הבעיה שבמחשבה הפסיכולוגית

[SimSim314]

ניוטון ותורת יחסות.

הם דוגמא קלאסית. קשה לי לחשוב על עוד דוגמאות. אולי גם ביולוגיה, למרות שהיא כבר מתחילה להיות סטטיסטית אבל עדיין יש לה ניבויים די מדוייקים, בטח על ביולוגיה הוא גם היה אומר שזאת תורה לא גמורה.

 

[יליהוד]

?

"אבל העולם לא בנוי ככה, והמדע לא בנוי ככה. לפעמים מודדים רק קשרי גומלין, ואז ניתן לומר משהו חיובי על העולם ולא רק משהו שלילי" האם ? איזה משהו חיובי ניתן לומר על העולם ?

 

[SimSim314]

אתה יכול לומר ש99.9% מהאבנים נופלות למטה

ואז גם אם תמצא אבן אחת שלא, זה עדיין לא יפגע לך בתאוריה מבחינה סטטיסטית.

 

[יליהוד]

נו

אז מה ? מה התכוונת לומר ?

 

[SimSim314]

אני אומר משהו חיובי על העולם ולא משהו שלילי

אני לא אומר אבנים לא נופלות למעלה, אני אומר משהו חיובי - אבנים נופלות למטה.

 

[יליהוד]

חיובי זה ב 100 אחוז

(שים לב שלומר משהו חיובי אומר שהוא חיובי ב100 אחוז ולא ב 99.9 אחוז). לומר משהו חיובי יהיה : כל האבנים נופלות למטה. האם תמיד כל האבנים נופלות למטה ?

 

[SimSim314]

אז זהו זה לא עובד ככה

במדע הרבה פעמים אומרים משהו סטטיסטי, ב 99% או אולי ב80% וכמעט אף פעם אי אפשר להגיד דבר ב 100%

 

[יליהוד]

ולכן

לא ניתן לבני האדם את האפשרות ואת היכולת לדעת משהו ב 100 אחוז. מה שכן ניתן לדעת ב 100 אחוז זה מה שלא עובד ב 100 אחוז. זאת אומרת שאני יודע את מה שאני לא יודע. זאת אומרת שהידיעה שלי נמצאת בתחום השלילי של הידיעה ולא בתחום החיובי שלו. החיובי הוא אינו 100 אחוז והוא אינו בטוח וזה פשוט המצב.זה הכל. אכן המדע עובד בצורה כזו, שאת ה 100 אחוז, המדע מוצא בהפרכות, והשאר זה זמני עד שיופרך. השאר זה תאוריות, השאר מתבטא בסטטיסטיקות, השאר מנחשים, ממציאים הסברים אבל המדע לא יכול להגיד שהוא יודע את זה.המדע , לגבי השאר, מנחש.לגבי השאר המדע אינו יודע.וזהו המדע וכך הוא עובד.

 

[SimSim314]

אני חושב שהמדע הסטטיסטי

איננו אומר מה הוא לא יודע, כפי שהוא לא אומר מה הוא כן יודע. בשבילו אין את החלוקה הזאת, יש משהו סטטיסטי זה הכל. החלוקה הזאת בין יודע ללא יודע, התחלפה בלכמת את הסיכויים. לכל דבר יש היסתברות מסויימת, השאלה היא מה ההסתברות. אני לא יכול להיות בטוח שאבנים לא נופלות למעלה, אני יודע רק הסתברות, משהו סטטיסטי. השאלה הנכונה היא, כמה אבנים צריך לזרוק, בשביל שאבן אחת תפול למעלה.

 

[יליהוד]

זה שיש לך הסתברות של משהו לא אומר שאתה יודע

אותו. המודעות לגבי הידיעה היא חשובה בשביל לקלוט את האמת. האחוזים מראים שאתה לא יודע בוודאות.זה ניחוש.בשביל מה לי לנחש אם יש דרך לדעת מאה אחוז ? והדרך היא ידיעה שלילית. אתה יודע מאה אחוז רק מה שלא עובד.

