ריקי זו אני
Well-known member
כשהכרתי את אישי, הבנתי מהרגע הראשון שהבוס שיהיה לי...
אינו מרבה בדיבור, וזה בלשון המעטה בריבוע.
באמת. ל"פקידה" ביומה הראשון לעבודה (בכלל) זו להגדיר במילה אחת
'מתנה'... ממש.
לימים כמובן גיליתי אותו כהסרת שכבות של בצל...
ואם חשבתי שכך הוא נולד..., הרי כיום אני יכולה בשקט להגיד שהאיש שלי
האיש והאגדה, האיש והצל"ש, הלוחם שכל לוחם היה רוצה אחד כזו לידו...
'אסף ואסף ואסף...' לכדי פוסט טראומה. רק שהימים היו והימים היום - אחרים.
את האיש שלי קבלתי כמו שהוא...
את הבן שלי הכרתי לראשונה באולטרסאונד... כשהראו לי שם בחדר... בולבול...
מאז ועד שאשה לקחה את ליבו אליה... הייתי האחת והיחידה... הכרתי אותו, ידעתי
מי הוא ולהיכן נולד, אפילו כמו תלפתיה של אמא עם שנות ניסיון בחיים, לבנימין שלה,
יכולתי לצפות את המהלכים שיעשה בחייו, ואת המהלכים שלא...
ואני הכי מאושרת במי שבחר לו להיות לו לאשה... ואני מאושרת איך האשה הזו מצאה לה להתאהב בבן שלי.
'שלחנו' אותו למלחמה יחד. אמא שלו, והאשה שאיתו.
היא ניסתה בשמחת תורה הנוראה... ואני אמרתי לה 'הוא יחזור' ושתינו בכינו...
ידעתי שקיבל את ברכת הדרך מאביו... ידענו שהוא יעשה את מה שהוא חש בעצמותיו לעשות...
רק שלי כחמה כבר היה ניסיון קודם...
חייתי, ילדתי, התגרשתי (כמו אידיוטית...) וחזרתי למלך שלי... לפוסט טראומתי שלי...
אז קודם כל אמרנו לעצמנו (בלי לשאול רב...) את ברכת הגומל, תודה לקדוש ברוך הוא
שבני בעלי שב משדה הקרב... ועוד ברכה בקשנו לברך שחזר אלינו שלם בגופו...
מחר יום א' מתחיל הטיפול. יהיה אינטנסיבי, יהיו בו אלמנטים קשים לצד... חופשות...
לא בדומה לאביו... היום עולם אחר... ברוך השם... בני בידיים טובות...
שבוע טוב עם ישראל...
אינו מרבה בדיבור, וזה בלשון המעטה בריבוע.
באמת. ל"פקידה" ביומה הראשון לעבודה (בכלל) זו להגדיר במילה אחת
'מתנה'... ממש.
לימים כמובן גיליתי אותו כהסרת שכבות של בצל...
ואם חשבתי שכך הוא נולד..., הרי כיום אני יכולה בשקט להגיד שהאיש שלי
האיש והאגדה, האיש והצל"ש, הלוחם שכל לוחם היה רוצה אחד כזו לידו...
'אסף ואסף ואסף...' לכדי פוסט טראומה. רק שהימים היו והימים היום - אחרים.
את האיש שלי קבלתי כמו שהוא...
את הבן שלי הכרתי לראשונה באולטרסאונד... כשהראו לי שם בחדר... בולבול...
מאז ועד שאשה לקחה את ליבו אליה... הייתי האחת והיחידה... הכרתי אותו, ידעתי
מי הוא ולהיכן נולד, אפילו כמו תלפתיה של אמא עם שנות ניסיון בחיים, לבנימין שלה,
יכולתי לצפות את המהלכים שיעשה בחייו, ואת המהלכים שלא...
ואני הכי מאושרת במי שבחר לו להיות לו לאשה... ואני מאושרת איך האשה הזו מצאה לה להתאהב בבן שלי.
'שלחנו' אותו למלחמה יחד. אמא שלו, והאשה שאיתו.
היא ניסתה בשמחת תורה הנוראה... ואני אמרתי לה 'הוא יחזור' ושתינו בכינו...
ידעתי שקיבל את ברכת הדרך מאביו... ידענו שהוא יעשה את מה שהוא חש בעצמותיו לעשות...
רק שלי כחמה כבר היה ניסיון קודם...
חייתי, ילדתי, התגרשתי (כמו אידיוטית...) וחזרתי למלך שלי... לפוסט טראומתי שלי...
אז קודם כל אמרנו לעצמנו (בלי לשאול רב...) את ברכת הגומל, תודה לקדוש ברוך הוא
שבני בעלי שב משדה הקרב... ועוד ברכה בקשנו לברך שחזר אלינו שלם בגופו...
מחר יום א' מתחיל הטיפול. יהיה אינטנסיבי, יהיו בו אלמנטים קשים לצד... חופשות...
לא בדומה לאביו... היום עולם אחר... ברוך השם... בני בידיים טובות...
שבוע טוב עם ישראל...
