הבלתי יאומן נעשה...

[shushu10]

הבלתי יאומן נעשה...

זה עתה שמעתי ברדיו הודעה "משמחת" על סדנאות לשוקולד שנערכות בבי"ח שניידר ביוזמת יצרני שוקולד מבנימינה. זה זמן רב שאני מחפשת הזדמנות ליידע את המב'קרים את ילדיהם החולים בביה"ח שלא להביא להם ממתקים בשל הנזק הרב שהם גורמים שלא בידיעתם. הילד החולה (גם חולים באונקולוגית) נאבק בכל כוחו להבריא ואז באים ומוסיפים לו שמן למדורה. כמובן שאין להאשימם. חשבתי אפילו על אפשרות (ברשות כמובן) לתלות פרוספקט ענק בכניסה על איסור להכניס ממתקים, לצד זה האוסר על העישון. לא יודעת מה יותר מזיק לילד - עשן מסיגריה של הדודה או קרמבו וסוכריה על מקל עכשיו משהונצח השוקולד כמנצח במסגרת בית חולים ובאישור הפסיכיאטר החושב לתומו (תזונה אינה בתחום עסוקו) כי השוקולד ימתיק את סבלו של החולה -\לא נשאר לי אלא לזעוק לתוך הכר הפרטי שלי - הצילו מעונשם של "נשמות טובות". יש למי מכם רעיון בונה כלשהוא?

 

[hal767]

מצטרף לדבריך

רציתי להרחיב כמה מילים בנושא, אבל הן, כנראה, לא היו עוברות את מבחן הבקורת של המנהלים, בגלל סיגנונן ותוכנן החריף. לכן אצטט את שאמר לי בזמנו אחד ממורי הגדולים, ד"ר M.D. יוסף רזון: "אל תחפש היגיון ברפואה הקונבנציונאלית". בפעם אחרת הוא הביא לי מאמר מתוך עיתון כלשהו , שכותרתו הייתה "בית חולים אינו מקום לחולים". קיים פורום שעוסק בתזונה של תינוקות וילדים, שם תזדעזעי לא פחות מהעצות וההמלצות הניתנות שם. ואחר כך מתפלאים מהתחלואה הגבוהה בקרב הילדים ובעצם של האוכלוסיה כולה. אין פלא שהסרטן הוא במימדים של מגפה.

 

[dpdp1]

בתי החולים הם תעשית הכסף

כך אמר דר' רזון ז"ל

 

[shushu10]

ד"ר רזון היקר ז"ל -

כל כך חסר לכולנו אדם שימשיך בקו האמיץ והכנה שהיה סמל לאיש מיוחד. לפחות אנחנו לא נשתוק ובכל מקום נתריע ונרתיע. הצבור הרחב לא אשם ויש לי הרגשה לא נוחה שתעשיית הרפואה לא מעונינת באנשים בריאים. האשה שמעבירה את הסדנא לשוקולד לילדים חולים אמרה שאין בכלל הגבלה באכילת שוקולד ובמקום ריח של תרופות היא מעדיפה שיהיה ריח שוקולד בבית החולים. ואני חשבתי לתומי כי זר שושנים בכל מסדרון היה עדיף פי כמה...

 

[hal767]

מילים יפות

אכן ד"ר רזון היה דמות מופלאה. כאדם שהיה הקרוב אליו ביותר, ידעתי תמיד שהייתה לי הזכות להכיר אדם ללא תחליף ורופא שרק מעטים ישנם כיום ברמתו. וכן, עלינו לאמר את דברנו, ומי שרוצה, שיקשיב לנו.

 

[freearth10]

../images/Emo13.gif כן!

לקבל את העובדה ששוקולד זה לא הדבר היחיד המזיק לילדים בבתי חולים. ושאין רע בלי טוב וכשמתוק לילד בפה ובלב אולי הוא יוכל למצוא כוחות להבריא. מעניין איך אדם שהבריאות כל כך חשובה לו מוכן לסלוח לעשן הסיגריה ולא לשוקולד. דרך אגב, את מעשנת

?

מאיה

 

[0 אור 0]

../images/Emo45.gif

 

[shushu10]

כתבתי שאני מוכנה לסלוח לעשן סיגריה?

