הגורל והמקרה

Mist2

New member
הגורל והמקרה

מצבו הנוכחי, האדם לא יכול כלל לדבר על שינוי הגורל.
נושא הגורל הוא נושא מאוד תאורטי ורחב וניתן לגשת אליו מכיוונים שונים ורבים.
אך עלינו להבין תחילה שחוק הגורל חל על בני אדם ולא חל על מכונות.
שרוי בתוך שנתו העמוקה וההיפנוטית, כל מה שנשאר מהאדם היא המכונה המקולקלת שלו.
במצב שכזה (מצב לא טבעי) נכנס האדם לממלכת חוק המקרה.
חוק המקרה פועל על המכונה בצורה כל כך טוטלית, עד שחוק הגורל כלל לא יכול לחדור ולהשפיע על האדם במהלך חייו.

מה הוא חוק המקרה?
הכל קורה, והמכונה מגיבה ללא כל שליטה.
אין אדון בבית שיכול לכוון ולסדר, הכל קורה לנו ואנו לא מסוגלים לעשות מאומה.
נוח לנו להאמין לדמיון שלנו ולספר לעצמנו שאנו עושים ובוחרים, אך כל עוד אנו נמצאים תחת חוק המקרה, אין אנו מחליטים ואין אנו עושים מאומה.
דומה הדבר לכדור מתגלגל המספר לעצמו על כך שהוא בעצמו החליט להתגלגל וכלל לא מודע לכך שמישהו בעט בו.

התאוריה מספרת שמאורעות מאוד גדולים בחיינו יכולים להיות קשורים לגורל שלנו: המקום בו נולדנו, ההורים שלנו, המוות ועוד.
את הגורל ניתן לראות כתפקיד אותו אנו צריכים לשחק, קיבלנו עובדות ברורות המאפיינות אותנו (טיפוס גוף, מין, מהות, אזור גאוגרפי, תקופה, הורים ומשפחה),
קיבלנו שחקנים אחרים לצידנו, והמטרה היא לבצעה את התפקיד שלנו בהצגה על הצד הטוב ביותר.
לא ממש משנה מה הוא התסריט, הוא יכול להיות קשה או קשה פחות לכן אני לא מקבל את עניין הגורל הטוב או הגורל הרע.
רודני קולין אמר:

“All circumstances—good or bad—must change in time;
and if one can only pass through them equally, without being borne too much up or too much down, one becomes ready for other change.
It is not the happy or tragic role that makes the difference between actors, but the way the role is played. Some parts of life are very hard. At the same time one can no longer wish it to be otherwise…”

אך כיצד יכול האדם לשחק את תפקידו בצורה טובה, כל עוד הוא ישן? וכיצד הוא יכול לשחק את תפקידו, כאשר הוא כלל לא נמצא?
לכן אין מה לדבר על שינוי הגורל, תחילה עלינו לנסות לקיים את הגורל שלנו.
אם לא נצליח, נחזור לכאן שוב ושוב לאותו התפקיד.
רק כאשר יצליח האדם לצאת מחוק המקרה ולחיות תחת חוק הגורל, רק אז ניתן יהיה לדבר על שינוי הגורל, אם בכלל יש צורך לשנותו.
כדי להבין נושאים אלה טוב יותר, עלינו להבין נושאים רבים הקשורים אליו, כגון "מהות, אישיות ואישיות מזויפת" ועוד…
 

ינוקא1

New member
סליחה מאדון גורדייף.

לכל אחד מאיתנו יש יכולת לבחור , ואיננו מכונות גמורות.

רק שלפעמים יכולת הבחירה היא פעם בשניה , לפעמים פעם בדקה , לפעמים פעם ביום .... ולפעמים רק פעם בחיים.

זה לא נכון לראות את האדם רק כמכונה , ובדיוק באותה המידה לא נכון לראות את האדם כבעל בחירה אבסולוטית.

הראיה שאיננו "רק" גורל ומכונה - כי אפשר לחזות את מעשיו של רובוט , אך לא ניתן לחזות את ההתנהגות האנושית (לפחות לא במאה אחוז).
עשרות שנים מחפשים כלכלנים למינהם דרכים לחזות את ההתנהגות האנושית , ולא מצליחים.
זה נכון שלפעמים יש סבירות גבוהה שהאדם ינהג כך או כך. אך זוהי לא יותר מ"סבירות גבוהה". לא ניתן לחזות בוודאות כיצד יתנהגו בני אדם.

האדם הוא ליבה של בחירה חופשית , המכוסה בעטיפה של גורל.
הליבה הזו מתגלה כלפי חוץ , אצל כל אדם במינונים שונים - אצל כל אדם קיימת חריגה מהגורל. מי פחות מי יותר.