 

[הביולוגי]

אין אבנים שנופלות למעלה !

זה על פי הגדרה . "נופל" זה לכוון מרכז הגלובוס . "למעלה" זה הרחק ממרכז הגלובוס .

 

[סניגור הפילוסופיה]

ההיפך מ- "נופל" זה "עף" או "עולה"

 

[הביולוגי]

מה הועלת ? מה שיפרת ?

 

[סניגור הפילוסופיה]

לא יודע

אתה משפר משהו?

 

[הביולוגי]

שיפור הוא חלק מהעיסוק המקצועי שלי .

כאן אני לומד ומשפר את עצמי . אל תשכח שאני התחלתי נמוך מאד .

 

[סניגור הפילוסופיה]

הסתברות היא סוג של ידיעה

אתה יודע שההסתברות היא 90% למשל זה סוג של ידיעה. מעבר לכך פרופסור למשפטים יצחק קוגלר טען שיש הבדל בין "וודאות" לבין "וודאות מעשית". למשל, אין וודאות מוחלטת שהשמש תזרח מחר. אבל יש ודאות מעשית. לדעתי נובע מכך שיש גם "ידיעה מעשית".

 

[הביולוגי]

השמש זורחת ברציפות. אין חשיבות מה רואים מכדור

הארץ . אם השמש תכבה זה ללא קשר לכדור הארץ . המחר הוא רק תוצאה של הסיבוב שלנו .

 

[SimSim314]

כל אלו הכלילו את הלוגיקה בודאות מוחלטת

ואני מכליל את הלוגיקה גם כ"וודאות מעשית" לא רואה שום צורך לחלק בינהם. והיות שכך, אין וודאות בכלום, רק וודאות מעשית. ועוד שהלוגיקה היא משחק, ומשחק נתפס ע"י מעשה. בעצם לוגיקה זה קביעת חוקי משחק מסויימים, "פעולות מותרות ואסורות", שהגדרתן היא בעצם "מעשה". מעשים שאנחנו תופסים כטיבעיים מאד, ומצליחים גם לעשות את הפעולות הלוגיות במחשבה או בדמיון, אין שום צורך במעשה בפועל, אבל בדמיון שלנו זה הפעולות הבסיסיות שאנחנו עושים - משחקים במשחק לפי חוקים.

 

[סניגור הפילוסופיה]

הטענה שהלוגיקה היא משחק

מטשטשת את הטענה שזהו המשחק היחיד שמתקבל על הדעת מבחינה שכלית. אין עולם אפשרי שבו לא מתקיים משחק זה. הטענה שהשמש תזרח מחר בבוקר אינה טענה לוגית אלא אמפירית. יש עולם אפשרי שהשמש לא זורחת.

 

[SimSim314]

שוב פעם, זה מתקבל על דעת האדם

בתור יצור ששרד, מתוך סטרטגיית הישרדות מסויימת. אנחנו מוגבלים בתוך עולם התפיסה שלנו, והלוגיקה היא חלק מהמוגבלות הזאת. האם להטיל לוגיקה על היקום, נראה לי שאלה קשה, אבל שוב זה גם נראה לי שאלה מיותרת, כי באופן עקרוני, אינני רואה מדוע שלוגיקה גם לא תהיה איזשהו קירוב למציאות כמו כל מודל אחר. הרעיון העקרוני, שלא משנה מה היא המציאות ומה היא האמת, מה שמשנה זה כפי שאתה אומר מה מתקבל על הדעת, איזה משחקים הסובייקט משחק, וזה כלל לא חשוב האם המשחק הזה משקף משהו אמיתי, מה שכן חשוב זה האם זה "מתקבל על הדעת" של הסובייקט, האם המשחק הזה הוא טיבעי עבורו. כי אם כך זה המשחק שהוא ישחק אותו. אולי יש חייזרים שמתקבל על דעתם משהו אחר, אבל הם גם מצליחים לשלוט על היקום לצרכיהם הם ? אולי הם משחקים את המשחק שלהם, שהוא שונה לחלוטין מהמשחק הלוגי שטיבעי לנו.