כתבתי ברור מאד שהייתי תולה מודעה האוסרת הכנסת ממתקים לבית החולים לילדים (שקשה להם פי כמה וכמה מאשר לגדולים להתגבר על מחלות) - לצד המודעה על אסור בעשון ! שניהם כאחד מזיקים מאד לבריאות - לא יודעת מי יותר או פחות. מתנצלת אם זה לא היה מספיק ברור. לא מתווכחת אם מי שחושב ששוקולד בזמן מחלה משמח וממתיק את הסבל. אני חושבת שהוא מחבל במאמץ הבלתי נלאה שהגוף החולה משקיע בהתגברות על המחלה. לעומת זאת ישנם ממתיקים בלתי מזיקים ואפילו בוני בריאות. כדי לרפא את הנפש שתחזק את הגוף אפשר גם להזמין את הליצן המקסים הידוע שמבקר הרבה בבתי חולים. דרך אגב, את אוהבת מאד שוקולד?

 

[freearth10]

זה לפחות מה שאני הבנתי

אולי בגלל הפרוספקט הענק לצד המודעה הדי קטנה על אסור העשון. המאמץ של הגוף לא שונה מהמאמץ של הנפש. שניהם זקוקים לחיזוק. אני מודעת לנזק של השוקולד, אבל לפעמים הוא הרע במיעוטו והחלטה סוחפת שזה תמיד רע - לא נראה לי נכונה. הבן שלי היה חולה כרוני עם התקפי אסטמה מאוד קשים. בגיל 12 הוא החליט לזרוק את כל המשאפים ולהתחיל לרוץ. זה היה כנגד כל הסיכויים. וזה עבד. זה היה הטיפול המונע שלו. יותר מאוחר הוא החל לצערי לעשן. היום הוא מעשן כבד עם ריאות נקיות.לא ברור לי איך זה עובד, אבל זו עובדה. אולי זו העבודה הפיזית, אולי זה המדיטציות שהוא עושה, אולי זה הדידג' בו הוא מנגן, אולי זה האושר שנכנס לחייו. לא יודעת מה מכל אלה כך מגן עליו, הדבר היחיד שאני מבינה מתוך כל הסיפור הזה - הוא שרעל לאדם מסויים עם אורח חיים מסויים יכול להזיק ואותו הרעל בגופנפש אחר לא מזיק, לפחות לא באותה הצורה. חשוב מה אנחנו מכניסים לגוף, אבל חשוב לא פחות מה עם כל שאר המערכות ואיך הן מתפקדות .

 

[izackv]

כמו שהפילטר של הסיגריה לא יכול

להשאר נקי, אפילו אם מי שמעשן אותה עושה מדיטציה... ככה בדיוק גם ריאה לא יכולה להשאר נקיה כשהיא משמשת פילטר לכל מה שמצליח לעבור את הפילטר של הסיגריה. הנזק יכול להתבטל אם מקפידים כל מספר חודשים על חודש ללא עישון או משהו דומה... אבל אחרי מספר שנים מתחילים נזקים בלתי הפיכים... ואותם הגוף כבר לא יכול לנקות בעצמו... השאלה היא האם הנזק לריאות והליכלוך שמצטבר בהם מזיקים באופן ישיר לבריאות או לא... אז יכול להיות שאיכות חייו נפלאה ושהוא מאושר ובריא. אבל לא יכול להיות שהריאות שלו נקיות (אלא אם הוא מקפיד על הפסקות ארוכות מעישון כל מספר חודשים)

 

[freearth10]

עם עובדות אני לא מתווכחת ../images/Emo13.gif

מה שאני מנסה לאמר זה שיש עוד דברים שמשפיעים על האדם חוץ ממה שהוא מכניס פיזית לגופו. וזה שונה מאדם לאדם. ומה שיכול להיות בריא/מזיק ל-90% מהאוכלוסיה יכול להזיק/להבריא 10% ממנה.

 

[izackv]

../images/Emo13.gif גם אני רחוק מלקבוע מה טוב לכל

אחד... בסך הכל התייחסתי לשורה של "מעשן כבד עם ראות נקיות"

 

[דוד כפרי]

יתכן שהמקור לאסטמה היה ליחה,

ואז כל מה שעשה - ריצה, נגינה ועוד - סייע לסלק את הליחה; והסיגריות (שמחממות) גם הן עוזרות לזה במידה מסויימת. אבל זה לא מבטל את הנזק ארוך-הטווח שהסיגריות גורמות. אז אין אסטמה, אבל מתישהו יגיעו צרות אחרות. אני מסכים עם הגישה שמה שיהרוג אחד לא בהכרח יהרוג אחר, אבל רעל נשאר רעל. במצבים מסויימים רעל יכול לשמש כתרופה, אבל לאותו אדם במצב אחר זה עדין יהיה רעל.

