הבראה
- פותח הנושא אבי 122
- פורסם בתאריך
shgia kiyumit
New member
אבי
אבי אינני מכיר אנשים שהבריאו לחלוטין מאו סי די. אני כן מכיר אנשים שחל אצלם שיפור רב. יצא לי להיות בשלושת מפגשי הפורום האחרונים וראיתי תמונות חיים לא מושלמות (נזקי האו סי די ) , אך מחייכות ושמחות.אולי זו אשלייה, אבל כך מסמסות לי האינטואציות שלי. תראה אבי, אני כבר יודע שאני לא אחלים מאו סי די. הוא מושרש מידי. עמוק מידי ובכלל התנאים הקיומיים שלי לא מקלים. לכן השאלה במקרה שלי היא האם ניתן להפחית את תסמיני האו סי די בפרט ובכלל את החרדה שמלווה אותי בכלל. אני משער שיש מקרים של החלמה במקרה של או סי די קל או בשילוב טיפולים מוצלח (ועדיין האו סי צריך להיות קל). אני רוצה לשאול אותך מדוע השאלה הזו מטרידה אותך (נראה לי שאתה לא מעלה אותה פעם ראשונה) ומהי המשמעות בעבורך של תשובה חיובית ( כן) או תשובה שלילית (לא) ובכלל מהי החוויה שלך לגבי החלמה.
אבי אינני מכיר אנשים שהבריאו לחלוטין מאו סי די. אני כן מכיר אנשים שחל אצלם שיפור רב. יצא לי להיות בשלושת מפגשי הפורום האחרונים וראיתי תמונות חיים לא מושלמות (נזקי האו סי די ) , אך מחייכות ושמחות.אולי זו אשלייה, אבל כך מסמסות לי האינטואציות שלי. תראה אבי, אני כבר יודע שאני לא אחלים מאו סי די. הוא מושרש מידי. עמוק מידי ובכלל התנאים הקיומיים שלי לא מקלים. לכן השאלה במקרה שלי היא האם ניתן להפחית את תסמיני האו סי די בפרט ובכלל את החרדה שמלווה אותי בכלל. אני משער שיש מקרים של החלמה במקרה של או סי די קל או בשילוב טיפולים מוצלח (ועדיין האו סי צריך להיות קל). אני רוצה לשאול אותך מדוע השאלה הזו מטרידה אותך (נראה לי שאתה לא מעלה אותה פעם ראשונה) ומהי המשמעות בעבורך של תשובה חיובית ( כן) או תשובה שלילית (לא) ובכלל מהי החוויה שלך לגבי החלמה.
על חבל דק10
New member
אבי
אם תשכיל להבין שתנסה לשפר את חייך כמה שיותר מנקודה שלך ,יעני לא לנסות להירפא ולהגדיר את עצמך כחולה אלא פשוט לשפר את חייך תוכל לחיות בצורה נפלאה וטובה ואף יותר טובה מכולם תאמין בזה.הכל עניין של גישה.
אם תשכיל להבין שתנסה לשפר את חייך כמה שיותר מנקודה שלך ,יעני לא לנסות להירפא ולהגדיר את עצמך כחולה אלא פשוט לשפר את חייך תוכל לחיות בצורה נפלאה וטובה ואף יותר טובה מכולם תאמין בזה.הכל עניין של גישה.
