכמו שיורים על ערבים ושמאלנים כדורי גומי שיירו גם על המופרעים האלה! זה לגופם של דברים, הפורום הוא לא פורום גוש קטיף, יש לנו חיים (נכון לפעמים נראה שלא, אבל יש לנו) ואנחנו חיים גם מעבר לגוש קטיף והוא לא כל הזמן הפנוי שלנו, אז דיי. הרבה פעמים אנחנו מתעלמים מהעובדה שאנחנו סובלים שבחיים רע לנו, ומסתתרים מאחורי אידיאלים גדולים מטביעים את ה"אני" שלנו בהם, הופכים למכשירים, כי רק הרעיונות נותנים לנו מחסה מעצמינו. כן, לפעמים אנחנו חיים במישור הרעיוני, השכלי כדיי לברוח מהחיים שלנו, מהמציאות, לא סתם מהפיכות אידיאולוגיות צומחות באיזורי עוני וסבל, כי רע לנו! אז אנחנו בוחריום באידיאלים וברעיונות כדיי לחיות במישור השכלי ולא במישור של העצמיות שלנו. אנחנו צריכים לדעת לחיות בחיים, ושיהיה לנו טוב!! ולעשות טוב, הרצון האמיתי של כל העולם לעשות טוב, להועיל לסביבה שלנו! לא להתנדב כאידיאל נעלה! אלא כפעולה טבעית! של הטבה של אהבה, של להיות טוב. ומתוך עשיית טוב, ומתוך שנהנה! שנעשה כיף, שנעה טוב לאחרים ועצמינו, מתוך התקשרות לעצמינו, לאני הפנימי שלנו, של גילוי הנשמה והרצון שלנו, רצון של עבודת אלוקים טהורה ואמיתי מתוך כך נזכך את עצמינו ונגיע למקום שטוב לנו! לא מאידיאלים גדולים! לא מצעקות ומלחמות, אלא מתנועה טבעית אנושית של טוב ושל ה' מתוך כך יהיה לנו טוב בחיים, ונוכל לראות את הטוב לנגד ענינו וממילא כל שאלת גוש קטיף מקבלת פרופורציות אחרות, פרופורציות של טוב ורע, של ה' מול התרחקוןת ממנו, ולא של אידיאלים ריקים שמתעלמים מעצם החיים שלנו מעצם המציאות שלנו שנשאארים לנצח לעלינו ואין לנו פגישה אמיתית איתם, עד כאן.