הבעיה שלי

[roy358]

הבעיה שלי

bad attitude,אני מאוד מזדהה איתך. יש לי בעיה כזאת: כל מה שאני עושה, לא משנה מה, אני חושב איך זה קשור לגמגום. נגיד אם אני רוצה להגיד למורה שלי משהו, בכלל לפני שאני חושב על מה שאני רוצה לומר, אני חושב לעצמי אם אני יגמגמם. זה מטריף אותי, בגלל שלחשוב על גמגום לפני שאתה בכלל מדבר זה דווקא גורם לך לגמגם. חוץ מזה, קראתי שחלק מכם פחדו לדבר בטלפון כשהיו צעירים. אני עכשיו די צעיר והדבר המפתיע הוא שדווקא אני מדבר הרבה יותר טוב בטלפון מאשר פנים מול פנים.

 

[painlies]

באותה צרה.....

השאלה היא אם לא נחשוב, לא נגמגם? משום מה אני בספק. המחשבה שלנו על הגמגום היא בגלל שהוא שם, ואנחנו יודעים שנגמגם.. כי .. ככה זה. אם אני רוצה להתחיל עם מישהי (מה שלא קורה הרבה....) אני חושב 200 פעם מה הדרך הנכונה להגיד את זה, ומה הדרך "הבטוחה" ביותר שבה אוכל להמנע מהגמגום. לרוב אגב, זה פשוט לא הולך... הדבר המוזר, שגם כשאני רוצה "להתחיל" עם מישהי שמכירה אותי, שיודעת שאני מגמגם... גם אז אני חושב על זה. והרי - מה זה משנה.. הרי - היא יודעת שאני מגמגם... אני פשוט לא יכול להוציא את זה מהראש

 

[bad attitude]

שתי ההודעות הראשונות,אני כמוכם

כל הזמן חושב 200 פעם לפני עם בנות קצת פחות חושב על זה אבל בטלפון יואו אני חושב שעה לפני שאני מתקשר למישהו שאנחנו לא מדברים כל כך או בכלל לא כמו ליס כמו לבזק דברים כאלו אני פשוט עובר בי גל של חום ופחד כזה ואני מנסה להתחמק עד מתי? לא יודע בינתיים אני מנסה לשאוב כוח מהסיפורים של אנשים פה שיהיה לכולכם אחלה שבת ותעשו חיים

 

[ד25]

חדש...

היי.. אז ככה אני בקרוב אהיה עו"ד ואני מגמגם ,כך שאם מישהו רוצה לשאוב קצת תקווה מהסיפור שלי אני אשמח.. למרות כל הקשיים..הלחץ התמידי והתיסכול המעיק .. אני רוצה לומר שאין סיפוק יותר גדול מלהציב מטרה קשה ולעמוד בה בפרט שאתה מגמגם. מי כמוני יודע כמה קשה הוא להיות מגמגם.. יש תקופות טובות ויש תקופות פחות.. אבל אחיי המגמגמים אסור לאבד תקווה כי לכל אחד יש פגם.. אין אנשים מושלמים ודווקא מגמגמים הם בד"כ אנשים מיוחדים .. כך שאם מישהו רוצה לשמוע קצת יותר ולהתחזק אני אשמח לכתוב לו..

 

[stkachov]

תכתוב תכתוב

אנחנו אוהבים סיפורי הצלחה

מעניין אותי במיוחד לשמוע על תקופת הלימודים שלך. אם אני מבין נכון, אצלכם ההרצאות משולבות עם דיונים בין הסטודנטים למרצה, משחקי מלחמה וכד'. איך תפקדת למשל בחקירת עדים? איך התבלטת בפני המרצה כששאל משהו את כל הכיתה למשל? ספר ספר... ושיהיה בהצלחה !

 

[ד25]

חדש 2

בעיקרון הלימודים מבוססים על הרצאות כאשר הסטודנט פסיבי למעט קורסים בודדים בקבוצות קטנות שיש השתתפות פעילה של סטודנטים (וגם זה לא מחייב להיות פעיל). עקרונית אני פועל (מקווה) על פי עיקרון -" לאנשים יש נטיה לשכוח מהר" ואני אסביר.. גם אם אתה מגמגם בפורום של אנשים- לא כולם יזכרו את זה לאורך זמן וזה ישכח כמו כל דבר אחר.. כך שלא צריך לעשות עניין מעבר לפרופורציות. באשר לשאלתך, היה מקרה אחד שהייתי צריך לעמוד מול כיתה לתת הרצאה של שעה וחצי.. לא היה טוב.. אבל היה ! מאוד נלחצתי וקיבלתי בלק אאוט אבל בסך הכל העברתי שעה וחצי מול אנשים ואני יודע שזה תרם לי מאוד. גם לומר לעצמי.."וואלה אני יכול".. וגם לדעת להכיר את עצמי יותר טוב ,איך אני מתפקד בסיטואציה הזו.

 

[yurim]

אני שוקל ללמוד משפטים אבל...

אני גם מגמגם במידה בינונית ואני שוקל ללמוד משפטים אבל הגמגום הוא שיקול מרכזי נגד... אני יודע שכולם יגידו שאסור לתת לגמגום לעצור אותך וכו' אבל אני מסתכל מנקודת מבט של מעסיק ולא נראה לי שאני הייתי מעסיק אדם מגמגם לעומת אדם לא מגמגם אם אותם הכישורים (עצוב אבל נכון) ובמקצוע כמו עו"ד יש חשיבות רבה מאוד לכושר התבטאות בעל פה השאלה שלי אליך ( ד25) היא איך באמת מתייחסים לזה שאתה מגמגם לדוגמא בהתמחות שלך או בפקולטה?

