galitgali1
New member
הבן שלי הדייט שלו ואני
תשמעו, נשמע לי קצת הזוי, קצת חוששת מתוך אי נעימות אם היא [הדייט של הבן] תקרא, אבל בעצם אני לא כותבת משהו רע. אז ככה, אני לא ממונעת, אז היום, הבן [בן 14 וחצי] אמר לי לאחר כמה נסיונות שלו להפגש שלא צלחו, שהוא רוצה להפגש עם הנערה איתה הוא מצ'וטט באיי סי, מזה כחצי שנה, אבל הפגישה תעשה באזור המרכז קצת מרוחק ממנו וממנה, כלומר, מאיתנו לא כל כך, אבל הוא לא יודע איך להגיע לשם לבד בתחבורה הציבורית, וגם להסביר זה קצת מסובך כי רק רכבת מתאימה לנסיעה כזו. ניסיתי לסדר לו טרמפ עד לשם [כמובן עד למקום ההגעה בלי לראות את הדייט
זה הרי לא נעים) עם בת משפחה אבל זה התפקשש מסיבות שלא קשורות לרשלנות ומה שנשאר זה שאני אקח אותו לשם. במקרה במקרה נוצר לי ים חופש כך שכאילו התת מודע שלי סידר את הכל שיסתדר, אני אחת שמאמינה בחשיבה של התת מודע וכך כל השבוע אני אומרת לעצמי שאני לא שקטה, בכל זאת צריך לראות אם מדובר בנערה ולא במתחזים ושאני רוצה לוודא שאכן מגיעה נערה [הם לא דיברו במצלמה רק תמונות ושיחות אם כי גם בטלפון אבל לא ברמה שאני יכולה להגיד שהיא מתקשרת הביתה ואני עונה, הכל בסדר כזה במאוזן]. סוכם שהיא תמתין בשעה איקס והוריה הביאו אותה עד למקום המפגש ונסעו. אני בבוקר מתארגנת עם הבן ונוסעים לכיוון הרכבת, אבל הרכבת נסעה וככה יצא שעליה להמתין שעה וחצי במקום לא מוכר [כאב בלי מאוד] - רציתי לקחת מונית וכבר לא היה לי איכפת כמה יעלה עד לשם, אבל בסוף נשפך משהו על החולצה של הבן ונאלצנו לחזור חזרה הביתה להחליף, אבל זה יותר זמן, אז נסענו במונית לאזור המרכז לחנות בגדים וקניתי לו חולצה אחרת [בכוונה אני מספרת לכם כל פרט, כי אני בעצם לא מתיעצת כל כך אתכם כמו שמספרת לכם משהו שנשמע לי כאילו לא אמיתי בן אמא לבן בדייט הראשון ותגידו איך זה נשמע מהצד חזרנו ואז עלינו לרכבת השניה ובשעה טובה הגענו למקום היעד הערה: מדובר בבן עצמאי שלא נותן לי להתקרב לעניינים שלו ברמה אישית, בקושי מביא לי פרטים, אבל מאוד עצמאי באופיו בכל המובנים, כך שתבינו שללכת איתו זה סופר הזוי, כי איך שאני מכירה אותו, הוא מסוגל היה לנסוע לבד, להסתבך בדרך אבל ללמוד, אבל הוא ביקש שאתלווה עד למקום כי הוא בכל זאת חושש לטעות. מרחק קצר מהמפגש הבן אמר לי טוב את יכולה ללכת וחייך ואני אמרתי בסדר אבל בלי שירגיש התקדמתי צעד צעד ואז ראיתי אותם כבר מתקדמים לכניסה - הם נפגשו וראיתי שמדובר בנערה מתוקה וזהו, הם נעלמו למקום אליו נכנסו. התקשרתי והוא אמר שהכל בסדר וחזרתי הביתה [זמן נסיעה שעתיים], בהלוך כל הזמן לקח לנו כשעתיים וחצי - ואני הגעתי הביתה עייפה מאוד, עייפות שלא היתה לי זמן רב זהו, בערב אחותי חזרה לקחת אותו מהמפגש, הנערה מדהימה, אני אמרתי לבן, תזמין