 

[טאוֹ]

זו באמת הודעת משמחת, בלי מרכאות

לחולי סרטן, ממליצים בד"כ להימנע לחלוטין מסוכר, כיוון שהדבר מעודד את המטבוליזם של התאים הסרטניים. אבל סדנאות לשוקולד נועדו בעיקר לרומם את מצב הרוח של הילדים - ושמחה ואופטימיות הן כל כך חשובות להתמודדות עם המחלה הזאת, ועם מחלות בכלל. אני חושב שה"נזק" בטל בשישים, ובטוח שכמות השוקולד שאוכלים שם היא מזערית. בסה"כ מלקקים קצת שוקולד בעת הכנתו... זה לא שביססו את התפריט על טהרת השוקולד. וההשוואה לעשן סיגריות נשמעת לי תמוהה, בקונטקסט הזה. לו היית מדברת על חולה סופני שמשתוקק לסיגריה, הייתי מוכן לשקול בחיוב אפילו את זה. לפעמים, התרופה היא דונאטס וקולה

 

[freearth10]

../images/Emo45.gif

מסכימה עם כל מילה. כשאיכות חייה של אמא שלי ז"ל כבר שאפה לאפס הצעתי לה סיגריה ורק בעבור הברק הזה בעיניים ששוב חזר לכמה דקות - זה היה שווה את זה. אז קיצרתי לה את ה"חיים" בעוד שנה או עשר שנים - איזה חיים? היא חכתה לרגעי האור האלה. שוב היה לה למה לחכות...בחיים לא חיים האלה זו היתה סיבה לחיות.

 

[moonlight]

מרתק הפער בין הדיעות כאן ../images/Emo132.gif

מצד אחד יכולה להבין את הסערה מול ההחלטה על סדנאות שוקולד בבתי החולים. אני, שמנסה לשנות את הרגלי האכילה של נכדתי, ונתקלת בהתנגדות כל כך נמרצת מצד ההורים שרואים בי ציפור משונה שקצת התחרפנה לה ביום חורף. (יש קשר בין להתחרפן לחורף?) ומצד שני נזכרתי במאמר שקראתי, מתישהוא ואיפשהוא, לא זוכרת כרגע, על בחורה שטיילה בסין וחלתה בצהבת. היא אושפזה בבית החולים והתקשרה לרופא בארץ לשאול מה לעשות. הרופא אמר לה לסמוך על הסינים שירפאו אותה, אבל להקפיד לא לאכול אוכל מטוגן. האוכל בבית החולים היה ברובו מטוגן, וכשהיא מחתה על כך, אמר לה רופא סיני: כדי להבריא את צריכה להיות מאושרת. כדי להיות מאושרת את צריכה לאכול אוכל טעים.....

 

[shushu10]

הסיני חושב שמזון מטוגן גורם אושר

והישראלים הולכים על שוקולד. על זה נאמר - אשריכם בני המעיים. לא שאני מזלזלת באושר.

 

[hal767]

נכון

יש הרבה אמצעים להביא שמחה ואושר לאותם ילדים חולים אנושות, בלי להרוס להם את הבריאות. על אותו עקרון של מתן שוקולד לילדים בבית החולים, אפשר לרצות חולים בהתפשרות עם הרגליהם הרעים שהביאו אותם להיות נטולי בריאות. יש שישמחו ללגום מבקבוק האלכוהול. למה לא לתת לחולי הכבד להמשיך להשתכר בזמן השהיה המדכאת בבית החולים? ובמחלקת חולי הראות נמשיך לאפשר לחולים לעשן. ולחולים שהיו רגילים לעשן גרס וסמים אחרים, ניתן להמשיך בהרגליהם. זה בוודאי יביא להם הרבה אושר. אפשר , כמובן, להביא דוגמאות נוספות. הנקודה החשובה היא שמחלות האדם, מקורן , בדרך כלל, בטעויות שהאדם עושה כלפי גופו בתחומי התזונה ואורח החיים. רפואה נכונה היא כזאת שתחנך ותלמד את האנשים לא לבצע טעויות אלה. תפקיד הרופא הוא להיות מורה לבריאות. אבל לרופאים הקונבנציונאליים אין, בדרך כלל, מושג בנושאים אלה. הם לא יודעים דבר בתחום התזונה, ותזונאים יודעים עוד פחות מהם, אין להם מושג מה זאת נשימה נכונה, הרפיה, שימוש נכון בשמש ועוד ועוד. רופאים מתמחים בתרופות רעל ובהתערבויות מיותרות בגוף, שכל מטרתם הוא לטפל בסימפטומים של הבעיות ולא בגורמים להן. הם מתמחים בלהרעיל את הפציינטים שלהם בתרופות רעל, ולא בבניית בריאותם. האינטרס של הפציינט להיות בריא, הינו בסתירה לדרך של רפואה זו. וכך נותנים לילדים חולי סרטן שוקולד מזיק, שהוא אחד מגורמי מחלתם, והתזונה בכללותה בבית החולים היא גרועה. אותה תזונה לא נכונה שהביאה את החולים לבית החולים, ניתנת להם גם במהלך אישפוזם בו. לחולי מחלות הפרקים ממשיכים לתת לשתות כל היום תה ממותק בסוכר לבן, הם אוכלים בשר ומוצרי חלב ואת כל יתר המזונות שגורמים למחלות הפרקים. כך הם הופכים לחולים כרוניים שמצבם ממשיך להדרדר, וצורכים תרופות רעילות המקלות על סיבלם מצד אחד, וגורמות להם למחלות ונזקים נוספים מצד שני. חולים הסובלים מאנמיה ממשיכים לשתות קולה, תה, קפה, לאכול שוקולד, בשר ואת יתר המזונות שהביאו אתם למצב זה בכך שגזלו מגופם את הברזל ואת יתר חומרי המזון החיוניים, ובמקביל יבלעו כדורי ברזל המזיקים לבריאות. ואת זאת מכנים בשם "רפואה". כמה עלובה היא.

