אביב וסתיו
New member
הגו'ק-חלק א
"סלבדור!" קרא משה בואנו לבנו בקול רעם :"בן תראה לי את התעודה שלך, שהרי קיבלתם תעודת שליש" ופניו של סלבדור בואנו האדימו כתולע והוא לא ידע את נפשו מרוב מבוכה שהרי היה ידוע כבעל חלומות החולם בהקיץ ומרוב כך ירוד ירדו הישגיו בלימודים כירידת הדולר או המדד בימי שפל ומיתון. הוא עמד לפני אביו הסמכותי מבוייש ונכלם, ואילו משה בואנו החל להתחמם: "תראה לי את התעודה יא פזגדו!" בלית ברירה פסע סלבדור לחדרו ובדחילו ורחימו הוציא אותה מהתיק ופסע עמה ככהן העולה לברכת הכהנים- אל אביו הממתין, ואילו אביו נטל את התעודה, רגע אחד האדימו פניו ואחר החווירו ומיד צעק בקול אדיר כשלהבת אש: "חרוד חרדתי וזעום זעמתי, יא סלבדור, יא לא מתבייש, הכיצד תוריד את שיבת אביך זקנך שאולה? אנגלית קיבלת בלתי מספיק חשבון מספיק היסטוריה מספיק וגמרא בלתי מספיק!!! ממש בושה וכלימה! הכיצד תעז בן למשפחה עניפה ומפוארת, ס"ט עם הונור להכלים את פני דורות החתחתים אשר נשרו במורד?" הוא הוסיף להביט בתעודה ואחר אמר: "לפחות אודה ולא אבוש כי בשיעורי טבע ומשנה הצלחת לאחוז את השור הנוגח בקרניו ואף העלית ציון מצויין, אבל אני לא אוותר לך, חושך שבטו שונא בנו!". סלבדור לא ידע את נפשו מרוב אימה מפני אביו הבלתי צפוי, הוא צעד צעד אחד אחורה, ואילו אביו צפה את העומד לקרות ותפס בחגורת מכנסיו של סלבדור: "אתה עכשיו תיכנס לחדר ותתחיל ללמוד, שמעת אותי? יא פלאקו! שמעת אותי! רק אוכל ומים נכניס אליך וכשתצא, תחכים!". סלבדור ישב בחדר הצר ולפניו ספרים מונחים והם סגורים, הוא הביט מבעד לחלון אל החצר המוריקה וראה נערים משחקים בכדורגל ונפשו יצאה אליהם. לפתע ראה(ויסלחו לי הקוראים על שינוי הכיוון) ג'וק חום וגועלי-תיקן בלשון אליעזר בן יהודה והוא מטפס על השולחן ברגליו מלאות הזיזים וממשש את הסביבה במשושיו, וסלבדור-הוא לא נגעל ולא נחרד, אלא נטל מעט פירורי לחם והעניק לג'וק המסכן למען ירווה רעבונו. והנה פסע ג'וק נוסף, כהה יותר מחברו וסלבדור העניק אף לו פירור לחם. "לך אקרא נגרו" אמר לג'וק הכהה "ולך אקרא לחמי" והוא הביט בגו'ק החום. אחר עשה מעשה, הוא תפס את שני הג'וקים מאחורי סרגל מדידה ומאחריו שם דף מדפסת שמעבר לו נח פירור לחם רווי שומן מתוק. אחר הניף את הסרגל וצפה בלחמי ונגרו העטים-שועטים בקו ישר על המסלול לכיוון הלחם. סלבדור הביט בשני המתחרים במתח רב, התחרות הייתה עזה ולבסוף ניצח לחמי בהפרש זעום. סלבדור הביט בנגרו והעניק לו פרס ניחומים. אחר ישב וחשב וחשב והגיע לרעיון פצוּצָה!
"סלבדור!" קרא משה בואנו לבנו בקול רעם :"בן תראה לי את התעודה שלך, שהרי קיבלתם תעודת שליש" ופניו של סלבדור בואנו האדימו כתולע והוא לא ידע את נפשו מרוב מבוכה שהרי היה ידוע כבעל חלומות החולם בהקיץ ומרוב כך ירוד ירדו הישגיו בלימודים כירידת הדולר או המדד בימי שפל ומיתון. הוא עמד לפני אביו הסמכותי מבוייש ונכלם, ואילו משה בואנו החל להתחמם: "תראה לי את התעודה יא פזגדו!" בלית ברירה פסע סלבדור לחדרו ובדחילו ורחימו הוציא אותה מהתיק ופסע עמה ככהן העולה לברכת הכהנים- אל אביו הממתין, ואילו אביו נטל את התעודה, רגע אחד האדימו פניו ואחר החווירו ומיד צעק בקול אדיר כשלהבת אש: "חרוד חרדתי וזעום זעמתי, יא סלבדור, יא לא מתבייש, הכיצד תוריד את שיבת אביך זקנך שאולה? אנגלית קיבלת בלתי מספיק חשבון מספיק היסטוריה מספיק וגמרא בלתי מספיק!!! ממש בושה וכלימה! הכיצד תעז בן למשפחה עניפה ומפוארת, ס"ט עם הונור להכלים את פני דורות החתחתים אשר נשרו במורד?" הוא הוסיף להביט בתעודה ואחר אמר: "לפחות אודה ולא אבוש כי בשיעורי טבע ומשנה הצלחת לאחוז את השור הנוגח בקרניו ואף העלית ציון מצויין, אבל אני לא אוותר לך, חושך שבטו שונא בנו!". סלבדור לא ידע את נפשו מרוב אימה מפני אביו הבלתי צפוי, הוא צעד צעד אחד אחורה, ואילו אביו צפה את העומד לקרות ותפס בחגורת מכנסיו של סלבדור: "אתה עכשיו תיכנס לחדר ותתחיל ללמוד, שמעת אותי? יא פלאקו! שמעת אותי! רק אוכל ומים נכניס אליך וכשתצא, תחכים!". סלבדור ישב בחדר הצר ולפניו ספרים מונחים והם סגורים, הוא הביט מבעד לחלון אל החצר המוריקה וראה נערים משחקים בכדורגל ונפשו יצאה אליהם. לפתע ראה(ויסלחו לי הקוראים על שינוי הכיוון) ג'וק חום וגועלי-תיקן בלשון אליעזר בן יהודה והוא מטפס על השולחן ברגליו מלאות הזיזים וממשש את הסביבה במשושיו, וסלבדור-הוא לא נגעל ולא נחרד, אלא נטל מעט פירורי לחם והעניק לג'וק המסכן למען ירווה רעבונו. והנה פסע ג'וק נוסף, כהה יותר מחברו וסלבדור העניק אף לו פירור לחם. "לך אקרא נגרו" אמר לג'וק הכהה "ולך אקרא לחמי" והוא הביט בגו'ק החום. אחר עשה מעשה, הוא תפס את שני הג'וקים מאחורי סרגל מדידה ומאחריו שם דף מדפסת שמעבר לו נח פירור לחם רווי שומן מתוק. אחר הניף את הסרגל וצפה בלחמי ונגרו העטים-שועטים בקו ישר על המסלול לכיוון הלחם. סלבדור הביט בשני המתחרים במתח רב, התחרות הייתה עזה ולבסוף ניצח לחמי בהפרש זעום. סלבדור הביט בנגרו והעניק לו פרס ניחומים. אחר ישב וחשב וחשב והגיע לרעיון פצוּצָה!