ביצת דרקון קטנה
New member
הבלוקסיאה 4 - בשן ועין
איך שהימים נהיים מוזרים מפעם לפעם... קשה להאמין. אמנם הכל טוב יותר מאז שסולאנה נכנסה לחיי, כך שאני יכול לתלות תקווה בנוכחותה העדינה, אבל כל שאר הדברים נהיים קשים ומסובכים. אחרי הלילה שבילינו בעודנו "קשורים" בתא המעצר, שהתברר כתא למיון עבדים, הובלנו כולנו ל"צריבה". מסתבר שהאנשים הנוכחים במחנה, כולל החיילים שמשום מה הפנו את נאמנותם ל"מדינה" החדשה שבדרך והפכו לפיראטים בעצמם, מסומנים בצריבה על הזרוע. אוסוולד קיבל, כרגיל, יחס מיוחד כשהביאו לו קרח ומים קרים לשפוך על הזרוע. הבנתי מה הוא מנסה לעשות, ולכן ביקשתי – וקיבלתי – את אותו היחס. כולי תקווה שהצלקת תיעלם, לפחות ברובה, במהרה. לאחר הצריבה, מיינו אותנו לקבוצות, מי למכרה, מי לחיטוב עצים, ומל לצינוק. מסתבר שהוא התנהג בצורה "בלתי נאותה" בזמן הצריבה, שגרמה לו להיראות חשוד. עוד התברר לנו שהוא ניסה לברוח מהצינוק וכנראה נהרג בדרך. את היריות שמענו עד התא החדש שלנו (כולנו חוטבי עצים, בסופו של דבר), אבל אין לנו מושג מה קרה למל. קנת' התחיל להתנהג יותר כמו בן-אדם. כולי תקווה שעוד ייצא משהו מהילד הזה. שלחו אותנו לחטוב עצים. אוסוולד הבריח שלשלאות מתחת לבגדים, למקרה שיהיה לנו שימוש בהן. חטבנו סוג של חורשה עם מסורים זוגיים, ואולי בקרוב ישלחו אותנו לחטוב את היערות בסביבה, בדרך אל החופש. אוסוולד העלה רעיון לארגן משלחת כדי לחקור את הארץ למען הפיראטים ולשלוח להם את רוב הרווחים שלנו. הרעיון היה לקחת את אוסוולד, מל, קנת' ואותי כחוקרים, את סולאנה כמישהי שמכירה את האזור וחלקים קסומים בו, ואת ההוביטים ג'וי ובובי בשביל שיוכלו לתקשר איתה. אנחנו לא יודעים אם זה יעבוד, אבל בינתיים בובי עצוב מאוד, כי לקחו לו את ג'וי וכלאו אותו בצינוק. וסולאנה... היא כל-כך יפה, מלאכית פשוט. אני חייב להוציא אותה מהמקום הגס הזה לפני שמישהו יתחיל לחשוב עליה בצורה לא ראויה ולא רק כ"יצור מפלצתי וחריג". כל-כך יפה, עדינה שלי... סולאנה... אפילו כתבתי לה שיר שהולך בערך ככה: "מתוקה שלי הו סולאנה סוכריה שלי הו סולאנה את עוד צבע של הקשת את כמו פרדס אחרי הגשם מילה שלך וסוף למלחמות כשאני רואה אותך אני רואה ימים טובים בואי נאהב עד שנהיה זקנים"... אני יודע, אפשר לשפר, אבל זה מה שהצלחתי להגות עד כה. מתישהו אעבוד גם על זה. חוץ מזה, נתקלנו בבעיות מצד השומרים עלינו. שומר אחד, ג'מאל שמו, מתנכל לנו שוב ושוב, ומשום מה אוסוולד לא מוכן לקבל את זה בשתיקה. מכל זה יצא שאוסוולד כמעט נהרג והייתי צריך להשגיח עליו, לטפל בו ובעוד איזה בחור מסכן ומולקה שנקשר לדלת והוצלף קשות. אני מקווה שהם ייצאו מזה כמו שצריך... אוסוולד צריך לשמור קצת על הפה שלו, מדי פעם. אני גם אגיד לו את זה מתישהו, אחרי שהוא יתעורר סוף סוף. הצלחנו לפרוץ מבעד לסורגים לאחר שהצלחנו לכופף אותם בעבודת צוות רצינית, אבל קנת' היה היחיד שיכל להשתחל החוצה. הוא נעלם, ופרק זמן מסוים לאחר מכן התחילו להישמע צרחות מכיוון המחנה. אני לא יודע אם זה מל או קנת' שעשו את הבלגאן הפעם, אבל כולי תקווה ששניהם יצליחו לצאת מכל העסק בשלום. אפילו למל אני קצת דואג. בדרכו הגסה וחסרת התרבות, הבריון הזה הצליח לשעשע מדי פעם – כל עוד הוא לא התקרב מדי לסולאנה. טוב, כדאי שאני אפסיק עכשיו עם הרהורי הכתיבה שלי ואלך לטפל באוסוולד המסכן... פצוע, אוסוולד החביב והטוב. בלוקס גרישנזון, חרוך קלות.
