הגבר של חיי

[b1233]

הגבר של חיי

איך אתחיל? לא יודעת אם מישהו יכול להבין את התחושה הזו, את הידיעה שברור שהמוות מחכה בפתח. לפני שבועיים הגרוע מכל הגיע. 3 ימים לפני כן רכש את האופנוע החדש, כ"כ ציפה, כ"כ חיכה ליום שבת לרכב שוב, והלך. דיברנו על כך לא מעט. אבל הימים עוברים ואני מוקפת אנשים, ובננו המדהים בן השנה. אבל לבד. כ"כ לבד. הוא היה אהבת חיי. לא סתם. אהבה שעם כל שניה התגברה. וזה לא דברים שנאמרים רק אחרי לכתו, הם תמיד נאמרו ולכן כ"כ פחדתי. הייתי שלמה, מאושרת, על גג העולם, ופתאום הכל מתרסק. נשבר. אני חייבת להיות חזקה. הבטחתי. אבל אני מתגעגעת כ"כ. מרגישה כ"כ. אוהבת כ"כ.

 

[נסיכת הכוכב]

קחי כל יום לאט

וכלל יום יביא לך מעט שקט ואהבה ענית מהבן שגדל לך מול העיניים הוא יבקש ממך את מלוא הכח והנוכחות 24 שעטות ביממה אז תהיי האמא הכי טובה שאת יכולה עבור הילד המתוק ותנסי להתאושש כל יום קצת

 

[yamkachol]

זה באמת איום ונורא,

תודה ששיתפת אותנו. הגדרת את האובדן במדויק - הכל מתרסק. נשבר. זהוא באמת שבר איום ונורא. משבר. הוא קשה ונוראי, ועוברים אותו. לא ביום ולא ביומיים - אך זו תקופה של עיכול הבלתי נתפס, ולמידה לחיות איתו. עם האובדן. זה עצוב מאוד - ומתאים לבכות. זה כואב נורא- ומתאים לבכות. תשחררי את הכאב. תני לו לצאת - כשירצה, אל תעצרי אותו. הכוח אותו אני רואה בהתמודדות עם האובדן , הוא לא לפחד לכאוב את הכאב, (האובדן הוא באמת איום ונורא) - ולחשוב על האהוב / ה שלמעלה, שהיו מאחלים לנו - שיהיה לנו טוב. שיהיו לנו חיים טובים. זה כיוון חשיבה. חזק הוא לא זה שלא בוכה, וממשיך כאילו כלום לא קרה. לעיתים, לוקח לנו זמן להבין את האובדן , ואנו ממשיכים כאילו הכל כמו קודם. או שקשה לנו להתמודד עם האובדן האיום והנורא. כאני נכנס עם הראש בקיר - זה כואב, וזה יכאב. (להבדיל - אני מתכוון לרעיון) מדובר בתהליך אישי, של המתמודדות עם האובדן. זהו תהליך פרטי, אינטימי - וכל אחד מה שמתאים לו - ורק הוא יודע מה מתאים לו. (בד"כ).

 

[BennyKa]

הוא הלך ובו זמנית השאיר בידייך את המפתח לעתיד

מה שקרה קרה והגורל יודע להיות אכזר ועם זאת הוא הפקיד בידייך את האוצר הכי גדול שגבר יכול לתת לאישה - ילד משותף כואב עצוב קשה איום ואת תמשיכי ואת תתמודדי ואת תנצחי כי יש לך את הסיבה להמשיך - למעך ילדך בן השנה וזה נשמע הזויי אבל את תקומי ותתחילי חיים חדשים בדיוק ולמען בנך הקט את צעירה, החיים לפנייך למרות האסון והאובדן ואת תתגברי את לא יכולה להרשות לעצמך משהו אחר הרבה כוח ועוד ועוד בעצב אבל בחום אנחנו מקבלים אותך לשורותינו - ונשמח לעזור ככול שנוכל בני

 

[הים רגוע]

../images/Emo201.gif../images/Emo24.gif

יקרתי אכן רגע שבר ,רגע שכל החלומות והתוכניות המשותפות מתנפצים ,זמן של בדידות נוראית ,והיום שהכל כל כך טרי ואת מוקפת ,מותר לך לבכות ולא להיות ה"חזקה" ,ואנחנו רק נצבים בסרט של החיים ...ויהיו עוד המוןן זמנים שתצטרכי את החוזק ,ותצטרכי ללמוד לחיות לבד ...ואנו כאן בכדאי לעזור לך ...