ודווקא ככל שמאמינים בליבה הזו - היא מתחזקת.
מי שאיננו מאמין בליבה הזו , הופך לאדם חלש - אדם שחושב ששולטים בו כל מיני כוחות והוא נע כקנה ברוח.

לעומת זאת מי שמאמין בליבה הזו , הופך לאדם חזק.
אדם שמאמין שלא הנסיבות אחראיות לגורלו , אלא הוא אחראי לגורלו.
הוא הופך לאדם הנוטל אחריות.

כך שגם אם נניח וכן אנחנו "מכונות" , הדרך לצאת מהמכניות היא פשוטה מאוד - לא להאמין בה !
















 

Mist2

New member
כל מה שרשמת, הוא רק הפוטנצייל של האדם

הלואי שכבר היינו במקום הזה.

מה אתה רוצה מגורדייף? אם יש לך לומר משהו על דברים שאני רושם דבר אלי, אני לא מייצג כאן אף אחד.
 

ינוקא1

New member
זה גם באנשים "רגילים"

אינך יכול לחזות במאה אחוז גם התנהגות של אדם "רגיל".

מה שאומר שגם אדם רגיל איננו מכונה.

אם מישהו יכול לחזות - אז שיוכיח.

זה נכון שככל שהאדם נוטה יותר לצד ה"בהמה" שבו , הוא יותר מכונה , ויותר צפוי.
אך גם אצל אדם שהוא בהמה מוחלטת , לפעמים צץ הניצוץ.

אין אדם שהוא וודאי \ מכונה \ ישן \ צפוי .... במאה אחוז.

והזכרתי את גורדייף כי אני יודע שההכרה ב"מכניות" היא הבסיס הראשון בתורתו.

זה לא שזה לא נכון לגמרי , אך האמת הרבה יותר מורכבת.
האמת היא שאם האדם יחשוב שהוא מכונה הוא יהפך למכונה , ואם האדם יחשוב שהוא חופשי ואחראי למעשיו הוא יהפך לחופשי.

זה פשוט עד כדי כך.
 

Mist2

New member
תחרות פרסים

״אם מישהו יכול לחזות - אז שיוכיח.״
הפרס 1,000,000 $.

הספונסר - מר. ינוקא1

אתה החלטתה שמכונה זה דבר מה, ואם לא יכולים להוכיח לך אחרת אז אתה צודק.
מכונה זה דבר מה אחר.
אם תרצה אוכל לפרט.
 

ינוקא1

New member
להבנתי כבר הסברת :

"מה הוא חוק המקרה?
הכל קורה, והמכונה מגיבה ללא כל שליטה.
אין אדון בבית שיכול לכוון ולסדר, הכל קורה לנו ואנו לא מסוגלים לעשות מאומה.
נוח לנו להאמין לדמיון שלנו ולספר לעצמנו שאנו עושים ובוחרים, אך כל עוד אנו נמצאים תחת חוק המקרה, אין אנו מחליטים ואין אנו עושים מאומה.
דומה הדבר לכדור מתגלגל המספר לעצמו על כך שהוא בעצמו החליט להתגלגל וכלל לא מודע לכך שמישהו בעט בו."

אז אני מאמין שיש בזה אמת - כשאתה מאמין שאתה כזה.

ואין בזה אמת כשאינך מאמין בזה.

יש אמת בגורל ובמקרה - כשאתה מאמין בו.

אין אמת בגורל ובמקרה - כשאינך מאמין בו.

זה נכון שקל להאמין כי איננו שולטים בגורלינו , כמו אותו כדור שלג חסר ישע , כי זה מסיר מאיתנו את האחריות למצבינו.
אך כדאי לראות את הדברים אחרת.
 

Mist2

New member
לא, אני תיארתי את פעולת המכונה, לא הסברתי

מה היא מכונה.

"מה פירושו של דבר שהאדם הוא מכונה?
פירושו שאין לו תנועות בלתי-תלויות, הן בתוך עצמו והן מחוצה לו.
הוא מכונה מונעת על-ידי השפעות חיצוניות ודחיפות חיצוניות. כל תנועותיו, פעולותיו, דיבוריו, רעיונותיו, רגשותיו, מצבי-רוחו ומחשבותיו הם תולדה של השפעות מן החוץ.
הוא עצמו אוטומאט בעל מלאי מסוים של זכרונות על נסיונות קודמים ומידת-מה של מרץ שמור."

