הגבוליים / פטר הוג
פטר קתרינה ואוגוסט הם תלמידים בבית הספר הפרטי של ביהל. מה שעבור כל אחד אחר הוא תקופה של ילדות והתבגרות מהווה עבורם חלק מתוכנית גדולה, סודית. העונשים, האיסורים, הדרישה להצטיין, להם נדמה כאילו תחת עיניהם החוקרות של צופים שונים הם עומדים למבחן, שפני נסיונות. הם שונים מכולם, וכשהם מגלים שמשהו קורה הם מחליטים לחשוף הכל, למצוא תשובות. מחצית הזמן היה מצחי חרוש קמטים מתאמץ לעכל ולהבין, מחצית הזמן היה חיוך של הארה ותענוג מקשט את פני. על אף שיש בספר משהו מעט קשה אני גמעתי אותו בשקיקה בשמש קפריסאית של נופש, וההנאה רק גדלה. הסיפור מסופר מפיהם של פטר הילד ופטר המבוגר לסרוגין, יש רגעים שבהם ההסברים המדעיים של פטר המבוגר מעט סבוכים וקשים להבנה, אבל דווקא העלילה שברקע הופכת תאוריות ערטילאיות לממשות מפחידה. מושגים מופשטים הנתונים לפרשנויות סותרות כמו חולי, בריאות, חוקיות וקונפורמיסטיות נצבעים באור אחר ומתרעננים תחת כתיבה רהוטה, מותחת ומוקפדת. לעומת ספרים אחרים שמבקשים לשלב רעיונות פילוסופיים (ע"ע זן ואמנות אחזקת האופנוע וליילה) הרי שבספר זה אין האחד בא על השני, לצד מתח עלילתי וחוסר יכולת להתאפק עד סוף הפרק ישנו גם מתח רעיוני, שמעורר עומס של אסוציאציות אישיות ומחשבות נוספות. יותר ממומלץ, כמעט, אני רוצה לומר, הכרחי. "איפה נמצא המחר?" כך שאלה אותי. כשילדים בוכים מדברים אתם על מחר. אם הם מקבלים מכה ואי אפשר לנחמם, גם אם מרימים אותם על הידיים, מספרים להם לאן יקחו אותם מחר, את מי יבקרו. מסיטים את תשומת הלב שלהם מהבכי יום אחד קדימה. מכניסים את הזמן לתוך חייהם." (הגבוליים / הוג)
פטר קתרינה ואוגוסט הם תלמידים בבית הספר הפרטי של ביהל. מה שעבור כל אחד אחר הוא תקופה של ילדות והתבגרות מהווה עבורם חלק מתוכנית גדולה, סודית. העונשים, האיסורים, הדרישה להצטיין, להם נדמה כאילו תחת עיניהם החוקרות של צופים שונים הם עומדים למבחן, שפני נסיונות. הם שונים מכולם, וכשהם מגלים שמשהו קורה הם מחליטים לחשוף הכל, למצוא תשובות. מחצית הזמן היה מצחי חרוש קמטים מתאמץ לעכל ולהבין, מחצית הזמן היה חיוך של הארה ותענוג מקשט את פני. על אף שיש בספר משהו מעט קשה אני גמעתי אותו בשקיקה בשמש קפריסאית של נופש, וההנאה רק גדלה. הסיפור מסופר מפיהם של פטר הילד ופטר המבוגר לסרוגין, יש רגעים שבהם ההסברים המדעיים של פטר המבוגר מעט סבוכים וקשים להבנה, אבל דווקא העלילה שברקע הופכת תאוריות ערטילאיות לממשות מפחידה. מושגים מופשטים הנתונים לפרשנויות סותרות כמו חולי, בריאות, חוקיות וקונפורמיסטיות נצבעים באור אחר ומתרעננים תחת כתיבה רהוטה, מותחת ומוקפדת. לעומת ספרים אחרים שמבקשים לשלב רעיונות פילוסופיים (ע"ע זן ואמנות אחזקת האופנוע וליילה) הרי שבספר זה אין האחד בא על השני, לצד מתח עלילתי וחוסר יכולת להתאפק עד סוף הפרק ישנו גם מתח רעיוני, שמעורר עומס של אסוציאציות אישיות ומחשבות נוספות. יותר ממומלץ, כמעט, אני רוצה לומר, הכרחי. "איפה נמצא המחר?" כך שאלה אותי. כשילדים בוכים מדברים אתם על מחר. אם הם מקבלים מכה ואי אפשר לנחמם, גם אם מרימים אותם על הידיים, מספרים להם לאן יקחו אותם מחר, את מי יבקרו. מסיטים את תשומת הלב שלהם מהבכי יום אחד קדימה. מכניסים את הזמן לתוך חייהם." (הגבוליים / הוג)