הבנאי והצורף.
זו הייתה הופעה של בעלי מלאכה מקצוענים. כאלה עם ידי זהב, שעושים את העבודה שלהם בצורה מושלמת, שפועלים בדיוק ובתיאום נפלא כל כך, שלרגעים מסוימים אתה לא מאמין שאלו באמת בני אדם שיצרו את כל זה. אביתר בונה את הבסיס של השירים, אם זה על הפסנתר שידיו מרחפות עליו בקלילות ובשליטה שהלוואי והיו לי, או בגיטרה, או בבאס. הוא יוצר את השיר, וכמו ארון עץ גדול וכבד הוא מכניס אליו את כל מה שבו. את כל הכישרון, היצירתיות והעומק. ואמיר מייפה את השירים בעיבודים שלו, כמו פיתוחי זהב עדינים שנעשו ביד מיומנת. הוא עושה עם הגיטרה החשמלית שלו דברים שמעולם לא ראיתי, ומקשט כל שיר בצורה המתאימה לו. על גבי השירים הוא מוסיף את הפרשנות שלו, נותן כיוון אחר, הדגשה לקטעים מסוימים. וביחד נוצר ארון גדול, מרשים ומעוטר, שיכול להחזיק בו כשעה וחצי של הופעה, כששניהם יחד יוצרים כל שיר וממש אפשר להרגיש באוויר את חדוות היצירה המשותפת. האינטראקציה ביניהם נפלאה, ככה זה כששני חברים טובים עולים על במה לנגן יחד. מצד אחד ישנה תחושה כאילו הם פשוט הכניסו אותנו לעולם העבודה המשותף שלהם, ומצד שני הכל נעשה במקצועיות מרשימה כל כך שנראה כי את רוב העבודה שקדמה להופעה לא ראינו. היה מרגש, היה מעורר, היה טוב. כל מיני: - אני כל כך מחכה לשמוע את השירים החדשים על בסיס יומי. אני כבר מתחילה להכיר אותם וזה נחמד... - אביתר לא שר את "חלון". - הוא שכח לנגן את "יש לנו את כל הזמן", וכשהוא עבר לגיטרה לפני "מיתר" אמיר הזכיר לו את זה. אז אביתר התנצל ואמר שהם שכחו לנגן שיר שהם מאד אוהבים ושבאמת החלק שמה (על הפסנתר) היה לו קצר מדי... הם השלימו את השיר אחר כך. - הוא כל ההופעה צחק על זה שהוא לא רואה את הקהל, וגם היה נורא שקט בין שיר לשיר (ירושלמים מנומסים...) אז מדי פעם הוא וידא: "אתם פה?" - ב"תתחנני אליי" נפלו כל הדפים שהיו על הפסנתר, והוא המשיך לנגן... - לפני "טיפה של אור" היה קטע הזוי ביותר... הוא אמר שהבן שלו שאל אותו: "לאן נוסעים?", הוא ענה: "לקנות דבק דו צדדי"(?!), ואז הבן שלו אמר: "וואי וואי וואי". אני עדיין מנסה להבין את המשמעות מאחורי הסיפור הזה... - לפני "עבד" הוא סיפר על החבר שלו ששאל אותו: "כמה אתם עולים?" והוא ענה לו: "עם הלב או בלי הלב?"