כך אמר מר' אוספנסקי. אם נבחן את דבריו, נבחין מיד ב'אני'ים שכליים שונים בעד או נגד, או חלק מה'אני'ים בעד וחלק נגד.
אך לאמיתו של דבר, אם נתבונן על עצמנו, אזי במהרה יתברר לנו שהוא צודק לגמרי…
אפילו אותה תגובה של המרכז השכלי שלנו על דבריו – בעד ונגד, רק מוכיחה שדבריו נכונים.
דבריו הם גירוי/השפעה והתגובה של המרכז השכלי היא תגובה אוטומטית לדבריו. או במילים אחרות – מישהו לחץ על כפתור והפעיל משהו.
אנו אפילו לא בוחנים או בודקים איך נגיב, התגובה היא מכנית/אוטומטית לגמרי וקשורה בידע קודם על הנושא.
אם דבריו בצורה זו או אחרת מוכרים או לא יוצרים 'סתירה' ביחס לידע שכבר קיים התגובה תהיה חיובית, אך אם נוצרת 'סתירה' התגובה תהיה שלילית.

עוד שיטה מצוינת לבדוק את דבריו היא פשוט לנסות לשלוט.
על מה ההשפעות או הגירויים החיצוניים יכולים להשפיע?
1. על המרכז המוטורי שלנו: תחושות, חום, קור, נעים לא נעים, דמיון ועוד…
2. על המרכז הרגשי שלנו: רגשות חיוביים ורגשות שליליים…
3. על המרכז השכלי שלנו: תגובה שכלית על רעיון, מחשבות אסוציאטיביות ועוד…

ניתן להתחיל עם הקל ביותר – המרכז השכלי.
האם מישהו ניסה לחשוב בצורה רצונית? שאלה זו מבלבלת, אך לפני שאתם עונים אני ממליץ לכם לנסות תרגיל קטן.
בחרו לכם יום ושעה בעתיד הקרוב ותקבעו מראש שבאותו יום ושעה אתם הולכים לחשוב על נושא מסוים שתבחרו מראש.
יהיה הנושא אשר יהיה, עליכם לנסות לחשוב רק עליו מבלי לסטות כלל לנושאים אחרים שונים או דומים.
נניח שהנושא הוא: "כיצד אני יכול למצוא לעצמי עבודה טובה יותר?"
כמובן שתרגיל זה מחייב תשומת לב ויכולת התבוננות עצמית, כדי שנצליח באמת לראות האם אנו חושבים על הנושא או שכבר מזמן סטינו ממנו לדבר מה אחר.
הייתי שמח לשמוע מכם התבוננויות על מה שיקרה לכם ולמחשבות שלכם בזמן התרגיל ורק מאוחר יותר להגיב, אך כיוון שהמציאות מכתיבה התנהלות שונה, אהיה חייב להתייחס למה שיש לצפות מתרגיל זה.
יש להניח שבהתחלה תהיה לכם שליטה מסוימת על המחשבה, כיוון שאם עוד יש לנו שליטה על משהו הרי שמדובר על מרכז שכלי.
אך מאוד מהר יהיה ניתן לשים לב שהנושא מחליק הצידה ובמקומו מגיעות מחשבות לא רצוניות אלא מחשבות שהן בעצם התגובה לתרגיל שלנו או לנושא שעליו בחרנו לחשוב.
"איזה יופי אני מצליח לשלוט על המחשבה שלי" או "מיסט דיבר שטויות כרגיל" או "איזה מסכן אני שאני תקועה בעבודה הזו ולא מצליח למצוא משהוא חדש, הבן של דוד לאומת זאת כבר פתח עסק" …….
בהתחלה כשנבחין בכך ננסה לחזור ולשלוט במחשבה, אך במהרה נגלה שזה רק הולך ומדרדר, וכעת השליטה תעבור למחשבות אסוציאטיביות – למשל הדוגמה עם העסק של הבן של דוד:
"עסק טוב הוא פתח, הוא עושה המון כסף —-אני חייב לקפוץ לסניף הבנק שלי ולהפקיד סכום כסף—-מעניין אם שוב אפול על הפקיד המעצבן——הפעם אני אתלונן עליו——-
שמעתי משרה שהוא חולה נפש——איזה מסכנים חולי נפש—–יש לזה טיפול?—–מה שמזכיר לי שהיום אני נפגש עם…..וכך עד בלי קץ. ברור שמתרגיל על חשיבה רצונית בנושא מסוים מאוד מהר הגענו לדבר מה אחר.
כמובן שמדובר על עוד דרך של בזבוז אנרגיה ושינה.

