אמנית צעירה
New member
הברזות
אנחנו בני 24, בזוגיות כבר 8 חודשים. הרבה אהבה ונתינה, בסך הכל קשר מאוד הדדי. לפני כמה חודשים חבר שלי התחיל ללמוד ומאז תדירות הפגישות שלנו הלכה ופחתה. גם אני לומדת, עובדת ועסוקה, אמנם באופן קצת פחות אינטנסיבי, אך לקחתי על עצמי את הזכות והיכולת לקחת את המצב ולעשות לעצמי טוב, בכך שאם הייתי עוברת ליד ביתו או אם היו לי כמה דקות פנויות הייתי מתקשרת, עולה, אומרת שלום והולכת אחרי חצי שעה או אפילו פחות. אם צריך הייתי נוסעת ומביאה אותו אליי ומחזירה אותו. זה לא שהוא לא יוזם, אבל אני יוזמת הרבה יותר.כנראה שבאיזשהו מקום זה נעשה נוח עבורו אבל מצד שני גם אני רוצה לראות אותו ולהיות אותו ולכן לא ראיתי סייבה להפסיק. היום קרה משהו שונה- התקשרתי אליו, הוא היה אצל ידידה שלו (שאני מכירה והכל בסדר) ושאלתי אם הוא יוכל לבוא (בנוסף גם הכנתי לו הפתעה קטנה). הוא אמר שהוא יבוא. אחרי 45 דקות הוא מתקשר להגיד לי שהוא יעבור בבית קודם (אצלו לעבור בבית משמע הוא לא הולך לבוא) לכן ביקשתי ממנו שיבוא ולו לכמה דקות ויילך. הוא אמר שהוא צריך ללמוד (פתאום "נזכר") ואני ניסיתי לבקש שיבוא בכל זאת ואז יילך אבל הוא סרב. הדבר מאוד מאוד פגע בי, באופן טבעי, מה גם שקלקל את הטיימינג של מה שהכנתי. בכל מקרה, ירד לי כל חשק מלדבר/לראות/לשמוע ממנו ובטח מלהכין לו איזשהם הפתעות. העניין הוא שאני לא רוצה לשחק משחקים אך בכל זאת להעביר לו שיעור שיהיה מספיק דרמטי כדי שהוא יבין שהוא פשוט לא יכול לפגוע בי בצורה כזו. באותו הרגע שהוא הבין שהוא פוגע בי ( והוא הבין) ובכל זאת בחר להשאיר את המצב כמות שהוא- אני רואה את הדברים כחמורים וחושבת על ההשלכות לעתיד. בעבר יצאתי עם בחור שפגע בי אינסוף עד שבשלב מסוים החלטתי שלא אתן לזה לחזור על עצמו. והנה זה קורה לי, ולמרות שאני לא רוצה להשחק משחקים של "נפגעת" ולסנן וכו', אני יודעת שאם לא אבהיר לו בצורה חד משמעית שזה לא מקובל עליי, זה יחזור על עצמו. אני שוקלת אפילו לומר לו שאני לא רואה טעם ביחסים כרגע כדי שיבין שזה לא מצב הגיוני. אשמח מאוד לדעתכם הכנה והבוגרת. תודה
אנחנו בני 24, בזוגיות כבר 8 חודשים. הרבה אהבה ונתינה, בסך הכל קשר מאוד הדדי. לפני כמה חודשים חבר שלי התחיל ללמוד ומאז תדירות הפגישות שלנו הלכה ופחתה. גם אני לומדת, עובדת ועסוקה, אמנם באופן קצת פחות אינטנסיבי, אך לקחתי על עצמי את הזכות והיכולת לקחת את המצב ולעשות לעצמי טוב, בכך שאם הייתי עוברת ליד ביתו או אם היו לי כמה דקות פנויות הייתי מתקשרת, עולה, אומרת שלום והולכת אחרי חצי שעה או אפילו פחות. אם צריך הייתי נוסעת ומביאה אותו אליי ומחזירה אותו. זה לא שהוא לא יוזם, אבל אני יוזמת הרבה יותר.כנראה שבאיזשהו מקום זה נעשה נוח עבורו אבל מצד שני גם אני רוצה לראות אותו ולהיות אותו ולכן לא ראיתי סייבה להפסיק. היום קרה משהו שונה- התקשרתי אליו, הוא היה אצל ידידה שלו (שאני מכירה והכל בסדר) ושאלתי אם הוא יוכל לבוא (בנוסף גם הכנתי לו הפתעה קטנה). הוא אמר שהוא יבוא. אחרי 45 דקות הוא מתקשר להגיד לי שהוא יעבור בבית קודם (אצלו לעבור בבית משמע הוא לא הולך לבוא) לכן ביקשתי ממנו שיבוא ולו לכמה דקות ויילך. הוא אמר שהוא צריך ללמוד (פתאום "נזכר") ואני ניסיתי לבקש שיבוא בכל זאת ואז יילך אבל הוא סרב. הדבר מאוד מאוד פגע בי, באופן טבעי, מה גם שקלקל את הטיימינג של מה שהכנתי. בכל מקרה, ירד לי כל חשק מלדבר/לראות/לשמוע ממנו ובטח מלהכין לו איזשהם הפתעות. העניין הוא שאני לא רוצה לשחק משחקים אך בכל זאת להעביר לו שיעור שיהיה מספיק דרמטי כדי שהוא יבין שהוא פשוט לא יכול לפגוע בי בצורה כזו. באותו הרגע שהוא הבין שהוא פוגע בי ( והוא הבין) ובכל זאת בחר להשאיר את המצב כמות שהוא- אני רואה את הדברים כחמורים וחושבת על ההשלכות לעתיד. בעבר יצאתי עם בחור שפגע בי אינסוף עד שבשלב מסוים החלטתי שלא אתן לזה לחזור על עצמו. והנה זה קורה לי, ולמרות שאני לא רוצה להשחק משחקים של "נפגעת" ולסנן וכו', אני יודעת שאם לא אבהיר לו בצורה חד משמעית שזה לא מקובל עליי, זה יחזור על עצמו. אני שוקלת אפילו לומר לו שאני לא רואה טעם ביחסים כרגע כדי שיבין שזה לא מצב הגיוני. אשמח מאוד לדעתכם הכנה והבוגרת. תודה