ערב טוב אבי../images/Emo185.gif
מטבע הדברים שמי שמשתתף כאן בפורום - מצבו לא הוטב. לאורך הזמן שאני מנהלת את הפורום יצא לי להתכתב, לדבר בטלפון, ולהכיר, הרבה מאד אנשים עם OCD. חלקם מרגישים הרבה יותר טוב, מיעוטם מרגישים מצויין, ואלה כבר המשיכו בדרכם ולא נכנסים לפורום ולא עוסקים בכלל בנושא.בגלל זה התמונה שמצטיירת כאן בפורום אינה אוביקטיבית כי כאן לא כותבים אלה שהוטב להם. כל אחד מהם הוא סיפור שונה. אחת, מנהלת הפורום הקודמת, היא דוגמה להצלחה של טיפול משולב - לקחה תרופות תקופה ארוכה, עברה טיפול קוגניטיבי התנהגותי שנתן לה רשת ביטחון, ואז, לאט לאט הפסיקה בהדרגה את התרופות - ואין OCD. אין כבר כמה שנים טובות. כלום. אז יש מטפלים שיגידו שזה כרוני וזו לא החלמה מלאה כי אולי בעתיד, מתי שהוא, זה יחזור. לדעתי זו החלמה. להתיחס לכך כאל "הפוגה זמנית" (ארוכה) זו בעיני התיחסות שלילית שיכולה אפילו ליאש אנשים. אני מכירה כמה וכמה אנשים שעם התרופות הם "מאוזנים" לגמרי, כלומר הסימנים של הOCD נעלמו, ונוח להם להמשיך עם התרופות (או שהם מפחדים לשנות). האם זו החלמה? באמת שאיני יודעת. אם מישהו חי חיים מלאים - עובד, לומד, נמצא בזוגיות, מבלה, יוצר, נטול דאגות OCD - האם הוא "חולה" או בריא? ויש כמובן כמה וכמה שטופלו רק טיפול קוגניטיבי התנהגותי ויצאו מזה או לגמרי או חלקית בצורה שמאפשרת להם לנשום ולתפקד. מולם יש כאלה שטופלו, היתה הפוגה והOCD חזר. זו הפרעה מאד חמקמקה ולדעתי אי אפשר לעשות לגביה הכללות. אני חושבת שכדאי לנסות שוב ושוב ולא להתיאש - לפעמים פניה לאותו הטיפול עם אותו מטפל שלא עזר לפני שנתיים יכולה לתת תוצאות שונות - בגלל נקודת הזמן השונה, בגלל שינוי במוטיבציה ובתובנות ועוד. זו רק דוגמה לשוני הרב שיש ובודאי שלא המלצה לפנות שוב למטפל שלא עזר. בקיצור - תשובתי לשאלתך היא קצת פילוסופית. מה זו הבראה? מיהו אדם בריא? לילה טוב תמי
מטבע הדברים שמי שמשתתף כאן בפורום - מצבו לא הוטב. לאורך הזמן שאני מנהלת את הפורום יצא לי להתכתב, לדבר בטלפון, ולהכיר, הרבה מאד אנשים עם OCD. חלקם מרגישים הרבה יותר טוב, מיעוטם מרגישים מצויין, ואלה כבר המשיכו בדרכם ולא נכנסים לפורום ולא עוסקים בכלל בנושא.בגלל זה התמונה שמצטיירת כאן בפורום אינה אוביקטיבית כי כאן לא כותבים אלה שהוטב להם. כל אחד מהם הוא סיפור שונה. אחת, מנהלת הפורום הקודמת, היא דוגמה להצלחה של טיפול משולב - לקחה תרופות תקופה ארוכה, עברה טיפול קוגניטיבי התנהגותי שנתן לה רשת ביטחון, ואז, לאט לאט הפסיקה בהדרגה את התרופות - ואין OCD. אין כבר כמה שנים טובות. כלום. אז יש מטפלים שיגידו שזה כרוני וזו לא החלמה מלאה כי אולי בעתיד, מתי שהוא, זה יחזור. לדעתי זו החלמה. להתיחס לכך כאל "הפוגה זמנית" (ארוכה) זו בעיני התיחסות שלילית שיכולה אפילו ליאש אנשים. אני מכירה כמה וכמה אנשים שעם התרופות הם "מאוזנים" לגמרי, כלומר הסימנים של הOCD נעלמו, ונוח להם להמשיך עם התרופות (או שהם מפחדים לשנות). האם זו החלמה? באמת שאיני יודעת. אם מישהו חי חיים מלאים - עובד, לומד, נמצא בזוגיות, מבלה, יוצר, נטול דאגות OCD - האם הוא "חולה" או בריא? ויש כמובן כמה וכמה שטופלו רק טיפול קוגניטיבי התנהגותי ויצאו מזה או לגמרי או חלקית בצורה שמאפשרת להם לנשום ולתפקד. מולם יש כאלה שטופלו, היתה הפוגה והOCD חזר. זו הפרעה מאד חמקמקה ולדעתי אי אפשר לעשות לגביה הכללות. אני חושבת שכדאי לנסות שוב ושוב ולא להתיאש - לפעמים פניה לאותו הטיפול עם אותו מטפל שלא עזר לפני שנתיים יכולה לתת תוצאות שונות - בגלל נקודת הזמן השונה, בגלל שינוי במוטיבציה ובתובנות ועוד. זו רק דוגמה לשוני הרב שיש ובודאי שלא המלצה לפנות שוב למטפל שלא עזר. בקיצור - תשובתי לשאלתך היא קצת פילוסופית. מה זו הבראה? מיהו אדם בריא? לילה טוב תמי
