הבעיה בפרידה

הבעיה בפרידה

אנחנו כבר הרבה זמן פרודים באמת, והוא משדר מסרים כפולים וכן אני נפגעת שאני דיי איתו בקשר אז ישבתי וחשבתי לעצמי למה אני נשארת בקשר שאני מבינה שכנראה לאט לאט זה לא יחזור ולמה אני מוכנה להכאיב לעצמי כי פאקינד עבר כבר כמעט שנה ואני עדיין בקשר. והגעתי למסקנה דיי גדולה שאת החלקש ל ההשלמה של זה שאיבדתי אותו כבנזוג דיי קיבלתי והשלמתי והפנמתי אפשר לומר, וכן אני יודעת שיהיו טובים ממנו וטובים ממני והכל.. אבל נראה לי פה הבעיה אני לא מקבלת ומוכנה להפנים שאני יאבד אותו בתור "חבר" כן עד שמוצאים מישהו שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות שתמיד יהיה והוא תמיד שם, מישהו שאפשר לדבר על הכל והוא מקבל כמו שאני כזה חבר או ידיד נפש, כן אני ידועת שזה מלווה בהמון רגשות והכל , אבל עד שמשיגים כזה דבר מישהו שתמיד ידאג מישהו שתמיד יהיה שם.. זה נורא קשה פתאום לוותר על זה כל חיי אנשים דרכו עלי רמסו אותי אפילו המשפחה והנה מצאתי משהו כזה ואני צריכה לוותר וזה מה שקשה. כן קשה המחשבה שהאהוב שלי והבנזוג שלי לא איתי ואיננו אבל יותר קשה המחשבה שה"חבר" הכי טוב שלי לא שם זה שיודע לקרוא אותי כמו כף יד זה שיודע בלי שאני מוציאה מילה מה עובר עלי, ועוד לוותר על זה כן קשה המחשבה שהיה משהו כ"כ קרוב ובפתאום נהייה כל כך רחוק או לחלופין אני צריכה להפוך אותו לרחוק
וזה קשה כי אני בתק' לא טובה בחיים ולמרות הכל הוא מוותר על עצמו מוכן לסבול למעני.. זה מוזר כי אפילו את הפרידה הזו הוא כל הזמן היה שם תמך והרים אותי (ובטח יאמרו שאסור לי להיות תלותית בו ) אבל זה המצב והוא פשוט הקריב את עצמו העלה אותי למעלה והוא שקע עמוק כל כך אז איך אני יכולה לעזוב איך אני יכולה לוותר... גם שהוא ככה וגם שאני במצב שהכי צריכה את ה"חבר" הזה וזה לא בריא
ממש קשה...
 

Dungeon boy

New member
האקס שלך בחיים לא יהיה ידיד נפש שלך

אני לא יודע באיזה עולם ורוד וטוב את חיה..אבל זה בחיים לא יצליח וכל עוד תמשיכו להיות בקשר כזה או אחר אתם רק תהרסו אחד לשני. ויקירתי הוא היה החבר הכי טוב שלך בזמן שהוא היה בן הזוג שלך..והחבר הבא הטוב ביותר שלך יהיה הבן זוג הבא שלך ובחיים כמו בחיים צריך גם לדעת לוותר על דברים..אבל וויתור על הקשר איתו יהיה רווח בדבר אחר..ככה זה בחיים.
 
לחלוטין מסכימה

הוא היה החבר הכי טוב שלך בזמן שהיה בן זוג שלך, עכשיו הוא יהיה "ידיד" שרק יגרום לך לצער ותסכולים אפילו אם הוא לא יתכוון לזה, רק בעצם זה שהוא יהיה לחלוטין אפלטוני כלפיך (או יותר גרוע לא יהיה אפלטוני לחלוטין וישאיר אותך לשבת על הגדר ולא לדעת איפה את עומדת). אני כן מבינה את השוק שעוברים בפרידה כשמישהו שכל כך קרוב אליך ומעורב בחיים שלך נעלם פתאום, אבל זה משהו שחייבים לעבור ולא להתחיל לחיות באשליות שאולי בכל זאת אפשר להשאיר פן אחד בקשר ולוותר על אחרים, ובטח ובטח אחרי שעובר זמן מה מהפרידה, להמשיך להיתלות עליו רק בגלל שהוא "הכיר אותך טוב". ידידים וחברות באמת שאפשר למצוא בכל מקום, לא צריך להיאחז לנצח באקס בגלל שזה פחות בן אדם אחד שאפשר לדבר איתו, גם חברה חדשה או ידיד חדש שמוצאים יכולים תוך כמה חודשים להיות קרובים אליך ולדעת עליך הכל (כל מה שרלוונטי לעכשיו בכל אופן), הכל תלוי בכמה תתני לאנשים להיכנס.
 
נכון, זה קשה.

אני חושבת שמעבר לכאב שבדחייה, כואב להפריד את החיים שנשזרו ביחד... אבל זה משהו הכרחי בכדי להמשיך הלאה באופן נקי. את צריכה את זה כדי לא להיות תותית (בדיוק כמו שכתבת), כדי לפנות מקום לאנשים אחרים שיכולים להוות מקור תמיכה, כדי לפנות מקום לבן זוג חדש (שבטח לא יהיה מאושר אם תהיי תלויה באקס לתמיכה). לפעמים יוצא (או שכך מכינים) שיש "תחליף" מוכן מראש, לפעמים צריך לשאת את הכאב ויעבור זמן עד שמישהו ימלא את המקום שהתפנה... אבל אני מאחלת לך שבעזרת תובנות תצליחי להפרד ממנו באמת, ולהמשיך הלאה בחייך.
 

ChilD SouL

New member
בקצרה: נתקי איתו קשר.

הוא לא מועיל, הוא לא עוזר לך, ובוודאי שהוא לא ידיד נפש שלך. כל שיחה איתו, כל מסר שלו כלפייך סתם גורם לך צער וכאב - לא חבל
את לא חושבת שסבלת מספיק, בין אם זה בזמן הפרידה ועכשיו אחריה
תתנתקי. כן, זה קשה אבל זה אפשרי. ונכון, בהתחלה זה יהיה קשה וכואב - אבל זה עדיף כל כאב תמידי. זה כמו פלסטר - אם מורידים מהר זה כואב לכמה שניות\דקות, אבל אם מושכים את זה הכאב סתם נמשך זמן רב - וחבל.
 
זה טוב מאד

אם את אוהבת אדם והיית אתו בקשר קרוב, טבעי שתרצי להשאר אתו בקשר רגשי טוב, גם אם רחוק יותר. השתדלי לטפח את הקשר ביניכם ולתת בו הרבה רגש, ויתרום לך מאד.
 
למעלה