... ואז אביתר וידא שבאמת מקשיבים לו, ושאל שוב: "אתם פה?", לאחר שענינו כן, הוא התחיל את הסיפור מהתחלה... ואז אמר "ומיד כתבנו את השיר הנ"ל". - אני חושבת שזה היה לפני "פקק תנועה", אמיר נתן לאביתר מפרט, ואביתר החזיר לו ולקח את השני, ובמשך כמה שניות הם החליפו ביניהם מפרטים, כשלבסוף אביתר אמר: "הוא נתן לי קודם את המפרט הלא טוב. זה פשוט שהוא מקצוען, אז הוא יכול לנגן גם עם המפרט הלא טוב", ואחרי שתיקה של כמה שניות הוסיף: "וזה גם כי אני הכוכב", וכולם צחקו נורא, כולל אמיר. - לפני "מנגינה יקרה" הוא אמר: "תודה לבורא עולם על המנגינות". - אביתר ליווה את "ואיך שלא" בתנועות ידיים לפי מילים מסוימות, למשל ב"יבוא לו גל לשטוף אותן" הוא עשה תנועות של גלים... כמו כן, ב"הרופא הכי טוב במדינה" הוא הצביע למעלה. - הוא אמר משהו על התרבות בירושלים... לא זוכרת בדיוק... נראה לי שהוא ירד על זה שהיינו נורא שקטים. אבל אז הוא אמר שהוא דווקא מרוצה מהעניין. - לפני "שימו לב אל הנשמה" (שיר בוקר), הוא סיפר כרגיל שזה שיר שאבא שלו היה שר לו, והוא בירך את הקהל שהבוקר באמת יאיר להם. - בהדרן מישהו צעק "משיב הרוח", ואביתר אמר "בינגו"... ואחר כך כולם ביקשו שירים, אז אביתר אמר: "שני דברים. א', בהצבעה בבקשה. וב', יש פה רשימה של שירים, אנחנו באנו מפולין ולכן אנחנו לא יכולים לשנות שום דבר בסדר". ורק דבר אחרון: שאלתי את אביתר מה עם האלבום הבא, והזכרתי לו את הראיון שבו הוא אמר שתוך שנה הסיפור גמור... הוא אמר שהוא מסיים את הכתיבה עכשיו, ושהוא מקווה שזה יהיה כמה שיותר בקרוב. אה, ושהוא מצטער שבראיון ההוא הוא לא הוסיף "בלי נדר"... בקיצור, כנראה ששש שנים זה לא ייקח. אני מקווה. לילה נהדר.
זו הייתה הופעה של בעלי מלאכה מקצוענים. כאלה עם ידי זהב, שעושים את העבודה שלהם בצורה מושלמת, שפועלים בדיוק ובתיאום נפלא כל כך, שלרגעים מסוימים אתה לא מאמין שאלו באמת בני אדם שיצרו את כל זה. אביתר בונה את הבסיס של השירים, אם זה על הפסנתר שידיו מרחפות עליו בקלילות ובשליטה שהלוואי והיו לי, או בגיטרה, או בבאס. הוא יוצר את השיר, וכמו ארון עץ גדול וכבד הוא מכניס אליו את כל מה שבו. את כל הכישרון, היצירתיות והעומק. ואמיר מייפה את השירים בעיבודים שלו, כמו פיתוחי זהב עדינים שנעשו ביד מיומנת. הוא עושה עם הגיטרה החשמלית שלו דברים שמעולם לא ראיתי, ומקשט כל שיר בצורה המתאימה לו. על גבי השירים הוא מוסיף את הפרשנות שלו, נותן כיוון אחר, הדגשה לקטעים מסוימים. וביחד נוצר ארון גדול, מרשים ומעוטר, שיכול להחזיק בו כשעה וחצי של הופעה, כששניהם יחד יוצרים כל שיר וממש אפשר להרגיש באוויר את חדוות היצירה המשותפת. האינטראקציה ביניהם נפלאה, ככה זה כששני חברים טובים עולים על במה לנגן יחד. מצד אחד ישנה תחושה כאילו הם פשוט הכניסו אותנו לעולם העבודה המשותף שלהם, ומצד שני הכל נעשה במקצועיות מרשימה כל כך שנראה כי את רוב העבודה שקדמה להופעה לא ראינו. היה מרגש, היה מעורר, היה טוב. כל מיני: - אני כל כך מחכה לשמוע את השירים החדשים על