היי... זמנית ותלוית נושא - זה מעולה 
 
הרי לא באתי לקבוע שום דבר
אבל השאלה היא האם ישנה פתיחות בכלל מצד שני הצדדים להקשיב?
בעצם את אז פתחת פוסט על זה... אז את יודעת על מה מדובר
 
אמממ... אני מדבר רק על הנסיון האישי שלי, טוב? לא ביצעקתי סקר לגבי אחרים
 
אז לגבי - "שהחמלה היא יחסית לאיך אתה כאדם רואה בסיטואציה מסויימת-חמלה או לא- כי אתה יכול לראות צורך בחמלה בסיטואציה מסויימת, שעבור האדם ש"אמור לחמול", הסיטואציה מורכבת יותר.".
 
אני לא בטוח שאני מבין אותך פה... אולי תסבירי שוב? או נשחרר בכל מקרה אני מנסה להבין .
מה זאת אומרת שהסיטואציה היא מורכבת יותר? ברגעים אלה - אין "משא ומתן" ואין חשיבות למקום שך בסיטואציה - ולכמה לך קשה וכו' - זו בדיוק הנקודה
 
וזה גם מתקשר לי למה שכתבת על קונצנזיוס... - ועל לפעמים זה צודק להגיש ככה (אבל מי קובע מתי זה צודק??). כמובן שיש סיטואציות בהן לא מעט אנשים יזדהו... וזה בטח לא מפחית מערכו של כל אחד.
 
ולגבי המימד השכלי האמת? אני קצת לא מסכים עם עצמי... כי לדעתי כן צריכה להיות קודם הבנה מסויימת... ורק אז זה יכול להיות אמיתי .
 
מנסיוני האישי - זה מגיע באמת רק כאשר אתה "פורץ את הגבולות שלך"... כל גבול שהו - שאתה פורץ ויוצא מאזור הנוחות שלך - עבור האחר, ובלי רצון לקבל כלום בתמורה, רק לתת ולעזור. ולא כי צריך, ולא כי זה מוצדק פה לעשות ככה - אלא פשוט כי אתה יכול, ורוצה.
 
קשה להסביר את זה במילים אבל אני למשל פרצתי כל כך הרבה גבולות של עצמי בעבודה עם כלבים - שאין לי מושג מאיפה הבאתי את הכוחות לכך... אבל לא הייתה ברירה... אם המטרה שלי היא לעזור לאחר - הכוונה )
 
יום טוב בינתיים.
 
הרי לא באתי לקבוע שום דבר
אבל השאלה היא האם ישנה פתיחות בכלל מצד שני הצדדים להקשיב?
בעצם את אז פתחת פוסט על זה... אז את יודעת על מה מדובר
 
אמממ... אני מדבר רק על הנסיון האישי שלי, טוב? לא ביצעקתי סקר לגבי אחרים
 
אז לגבי - "שהחמלה היא יחסית לאיך אתה כאדם רואה בסיטואציה מסויימת-חמלה או לא- כי אתה יכול לראות צורך בחמלה בסיטואציה מסויימת, שעבור האדם ש"אמור לחמול", הסיטואציה מורכבת יותר.".
 
אני לא בטוח שאני מבין אותך פה... אולי תסבירי שוב? או נשחרר
בכל מקרה אני מנסה להבין .מה זאת אומרת שהסיטואציה היא מורכבת יותר? ברגעים אלה - אין "משא ומתן" ואין חשיבות למקום שך בסיטואציה - ולכמה לך קשה וכו' - זו בדיוק הנקודה
 
וזה גם מתקשר לי למה שכתבת על קונצנזיוס... - ועל לפעמים זה צודק להגיש ככה (אבל מי קובע מתי זה צודק??)
. כמובן שיש סיטואציות בהן לא מעט אנשים יזדהו... וזה בטח לא מפחית מערכו של כל אחד. 
ולגבי המימד השכלי
האמת? אני קצת לא מסכים עם עצמי... כי לדעתי כן צריכה להיות קודם הבנה מסויימת... ורק אז זה יכול להיות אמיתי . 
מנסיוני האישי - זה מגיע באמת רק כאשר אתה "פורץ את הגבולות שלך"... כל גבול שהו - שאתה פורץ ויוצא מאזור הנוחות שלך - עבור האחר, ובלי רצון לקבל כלום בתמורה, רק לתת ולעזור. ולא כי צריך, ולא כי זה מוצדק פה לעשות ככה - אלא פשוט כי אתה יכול, ורוצה.
 
קשה להסביר את זה במילים
אבל אני למשל פרצתי כל כך הרבה גבולות של עצמי בעבודה עם כלבים - שאין לי מושג מאיפה הבאתי את הכוחות לכך... אבל לא הייתה ברירה... אם המטרה שלי היא לעזור לאחר - הכוונה ) 
יום טוב בינתיים
.
