אם האדם עצמו והרופא שלו לא מגיעים למחוזות שלא
אמורים להגיע אליהם. למשל, כשהפציינט משקר לרופא ולא אומר לו את האמת לגבי התרופות, מינונים וכו'. אז כשיודעים שתרופה היא ממכרת גם יודעים איך לגמול ממנה. בדרך כלל הדרגתיות מספיקה, או שיש מקרים שצריך לסבול תופעות לוואי למשך פרק זמן מסוים, כמו גם כשמתחילים תרופות.
הרופא שנותן תרופה ממכרת עושה את השיקול תועלת מול נזק, והוא גם אמור לתת את הפרטים האלה לפציינט וביחד מחליטים.
ובכל מקרה עדיף שאדם לא יגמול את עצמו לבד, כי הוא עלול לגרום לעצמו נזק, כי הוא לא יודע את ההנחיות לתרופה הספציפית. עדיף שהירידה מתרופה תהיה בליווי רופא.
אגב התמכרויות: דובר פה על סיגריות. אז קחו בחשבון שמי שמעשן בדרך כלל צריך מינון גבוה יותר של תרופות (זה גורף בלי התיחסות לתת"כ / פיברו). כשהפסקתי לעשן יכולתי להוריד במינון של התרופות, כי הן היו הרבה יותר אפקטיביות. וחשדתי שזה בגלל שהגוף יותר נקי מרעלים. ואושר לי שאכן כך.
אז מי שמעשן (להלן מכור) ויחד עם זה דואג להתמכר לתרופות, כדאי שידע את הנתון הזה.