 

[טאוֹ]

נו, שויין

למרות מה שכתבת בתחילת השרשור, הנה כתבת הודעה שמנוסחת בחריפות, והיא עברה את מבחן הביקורת של המנהלים... עם זאת, בדעותיך יש, להבנתי, חוסר פרופורציה בולט בשני תחומים: 1. "כל מה שהרפואה הקונבנציונלית יודעת לעשות זה להרעיל את המטופלים" דעתי: לרפואה המערבית יש כמה וכמה בעיות, אבל התיאור הנ"ל מציג רק חלק מהתמונה, שלא לומר מעוות חלק אחר ממנה (אינטרס הרפואה הפוך לאינטרס של הפציינט? אנא הפרד בין חברות התרופות לרופאים). באופן אישי אני נמנע ככל האפשר מלפנות לרופאים ומעדיף טיפול בדיקור או בשיאצו, אבל זה לא בגלל שאני בז לרופאים או חושד בהם שהם רוצים לשפוך את דמי ולהרעיל אותי, אלא פשוט משום שאני מתחבר יותר לדרכה של הרפואה המשלימה. אבל זה עוד לא אומר שדרכים אחרות פסולות מכל וכל. דוגמאות האלכוהול ועישון הגראס אינן רלוונטיות, כיוון שאינן קיימות בפועל. חוסר ההבנה של רופאים רבים בתזונה אינו שונה מהותית מחוסר ההבנה של מטפלים רבים בתזונה, וזה מביא אותי לנקודה הבאה: 2. "הכל מתחיל ונגמר בתזונה" דעתי: תזונה היא חלק חשוב מבריאות ומריפוי, אבל אינה המרכיב היחיד בהן, ולא תמיד החשוב ביותר. הראיה היא שטיפולי מגע, דיקור, רפואה סינית ושיטות אחרות מטפלות בהצלחה מרשימה באנשים רבים. המלצות תזונתיות עשויות להוסיף, אך אינן תמיד חיוניות. אפשר להירפא גם אם לא אוכלים בהכרח תזונה "מושלמת", ואפשר להיות חולים גם אם לועסים ירקות ופירות כל היום. כתבת: "הנקודה החשובה היא שמחלות האדם, מקורן, בדרך כלל, בטעויות שהאדם עושה כלפי גופו בתחומי התזונה ואורח החיים". עם הנקודה הזאת אני מסכים, אלא שיש לזכור את הכלל "חנוך לנער על פי דרכו". עם גישה של איסורים מקיר לקיר, לעתים משיגים את המטרה ולעתים קרובות יותר מתרחקים ממנה. כל זה לא סותר את העובדה שכמעט תמיד יש מקום לשיפור בתזונה שלנו. אבל מכאן ועד לזעוק חמס על ריח שוקולד במסדרונות בית החולים, המרחק רב.

 

[0 אור 0]

../images/Emo45.gif כל הכבוד על הסובלנות

ורק אוסיף לטובת באי הפורום, שהעובדה שאנו מאפשרים לכל אחד להציג את דעתו, אינה מביעה את הסכמת כל באי הפורום לכל מה שנכתב. האל מאמין כי רק הדרך הטבעונית היא הדרך הנכונה ואין בלתה, אך יש דעות נוספות ומגוונות בין באי הפורום והעוסקים ברפואה השלמה.