אנשים שחושבים שהפלה היא רצח
לא חושבים את זה מסיבות דתיות. אנשים שחושבים שהפלה היא רצח ושרצח זה חטא בעיני אלוהים זה כבר סיפור אחר. (אדם יכול להיות אתאיסט גמור ובכל זאת לטעון שעובר אנושי הוא בן-אדם במובן החוקי ו/או המוסרי של המילה החל מרגע ההפרייה, ולכן הפלה היא רצח. יש לא מעט אנשים כאלה.) אני לא מתקטנן סתם; ההבדלה בין אתיקה לבין דת היא מאד חשובה בדברים האלה. ואנשים שהולכים לכנסיה ביום ראשון לא נקראים אצלי "פעילים בצורה אקטיבית בנושא הדת" (האמת שאני לא מבין את הניסוח הזה בכלל). להיות פעיל מבחינה דתית, כשאנחנו מדברים על מדינות, פירושו המידה שבה אמונות דתיות משפיעות על צורת ההתנהלות של המדינה. העובדה שבמדינה מסויימת הולכים 77% מהאנשים לכנסיה ביום ראשון לא ממש משנה למישהו. השאלה היא מה האנשים הללו עושים שמשפיע על זולתם. מבחינתי, מדינה דתית במובן המלא של המילה היא מדינה שהחוקים בה הם חוקים דתיים (והתפוסה בכנסיות ביום ראשון תהיה, אם כך, 100%). מדינות איסלאמיות, למשל. יש גם מדינות רבות שבהן הדת משחקת תפקיד נרחב בחיים הפוליטיים - אבל זה לא בהכרח הופך אותה למדינה דתית. במדינה דתית, למשל, לא תוכל להיות הומוסקסואל מוצהר - אבל בארה"ב יש מקומות (ניו יורק, למשל) שבהם אתה יכול להתחתן עם מי שבא לך. במדינה דתית שיעורי דת הם חלק אינטגרלי ממערכת החינוך הממשלתית - בארה"ב אין את זה (וזו הסיבה שבריאתנים מנסים לדחוק את מרכולתם דרך שיעורי מדע). במדינה דתית כוהן דת משפיע על תהליך קבלת ההחלטות כפונקציה של מעמדו הדתי - ובארה"ב זה לא קיים (יש אנשים שהם גם כמרים וגם פוליטיקאים, אבל כוחם לא נובע מסמכות דתית). ארצות הברית איננה מדינה דתית, למרות שהדת נוכחת בחיים האישיים והציבוריים. איראן היא מדינה דתית. ישראל, כרגיל, עדיין לא החליטה.