shgia kiyumit
New member
תמי
הייתי רוצה לצאת איתך לנדודים האלה של מהי הבראה , מי הוא אדם בריא , מהי נורמאליות ומיהו האדם הנורמאלי, מה תפקיד ההגדרות בחיינו ואיך הם גם הופכות לרועץ. אבל איני יכול לצאת איתך למסע הנדודים הזה, שכן ברור מי הוא אדם בריא ומי הוא אדם לא בריא. אפשר לבחור בזווית הפסכיאטרית החיצונית שממיינת ומקטלגת , אבל אפשר גם לבחור את הזווית של האדם, את נקודת המבט של הפרט , האינדידואל לגבי מצבו. אדם בדר"כ חש אם הוא בריא או לא בריא (וכמובן יש הרבה יוצאים מן הכלל) . כדי לצמצם את זה ולא להכליל (אני יכול להפריך את טענתי בעצמי) אתמקד במי שסובל מאו סי די. מי שסובל יודע שהוא לא בריא הן ביחס לעצמו (ירידה בתפקוד) והן ביחס לאחרים. רוב הפסכיאטרים טוענים שלא ניתן לרפא או סי די ושהיא למעשה מחלה כרונית. רוב הפסכיאטרים מדברים על החלשה, הפחתה , הורדה של הסיפטומים האובססיביים/ כפיתיים) , אך לא על הטהרות מוחלטת מן ההפרעה. אני מסכים איתם.אני חושב שהתהליך הוא לדעת איך לחיות עם ההפרעה תוך ידיעה ברורה שהיא לא אחידה אצל כולם, רבת פנים ומשתנה בעוצמותייה. נראה לי שההבדל הוא בין אלה שסובלים יותר ולבין אלה שסובלים פחות , בין אלה שרחוקים מהמושג בריא (לפי הגדרות פסכיאטריות) לבין אלה שיותר קרובים אליו. לכן שאלות יותר רלוונטיות הן איך אני הופך למאושר יותר, לסובל פחות, מה עוזר לי להאמין בעצמי , מה אני יכול לתת לעולם ומה אני יכול לקחת ממנו, איך אני מטפל בעצמי וכדומה ,איך אני מגמיש את התחומים שנפגעו כתוצאה מהאו סי די. אפילו כדי לחשוב על השאלות האלה צריך להיות קצת יותר בריא מאשר חולה. וכל זה נכתב מפי בחור שסובל מאד מאד קשה מאו סי די.
הייתי רוצה לצאת איתך לנדודים האלה של מהי הבראה , מי הוא אדם בריא , מהי נורמאליות ומיהו האדם הנורמאלי, מה תפקיד ההגדרות בחיינו ואיך הם גם הופכות לרועץ. אבל איני יכול לצאת איתך למסע הנדודים הזה, שכן ברור מי הוא אדם בריא ומי הוא אדם לא בריא. אפשר לבחור בזווית הפסכיאטרית החיצונית שממיינת ומקטלגת , אבל אפשר גם לבחור את הזווית של האדם, את נקודת המבט של הפרט , האינדידואל לגבי מצבו. אדם בדר"כ חש אם הוא בריא או לא בריא (וכמובן יש הרבה יוצאים מן הכלל) . כדי לצמצם את זה ולא להכליל (אני יכול להפריך את טענתי בעצמי) אתמקד במי שסובל מאו סי די. מי שסובל יודע שהוא לא בריא הן ביחס לעצמו (ירידה בתפקוד) והן ביחס לאחרים. רוב הפסכיאטרים טוענים שלא ניתן לרפא או סי די ושהיא למעשה מחלה כרונית. רוב הפסכיאטרים מדברים על החלשה, הפחתה , הורדה של הסיפטומים האובססיביים/ כפיתיים) , אך לא על הטהרות מוחלטת מן ההפרעה. אני מסכים איתם.אני חושב שהתהליך הוא לדעת איך לחיות עם ההפרעה תוך ידיעה ברורה שהיא לא אחידה אצל כולם, רבת פנים ומשתנה בעוצמותייה. נראה לי שההבדל הוא בין אלה שסובלים יותר ולבין אלה שסובלים פחות , בין אלה שרחוקים מהמושג בריא (לפי הגדרות פסכיאטריות) לבין אלה שיותר קרובים אליו. לכן שאלות יותר רלוונטיות הן איך אני הופך למאושר יותר, לסובל פחות, מה עוזר לי להאמין בעצמי , מה אני יכול לתת לעולם ומה אני יכול לקחת ממנו, איך אני מטפל בעצמי וכדומה ,איך אני מגמיש את התחומים שנפגעו כתוצאה מהאו סי די. אפילו כדי לחשוב על השאלות האלה צריך להיות קצת יותר בריא מאשר חולה. וכל זה נכתב מפי בחור שסובל מאד מאד קשה מאו סי די.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.