הבריחה...

[יפעתי מאמי]

הבריחה...

הבריחה אל הפרידה.. חוסר האומץ והיכולת להתמודד עם המציאות.. הפחד..הפחד שיהיה יותר מדיי טוב.. הפחד להתמודד עם הדברים הטובים ולברוח. לברוח לעולם נסתר,עולם אפלולי.. עולם בודד, בלי אף אחד..רק אתה, אתה בלי אני.. אתה פוחד לאפשר ללב שלך לאהוב..לאהוב עד הסוף.. תמיד כשטוב חייב לקרות משהו שישבור את זה.. ואז הבי מגיע, הדמעות של הכאב.. אז למה לברוח? למה לא להתמודד? למה לא לתת ללב שלך להוביל אותך?.. לנסות להתייחס יותר לדברים הטובים ולא למצוא תמיד פגם. לקבל את האדם עם כל הדברים שבו ולאהוב.. לאהוב בלי גבולות, בלי סצאנות מיותרות.. לאהוב בפשטות, ברכות, בהבנה...לאהוב מכל הלב והנשמה. "כשנכנסת לי לחיים, מה רצית אם לא אותי?.. אל תפגע לי בחיים, הם חשובים לי, החיים שלי זה אתה.. אל תקח אותם ממני.. הרגשו עמוקים ומסעירים...ואני כותבת והדמעות זולגות כאילו לא מבינות שאין יותר מים.. אל תברח..תתמודד..תדבר איתי ואל תשתוק.. אהבה שפעם סערה הפכה לשתיקה גדולה.. "השקט הזה שמשתלט על אהבה שפעם פעמה אנ'לא יודע מה קרה".. בוא נעצור את השקט , את הדממה.. בקול של צחוק, בקול של שמחה.. אז ידך תלטף את לחיי, והחיבוק שלך יעטוף את כולי.. ונאהב בלי גבולות, ונסתכל אחד עיניי השני. ונבין לעולם...שהיכולת לבחון בני אדם נינסת לגדולים מאיתנו.. כשבר לא פה איתנו.. והפגישה בנינו....הוא לא מיקרית, היא גורלית.. גורלה של האהבה.. אני זקוקה לך.............