הבת התחילה לעשן
שלום לכולם אני בת 43, ראוי לציין שאינני מעשנת. לפני מספר חודשים התחלתי לחשוד כי בתי מעשנת. היא היתה חוזרת מיציאות כשהבגדים שלה מריחים מעישון ולאט לאט הדבר הפך קבוע וכך גם כאשר היתה חוזרת מבית הספר. השאלות כמובן התעוררו והתשובות היו בסגנון "יש לי חברים שמעשנים". עם הזמן היא היתה יוצאת ל"גיחות" ליליות וחוזרת כשהיא מריחה מסיגריות ומיותר לציין כי החשד הפך למבוסס. לפני חודש היא יזמה שיחה, דיברנו על הא ועל דא ולאט לאט הגענו לנושא העישון. כאן באה הפתעה והיא התוודתה בפני על כך שהיא מעשנת כבר שנה ושהיא מכורה. דרשתי ממנה להפסיק לאלתר ואולי מהלחץ היא הבטיחה. אני חושבת שזה היה משהוא כמו שבוע שהריחות חדלו לאפוף אותה, הייתי בטוחה שהיא לקחה את העניינים לידיים. עד שהגיע יום בו הרחתי סיגריות מהחדר שלה, כאשר נכנסתי לחדר ראיתי שהיא מעשנת, לפי הנשיפות שלה והצבע של הפילטר לא היה מקום לספק. הילדה מכורה. הבנתי את כוחי ויכולת ההשפעה שלי, עד כמה הם מוגבלים והחלטתי להרפות. הבנתי שקיימת עדיפות לכך שהעניין יהיה בשליטה, שעדיף לי שהיא תעשן בבית במקום לצאת לגיחות שלה בשביל לעשן וליציאות שלה שהן תירוץ לעשן והקצתי לה פינה בבית בה היא תוכל לעשן. הצעד הוכח כנכון, הגיחות הליליות האלו והיציאות עם החזרה בשעות הלפנות בוקר פחתו בצורה דראסטית והיא סיפרה לי שגם בבית הספר היא הפסיקה לעשן אבל כל זה התנקז לאותה פינת עישון. לפעמים נראה שהיא כל הזמן שם, יושבת ומעשנת והיא אכן הודתה שהיא מעשנת מעל קופסא ביום. אני אובדת עצות, פינת העישון בבית הפסיקה את השוטטות הלילית הזו, המדאיגה (אני גם גרה במקום לא הכי סימפטי, כמו שאומרים) והורידה בצורה דראסטית את היציאות אבל הגבירה את צריכת העישון. מה עלי לעשות?
שלום לכולם אני בת 43, ראוי לציין שאינני מעשנת. לפני מספר חודשים התחלתי לחשוד כי בתי מעשנת. היא היתה חוזרת מיציאות כשהבגדים שלה מריחים מעישון ולאט לאט הדבר הפך קבוע וכך גם כאשר היתה חוזרת מבית הספר. השאלות כמובן התעוררו והתשובות היו בסגנון "יש לי חברים שמעשנים". עם הזמן היא היתה יוצאת ל"גיחות" ליליות וחוזרת כשהיא מריחה מסיגריות ומיותר לציין כי החשד הפך למבוסס. לפני חודש היא יזמה שיחה, דיברנו על הא ועל דא ולאט לאט הגענו לנושא העישון. כאן באה הפתעה והיא התוודתה בפני על כך שהיא מעשנת כבר שנה ושהיא מכורה. דרשתי ממנה להפסיק לאלתר ואולי מהלחץ היא הבטיחה. אני חושבת שזה היה משהוא כמו שבוע שהריחות חדלו לאפוף אותה, הייתי בטוחה שהיא לקחה את העניינים לידיים. עד שהגיע יום בו הרחתי סיגריות מהחדר שלה, כאשר נכנסתי לחדר ראיתי שהיא מעשנת, לפי הנשיפות שלה והצבע של הפילטר לא היה מקום לספק. הילדה מכורה. הבנתי את כוחי ויכולת ההשפעה שלי, עד כמה הם מוגבלים והחלטתי להרפות. הבנתי שקיימת עדיפות לכך שהעניין יהיה בשליטה, שעדיף לי שהיא תעשן בבית במקום לצאת לגיחות שלה בשביל לעשן וליציאות שלה שהן תירוץ לעשן והקצתי לה פינה בבית בה היא תוכל לעשן. הצעד הוכח כנכון, הגיחות הליליות האלו והיציאות עם החזרה בשעות הלפנות בוקר פחתו בצורה דראסטית והיא סיפרה לי שגם בבית הספר היא הפסיקה לעשן אבל כל זה התנקז לאותה פינת עישון. לפעמים נראה שהיא כל הזמן שם, יושבת ומעשנת והיא אכן הודתה שהיא מעשנת מעל קופסא ביום. אני אובדת עצות, פינת העישון בבית הפסיקה את השוטטות הלילית הזו, המדאיגה (אני גם גרה במקום לא הכי סימפטי, כמו שאומרים) והורידה בצורה דראסטית את היציאות אבל הגבירה את צריכת העישון. מה עלי לעשות?