אותה לשתיה, לאוכל ולהכל, לא שאני לא בעד הדדיות, אבל זה סוג שונה, היא באה מאזור מרחוק מאוד, נערה שעושה רושם של פשוט מתיקות, לא מדובר בדייט כל שני וחמישי, והוא לפי מה שאני רואה שמר לה אמונים שנה הבן שלי נראה מאוד טוב וגם באופיו הוא מתוק, רק אני סתם אומרת בלב, אם תהיה כאן התאהבות, נראה שאני בבעיה [בכל זאת גרה רחוק . בכל אופן, אמר לי שלא רצתה לשתות ולא לאכול [היו כחמש שעות יחד] - קצת ביאס אותי שהיא לא הסכימה ואפילו ובעצם מאוד מרגש, היא קנתה לו מתנה, והבן שלי שבדרך כלל קונה מתנות לחברות מהכיתה שהוא מעריך פספס את הקטע הכי חשוב מרוב התרגשות, [קנתה לו מתנה מדהימה!!!!!!! ואפילו לא ממש זולה] [אני מאמינה שיקנה לה גם אם צריך לשלוח בדואר אקספרס - הוא אמר שהיא הספיקה להכיר אותו והוא אמר שיקנה לה, אבל כבר יצא יפה מזה שהוא הזמין אותה [כולל כרטיס הכניסה למקום זה יחסית לא זול ובכלל הציעה לה הכל רק שלצערי היא סרבה תשמעו, אני לא מאמינה שעברתי יום כזה, בדרך כלל הורים מקפיצים עם רכב, וחוזרים לאסוף, אצלי זה היה בתחבורה ציבורית, אוטובוסים ורכבות . פשוט אני גאה בעצמי כאמא - ואני מרשה לעצמי לומר, שעשיתי היום לבן שלי משהו שאין לי ספק שיעריך לאורך זמן ואני עצמי כאמא מתרגשת, כי תודו, זה לא הכי טבעי לנסוע באוטובוסים ורכבות כדי לקחת את הבן לדייט ועוד בימים כאלה של פסח נקיונות וסידורים תודה שקראתם עד כאן
תשמעו, נשמע לי קצת הזוי, קצת חוששת מתוך אי נעימות אם היא [הדייט של הבן] תקרא, אבל בעצם אני לא כותבת משהו רע. אז ככה, אני לא ממונעת, אז היום, הבן [בן 14 וחצי] אמר לי לאחר כמה נסיונות שלו להפגש שלא צלחו, שהוא רוצה להפגש עם הנערה איתה הוא מצ'וטט באיי סי, מזה כחצי שנה, אבל הפגישה תעשה באזור המרכז קצת מרוחק ממנו וממנה, כלומר, מאיתנו לא כל כך, אבל הוא לא יודע איך להגיע לשם לבד בתחבורה הציבורית, וגם להסביר זה קצת מסובך כי רק רכבת מתאימה לנסיעה כזו. ניסיתי לסדר לו טרמפ עד לשם [כמובן עד למקום ההגעה בלי לראות את הדייט
זה הרי לא נעים) עם בת משפחה אבל זה התפקשש מסיבות שלא קשורות לרשלנות ומה שנשאר זה שאני אקח אותו לשם. במקרה במקרה נוצר לי ים חופש כך שכאילו התת מודע שלי סידר את הכל שיסתדר, אני אחת שמאמינה בחשיבה של התת מודע וכך כל השבוע אני אומרת לעצמי שאני לא שקטה, בכל זאת צריך לראות אם מדובר בנערה ולא במתחזים ושאני רוצה לוודא שאכן מגיעה נערה [הם לא דיברו במצלמה רק תמונות ושיחות אם כי גם בטלפון אבל לא ברמה שאני יכולה להגיד שהיא מתקשרת הביתה ואני עונה, הכל בסדר כזה במאוזן]. סוכם שהיא תמתין בשעה איקס והוריה הביאו אותה עד למקום המפגש ונסעו. אני בבוקר מתארגנת עם הבן ונוסעים לכיוון הרכבת, אבל הרכבת נסעה וככה יצא שעליה להמתין שעה וחצי במקום לא מוכר [כאב בלי מאוד] - רציתי לקחת מונית וכבר לא היה לי איכפת כמה יעלה עד לשם, אבל בסוף נשפך משהו על החולצה של הבן ונאלצנו לחזור חזרה הביתה להחליף, אבל זה יותר זמן, אז נסענו במונית לאזור המרכז לחנות בגדים וקניתי לו חולצה אחרת [בכוונה אני מספרת לכם כל פרט, כי אני בעצם לא מתיעצת כל כך אתכם כמו שמספרת לכם משהו שנשמע לי כאילו לא אמיתי בן אמא לבן בדייט הראשון ותגידו איך זה נשמע מהצד חזרנו ואז עלינו לרכבת השניה ובשעה טובה הגענו למקום היעד הערה: מדובר בבן עצמאי שלא נותן לי להתקרב לעניינים שלו ברמה אישית, בקושי מביא לי פרטים, אבל מאוד עצמאי באופיו בכל המובנים, כך שתבינו שללכת איתו זה סופר הזוי, כי איך שאני מכירה אותו, הוא מסוגל היה לנסוע לבד, להסתבך בדרך אבל ללמוד, אבל הוא ביקש שאתלווה עד למקום כי הוא בכל זאת חושש לטעות. מרחק קצר מהמפגש הבן אמר לי טוב את יכולה ללכת וחייך ואני אמרתי בסדר אבל בלי שירגיש התקדמתי צעד צעד ואז ראיתי אותם כבר מתקדמים לכניסה - הם נפגשו וראיתי שמדובר בנערה מתוקה וזהו, הם נעלמו למקום אליו נכנסו. התקשרתי והוא אמר שהכל בסדר וחזרתי הביתה [זמן נסיעה שעתיים], בהלוך כל הזמן לקח לנו כשעתיים וחצי - ואני הגעתי הביתה עייפה מאוד, עייפות שלא היתה לי זמן רב זהו, בערב אחותי חזרה לקחת אותו מהמפגש, הנערה מדהימה, אני אמרתי לבן, תזמין אותה לשתיה, לאוכל ולהכל, לא שאני לא בעד הדדיות, אבל זה סוג שונה, היא באה מאזור מרחוק מאוד, נערה שעושה רושם של פשוט מתיקות, לא מדובר בדייט כל שני וחמישי, והוא לפי מה שאני רואה שמר לה אמונים שנה הבן שלי נראה מאוד טוב וגם באופיו הוא מתוק, רק אני סתם אומרת בלב, אם תהיה כאן התאהבות, נראה שאני בבעיה [בכל זאת גרה רחוק . בכל אופן, אמר לי שלא רצתה לשתות ולא לאכול [היו כחמש שעות יחד] - קצת ביאס אותי שהיא לא הסכימה ואפילו ובעצם מאוד מרגש, היא קנתה לו מתנה, והבן שלי שבדרך כלל קונה מתנות לחברות מהכיתה שהוא מעריך פספס את הקטע הכי חשוב מרוב התרגשות, [קנתה לו מתנה מדהימה!!!!!!! ואפילו לא ממש זולה] [אני מאמינה שיקנה לה גם אם צריך לשלוח בדואר אקספרס - הוא אמר שהיא הספיקה להכיר אותו והוא אמר שיקנה לה, אבל כבר יצא יפה מזה שהוא הזמין אותה [כולל כרטיס הכניסה למקום זה יחסית לא זול ובכלל הציעה לה הכל רק שלצערי היא סרבה תשמעו, אני לא מאמינה שעברתי יום כזה, בדרך כלל הורים מקפיצים עם רכב, וחוזרים לאסוף, אצלי זה היה בתחבורה ציבורית, אוטובוסים ורכבות . פשוט אני גאה בעצמי כאמא - ואני מרשה לעצמי לומר, שעשיתי היום לבן שלי משהו שאין לי ספק שיעריך לאורך זמן ואני עצמי כאמא מתרגשת, כי תודו, זה לא הכי טבעי לנסוע באוטובוסים ורכבות כדי לקחת את הבן לדייט ועוד בימים כאלה של פסח נקיונות וסידורים תודה שקראתם עד כאן 