כן?
יופי! הכותרת שאתה מחפש היא "הגדרת האלכימיה של המיגדל" הינה האמיתית למילה עצמה יש שלוש מקורות אפשריים ואפשרי בהחלט במחינה לשונית כול המקורות נכונים. במצרית משמעות המילה היא "אומנות האדמה השחורה" או "האומנות המצרית" המצרים הישתמשו בלכימיה לסוגיה בעיר בשביל שימור המתים ויצירת צבע לבדים. המקור השני והשלישי הוא יונית, שם למילה המשמעות "התכת מתכות" או הוצאת תמציות מצמחים" לאמיתו של דבר אפשר להשוות את האלכימיה ללכימיה מודרנית. בעוד הכימיה המודרנית עוסקת בתכונות החומרים ומצבי הצבירה שלהם ברמה מולקולרית ואטומית, האלכימיה עוסקת בתכונות ובמצבים הצבירה של חומרים מורכבים יותר, כמובן שבתורה זאת אין שמץ של אמת, אבל אם נניח לרגע שהאלכימיה עובדת בעולמנו האלכימאי יתיחס עליה בערך ככה. לכול דבר בעולם יש תכונות, עלידי עירבוב הדברים הנכונים וזיקוק נכון אפשר להכין תמצית של תכונות מסוימות שאז אפשר להעניק לחפץ או אדם מסויים עלידי מריחת התמצית או שתייתה. לדוגמה אלכימאי יקח לב אריה,נשימה אחרונה של גיבור וזהב מומס כדי ליצור שיקוי אומץ, האומנות האלכימית היא סמבולית במידה רבה ולכן מרכביה הם בדרך כלל דברים המסמלים את התכונות הרצויות. כדי להבין את היחס של האלכימיה למינרלים שהיום נימצאים בשפע צריך להיתיחס לעובדה שבעת העתיקה מינרלים אלו היו מצרך יקר להחריד ונדיר, עד כדי כך שנוצרו אגדות שפיות ניתן להרחיק בעזרת ברזל ושדונים בעזרת מלח. ברור שבמבט מדעי של היום התאוריות האלה ניראות מגוכחת הרי נשימת אפו האחרונה של גיבור היא בעצם סתם תירכובת גזים המילים טיפה יותר פחמן דו חמצני מאויר רגיל, אבל אז אנשים האמינו בכך, הכול טמון בכוח הסימבול והמיסתורין.