 

[shuky63]

אם מה שמפחיד אותך זה הופעה

בבית משפט,אז נראה לי שדוקא זו לא צריכה להיות בעיה. הופעה בבית משפט היא כמו משחק על במה.אתה יכול לסגל לך דמות,טון דיבור,קצב דיבור שונים מאשר בחיי יום יום,וזה בסדר לעשות את זה. בדרך כלל לא מגמגמים כשמשנים את טון וקצב הדיבור.

 

[littlef]

עורך דין מגמגם בטלוויזיה

בתוכנית "בולדוזר", ישנו עורך דין המופיע בסוף בתוכנית(מידיי פעם לא כל תוכנית), שעונה על שאלות הצופים. הוא מגמגם, ולא אכפת לו, והוא עושה את זה לפני אלפי צופים. סתם נקודה למחשבה..

 

[shuky63]

שמו רונאל פישר והוא אדיר

 

[ד25]

חדש 3

יש נישות שלפי דעתי כושר הביטוי לא משחק בהן תפקיד. אל תחשוש ותעשה את זה!!!!!!!!!! אני בעיצומו של התמחות ואני מגמגם די הרבה בתקופה הזו(עבודה מלחיצה) אבל אני "מכפר" על זה בצדדים אחרים.. התמדה אכפתיות.. בקיאות.. וכו'.

 

[sayochi1]

להציב אתגרים ולהגיע אליהם

אני ממש מזדהה עם הגישה של ד25, להציב אתגרים ולהגיע אליהם. וזה נוגע לכל תחומי החיים ולכל בני האדם, במיוחד לנו המגמגמים. אני יודע שאני פועל לפי השיטה הזו, לזרוק את עצמי למים הקרים והעמוקים ולשחות בהם כמו שחיין מקצועי. סיפור קטן שלי שכבר סופר בקצרה בפורום: האתגר האחרון שהצבתי לעצמי עוד מתחילת שירותי הצבאי: קורס קצינים !!! במשך שלוש שנות שירותי כחייל חובה, היו בי רגשות מעורבים האם לצאת או לוותר. שלוש שנים! לבסוף פעלתי לפי הגישה, פשוט מיליתי את הטפסים ונדנדתי למפקדים שלי, עד שהקורס אושר לי. מרגע זה ידעתי שאין דרך חזרה ושמכאן אני חייב להוכיח את עצמי. כיום אני קצין בחיל המודיעין, מפקד על צוות של 7 חיילים ונהנה מכל רגע בשירות שלי. אני לא אומר שהקורס שנמשך 7 חודשים היה פשוט וחסר מהמורות ומכשולים, אלא להפך. נאבקתי בכל כוחי להוכיח שאני לא שונה מכולם, והתחננתי שלא יפלו אותי לרעה או לטובה (אם אני צריך להיענש, אז אני רוצה להיענש). יש לי גם "סיפור גבורה" קטן במהלך הקורס שבו יצאתי נגד המפקד שלי שחשב שקצין לא יכול להיות גם מגמגם, ואני מוכן לספר לכל מי שרוצה לשמוע. בקיצור, תציבו לעצמכם אתגרים ותשתדלו בכל כוחכם לעמוד בהם. בסופו של דבר תראו שתצליחו. אין מתוק יותר מהרגע בו השלמת את האתגר (אם קטן ואם גדול) !!!

 

[דור6]

אני כידוע הייתי בעבר מגמגם כבד

היום קל בינוני יותר לכיוון הקל....אני רציתי לצאת לקורס אבל יש לי בעיה בברך ולכן לא אושר לי לצאת מה גם שאני חושש מאוד מיציאה לקורס להרצות מול אנשים אחרי כל הטראומות שהיו לי פעם....המפקד שלי רוצה שאולי אני אצא לקורס של הדרכה של שבועיים בבה"ד 7 ואני לא יודע איך לאכול את זה מצד אחד אני רוצה כדי להתגבר על החששות וזה בעצם השלב הסופי שלי בגימגום כיוון שהיום אני מגמגם אבל די בעדין ,מצד שני כולי חושש.....יודעים החששות הרגילים....איך יצא האם זה יהיה טראומתי או לא.דרך אגב אני כבר שנתיים בצבא

 

[sayochi1]

אני במקומך, הייתי יוצא

נכון, קל לי להגיד את זה אחרי קורס קצינים. הלבטים שהיו לי לפני היציאה היו רק בנוגע להרצאות מול קהל אנשים גדול או קטן. במהלך הקורס העברתי שתי הרצאות, ותאמין לי שכולם הקשיבו, הבינו, שאלו שאלות ובעיקר נהנו. עצה אחת יש לי בנוגע אליך: אם אתה רוצה להדריך, אם זה מה שאתה אוהב, אז צא לקורס. אם אתה רוצה לצאת לקורס רק כדי להוכיח לעצמך שאתה יכול, אל תצא. פשוט תתנהג כאילו אתה לא מגמגם ואז תעשה את ההחלטה. ודרך אגב, אני יצאתי לקורס קצינים כשהייתי בקבע, אז על תתן לפז"ם שלך להיות שיקול בהחלטה. בהצלחה.

 

[דור6]

כן מאוד מענין אותי להדריך להסביר

לאנשים .להעביר חומר עם ההומור שיש לי ויש לי הרבה......ולהרגיש שווה ערך לכל אדם אחר יעני להגיד לעצמי שם זין על הדיבור אני כמו כולם בנוסף אני לא יודע כבר אם בא לי לצאת לקק"צ יש לי רק באסה מהצבא עוד 11 וחצי חודשים עד השחרור אבל אמרתי לעצמי שלפחות בשנה האחרונה שלי אני רוצה להגשים את כל הקטע של ההדרכה

 

[sayochi1]

במקרה שלך

הייתי הולך לפי הלב ולא לפי השכל...