הגאולה בהמשך...

[שנט]

הגאולה בהמשך...

ככה השומר הכריז. ואני? אני צריך חסד. חסד קטן. אני עדיין לא חושב על הגאולה. וככה, נע לאיטי בבית העלמין בדרך לאולם "חסד" עם לב דואב, ועם אמא שמרוב כאב, אפילו אי אפשר לראות לה את הלב. רק חור שחור במקום שהוא היה. אפילו עיניים לא ממש רואים: רק שני עיגולים רטובים וכהים. בדרכנו ל-30 פוגשים את מוקירי זכרו. ממתינים. ריטואל הנשיקות/ חיבוקים/"ברכות" עם כל המשפחה. חברים שלו. חברים שלנו. והינה כבר הקבר. הלו אבא, מה השם שלך עושה שם? ולמה האסימון ממאן ליפול? משום מה אני מרגיש שאתה בדרך חזרה מהעבודה או מהקניות או סתם סידורים. ידוע שהוא נהרג, אבל לא מצליח לעכל. והקדיש שאני קורא... למה? בשביל מי? על מי? ולמה לא כותב שם אף מילה טובה עליך, מילים שאתה ראוי להן? אבא תגיד, נכון עוד מעט יבוא האיש עם הסיגר ויראה לי היכן נמצאת המצלמה הנסתרת? שנט

 

[aya_bsf]

../images/Emo16.gif יהי זכרו ברוך......../images/Emo16.gif

 

[BooBee]

30 זה ציון דרך

באמת, אני זוכרת את ה 30 של אחותי. בום כזה. טראח, אפילו. ואיך הזמן טס כשסובלים, אה? ואני כבר לא יודעת מה אומרים, האמת. שנט, היום אני במצב רוח קרבי. נורא צינית. אז אני אשתוק בשביל שלא תברח לי. וחושבת עלייך, שתדע. וזה חוזר גם אליי ויא אללה של החיים האלה. מה בסך הכל ביקשנו? משפחה שתהיה שם כל הזמן, לפחות עד שנהיה כולנו זקנים ונאלץ למות? מה כבר ביקשנו? קצת יופי ושמחה ומנות קצובות של אושר וחיוכים? ואיך ההוא שם במרומים לוקח לנו אותם, יא איזה חשבון יש לי איתו. ואם אין אף אחד במרומים? אצל מי להתלונן? ולעכל... לא יודעת, מבולבל לי. גם אני מדמיינת לפעמים שהיא בטיול מטריף במזרח או שעושה טיול מחוף לחוף בארצות הברית, חוגגת כמו מטורפת, כאילו אין מחר, כאילו אין. ואין. היום זה מצב רוח משוגע, אולי זה המזג אויר, אולי זה כי הפורום הזה כל כך מחבק את כולם וזה קצת חדש לי, כי כמה זמן לא התחבקתי כמו בנאדם, אני אפילו לא סופרת. ואיך אתה בכלל בכל זה, תגיד לי. אתה מספר על החור השחור אצל אמא והעיניים שבקושי אפשר לראות אותן. ואני אומרת, היי שנט, בוא נבכה ביחד, הולך? נקבע ככה לשמונה וחצי בערב, נשב בצ'ט ונבכה בתורות. ואת המילים היפות על אביך תוכל תמיד להגיד ולכתוב, אצלך במגירה, או פה בפורום, ותמיד תוכל להראות לאמא או להקריא לו כשתבוא לבקר שם ליד אולם חסד. הלב נשבר לו לאלפי רסיסים, אבל ממשיך לפעום. ככה זה, מה לעשות. (ועכשיו אני באמת אשתוק). רויטל.

 

[אחת מהצד]

היי ילדה

יא אללה איתך.

 

[איילת 33]

שנט יקר.

אין לי מה להגיד אין מילים מנחמות . תמשיך לכתוב , תוציא החוצה את כל הדברים שכ"כ קשה לך לבטא במילים אני שם בשבילך, תמיד . מקווה שאתה יודע ההיא משם.

 

[nypx]

המילים שלא נאמרות....שם..

ומה שלא תוכל להוציא .... פה אני מאמין שתוכל להוציא... אף אחד לא שופט ולא מעיר... פה תהיה אתה עם כל מה שבלב...ואני חושב שנוכל לעזור לך להתמודד. קשה אולי לקבל את מה שאני אומר עכשיו אבל כולם כאן עברו מסלול מיוחד במינו מסלול קשה מנשוא ,הדרך קשה, ומעשית אין לנו איך לעזור רגשית אני מאמין שכולם איתך ,תוכל לשפוך פה הכל ,,,, את הבפנים, את הגל הזה שהנה הוא תיכף מתנפץ ואין לאן, אז כאן אנחנו מקבלים את כל הגלים,גם בסערות הכי קשות, אתה יכול לכתוב לכל אחד כאן גם מסר אישי ופרטי שכחתי מה רציתי להוסיף ואולי טוב שכך אני