בסיס יומי. אני כבר מתחילה להכיר אותם וזה נחמד... - אביתר לא שר את "חלון". - הוא שכח לנגן את "יש לנו את כל הזמן", וכשהוא עבר לגיטרה לפני "מיתר" אמיר הזכיר לו את זה. אז אביתר התנצל ואמר שהם שכחו לנגן שיר שהם מאד אוהבים ושבאמת החלק שמה (על הפסנתר) היה לו קצר מדי... הם השלימו את השיר אחר כך. - הוא כל ההופעה צחק על זה שהוא לא רואה את הקהל, וגם היה נורא שקט בין שיר לשיר (ירושלמים מנומסים...) אז מדי פעם הוא וידא: "אתם פה?" - ב"תתחנני אליי" נפלו כל הדפים שהיו על הפסנתר, והוא המשיך לנגן... - לפני "טיפה של אור" היה קטע הזוי ביותר... הוא אמר שהבן שלו שאל אותו: "לאן נוסעים?", הוא ענה: "לקנות דבק דו צדדי"(?!), ואז הבן שלו אמר: "וואי וואי וואי". אני עדיין מנסה להבין את המשמעות מאחורי הסיפור הזה... - לפני "עבד" הוא סיפר על החבר שלו ששאל אותו: "כמה אתם עולים?" והוא ענה לו: "עם הלב או בלי הלב?"... ואז אביתר וידא שבאמת מקשיבים לו, ושאל שוב: "אתם פה?", לאחר שענינו כן, הוא התחיל את הסיפור מהתחלה... ואז אמר "ומיד כתבנו את השיר הנ"ל". - אני חושבת שזה היה לפני "פקק תנועה", אמיר נתן לאביתר מפרט, ואביתר החזיר לו ולקח את השני, ובמשך כמה שניות הם החליפו ביניהם מפרטים, כשלבסוף אביתר אמר: "הוא נתן לי קודם את המפרט הלא טוב. זה פשוט שהוא מקצוען, אז הוא יכול לנגן גם עם המפרט הלא טוב", ואחרי שתיקה של כמה שניות הוסיף: "וזה גם כי אני הכוכב", וכולם צחקו נורא, כולל אמיר. - לפני "מנגינה יקרה" הוא אמר: "תודה לבורא עולם על המנגינות". - אביתר ליווה את "ואיך שלא" בתנועות ידיים לפי מילים מסוימות, למשל ב"יבוא לו גל לשטוף אותן" הוא עשה תנועות של גלים... כמו כן, ב"הרופא הכי טוב במדינה" הוא הצביע למעלה. - הוא אמר משהו על התרבות בירושלים... לא זוכרת בדיוק... נראה לי שהוא ירד על זה שהיינו נורא שקטים. אבל אז הוא אמר שהוא דווקא מרוצה מהעניין. - לפני "שימו לב אל הנשמה" (שיר בוקר), הוא סיפר כרגיל שזה שיר שאבא שלו היה שר לו, והוא בירך את הקהל שהבוקר באמת יאיר להם. - בהדרן מישהו צעק "משיב הרוח", ואביתר אמר "בינגו"... ואחר כך כולם ביקשו שירים, אז אביתר אמר: "שני דברים. א', בהצבעה בבקשה. וב', יש פה רשימה של שירים, אנחנו באנו מפולין ולכן אנחנו לא יכולים לשנות שום דבר בסדר". ורק דבר אחרון: שאלתי את אביתר מה עם האלבום הבא, והזכרתי לו את הראיון שבו הוא אמר שתוך שנה הסיפור גמור... הוא אמר שהוא מסיים את הכתיבה עכשיו, ושהוא מקווה שזה יהיה כמה שיותר בקרוב. אה, ושהוא מצטער שבראיון ההוא הוא לא הוסיף "בלי נדר"... בקיצור, כנראה ששש שנים זה לא ייקח. אני מקווה. לילה נהדר.