זו הייתה רק דוגמה מאוד קטנה וחלקית הקשורה למרכז השכלי ותנועתי שלנו.
אנשים עושים תרגילים הקשורים בהפסקת מחשבות, בעוד שהם לא מסוגלים לחשוב באמת יותר מכמה שניות או דקות.
כל מה שקשור למרכזים אחרים, הרי שהמצב שם בהרבה יותר גרוע, כי על המרכז הרגשי והאינסטינקטיבי אנו לא מסוגלים לשלוט בכלל.
המרכז האינסטינקטיבי מתוכנת ופועל בעצמו ללא כל התערבות מצידנו, הוא מושפע כמו כל שאר המרכזים מהשפעות אך אין לנו כל דרך לשלוט עליו בצורה רצונית
(יש תרגילים היכולים אחרי הרבה זמן לשלוט על חלקים שונים של המרכז האינסטינקטיבי, אך תרגילים אלה עלולים לגרום לנזק חמור).
המרכז הרגשי נשלט לגמרי מהשפעות חיצוניות, אנו לא מסוגלים לשלוט עליו ועל המהירות שלו (המרכז הרגשי הוא המהיר ביותר), נסו להרגיש טוב או רע ללא כל השפעה חיצונית….
יש כאלה הטוענים שזה אפשרי, אך הם משקרים לעצמם, הם משכנעים את המרכז השכלי שהכל טוב או הכל רע וטוענים שהם מרגישים טוב או רע, אך לאמיתו של דבר אין כל קשר לכך ומדובר בעוד ניסיון לשקר עצמי.
המרכז הרגשי מושפע מכל שטות: פספסנו את הרכבת, התכנית האהובה בטלוויזיה לא משודרת היום, מישהו אמר עלי משהו, התייחסו עלי שלא בצדק ועוד ועוד ועוד…
 

הצופה.

New member
הייתי מחריף את התרגיל

בחרו לכם יום ושעה בעתיד הקרוב ותקבעו מראש שבאותו יום ושעה אתם הולכים לחשוב על נושא בלי לדעת מה הוא....
יהיה הנושא אשר יהיה, עליכם לנסות לחשוב עליו לאחר שהו יעלה בצורה של " הכל קורה", ולנסות להוכיח שהייתה לכם זכות בחירה בנושא שלא ידעתם עליו מראש "
מזל וברכה
חחחחחחח
 

Mist2

New member


גם אם אתה ״קובע״ מה יהיה הנושא, זה לא אומר שאתה החלטת עליו.
הנושא עלה כיוון שהתנאים באותו רגע איפשרו רק לנושא זה לעלות.
לא יכול היה להיות אחרת...
 

הצופה.

New member
בכל מקרה בדוגמא שלי אתה מוחק בכלל את אפשרות

הבחירה שלא תוכל אפילו לעלות
אגב מה שאתה אומר זה נכון
אני מתחיל להבין איפה אתה נמצא
 

Mist2

New member
האמת שאני לא שולל

הדברים האלה משתנים כל הזמן, תלוי במצב התודעה שלך.
עם ההתקדמות בעבודה העצמית, העבודה האקטיבית עוברת לידי חלקים אחרים, שלגביהם מה שרשמתי כעת כבר לא הכי נכון ומאוחר יותר כלל לא נכון...
 

הצופה.

New member
איך יכול להישתנות?

האם ההתקדמות יכולה להיעצר? אולי גם מה שכתבת לגבי מה שנאמר פה הוא כבר שגוי?
 

Mist2

New member
קודם כל, אכן יכול להיות

תלוי מי קורא את דברי הרגע והיכן הוא נימצא מבחינת העבודה שלו על עצמו.

אני דיברתי על התקדמות לא על עצירה.
אבל אם אתה הזכרת עצירה של התקדמות, לא אין עצירה במקום, אבל קיימת נסיגה.
 

ינוקא1

New member
בדוגמה שלך

על "כדור השלג" , בעצם הסברת כל מה שאמר אוספנסקי. כך שההגדרה הנ"ל לא הוסיפה הרבה מעבר למה שכבר אמרת.

לגבי התרגיל שהבאת על המרכז השכלי -

מכך שלאותו אדם כן יש יכולת מסוימת לחשוב על הנושא שבחר , רואים שהוא לא מכונה לגמרי.
ממילא הוא לא נתון לגמרי לחסדי כוחות חיצוניים , גם אם הוא כן נתון לחסדיהם במידה מסוימת.

כך שזה מוכיח את טענתי -
יש באדם חלק שהוא "מכונה" , אך יש באדם גם חלק שאיננו "מכונה".
קיים באדם חלק בוחר , גם אם הוא מוגבל.

וכפי שאמרתי , לא רק שהחלק ש"איננו מכונה" קיים , הדרך לחזק אותו היא להאמין בו.
 
למעלה