איך שהימים נהיים מוזרים מפעם לפעם... קשה להאמין. אמנם הכל טוב יותר מאז שסולאנה נכנסה לחיי, כך שאני יכול לתלות תקווה בנוכחותה העדינה, אבל כל שאר הדברים נהיים קשים ומסובכים. אחרי הלילה שבילינו בעודנו "קשורים" בתא המעצר, שהתברר כתא למיון עבדים, הובלנו כולנו ל"צריבה". מסתבר שהאנשים הנוכחים במחנה, כולל החיילים שמשום מה הפנו את נאמנותם ל"מדינה" החדשה שבדרך והפכו לפיראטים בעצמם, מסומנים בצריבה על הזרוע. אוסוולד קיבל, כרגיל, יחס מיוחד כשהביאו לו קרח ומים קרים לשפוך על הזרוע. הבנתי מה הוא מנסה לעשות, ולכן ביקשתי – וקיבלתי – את אותו היחס. כולי תקווה שהצלקת תיעלם, לפחות ברובה, במהרה. לאחר הצריבה, מיינו אותנו לקבוצות, מי למכרה, מי לחיטוב עצים, ומל לצינוק. מסתבר שהוא התנהג בצורה "בלתי נאותה" בזמן הצריבה, שגרמה לו להיראות חשוד. עוד התברר לנו שהוא ניסה לברוח מהצינוק וכנראה נהרג בדרך. את היריות שמענו עד התא החדש שלנו (כולנו חוטבי עצים, בסופו של דבר), אבל אין לנו מושג מה קרה למל. קנת' התחיל להתנהג יותר כמו בן-אדם. כולי תקווה שעוד ייצא משהו מהילד הזה. שלחו אותנו לחטוב עצים. אוסוולד הבריח שלשלאות מתחת לבגדים, למקרה שיהיה לנו שימוש בהן. חטבנו סוג של חורשה עם מסורים זוגיים, ואולי בקרוב ישלחו אותנו לחטוב את היערות בסביבה, בדרך אל החופש. אוסוולד העלה רעיון לארגן משלחת כדי לחקור את הארץ למען הפיראטים ולשלוח להם את רוב הרווחים שלנו. הרעיון היה לקחת את אוסוולד, מל, קנת' ואותי כחוקרים, את סולאנה כמישהי שמכירה את האזור וחלקים קסומים בו, ואת ההוביטים ג'וי ובובי בשביל שיוכלו לתקשר איתה. אנחנו לא יודעים אם זה יעבוד, אבל בינתיים בובי עצוב מאוד, כי לקחו לו את ג'וי וכלאו אותו בצינוק. וסולאנה... היא כל-כך יפה, מלאכית פשוט. אני חייב להוציא אותה מהמקום הגס הזה לפני שמישהו יתחיל לחשוב עליה בצורה לא ראויה ולא רק כ"יצור מפלצתי וחריג". כל-כך יפה, עדינה שלי... סולאנה... אפילו כתבתי לה שיר שהולך בערך ככה: "מתוקה שלי הו סולאנה סוכריה שלי הו סולאנה את עוד צבע של הקשת את כמו פרדס אחרי הגשם מילה שלך וסוף למלחמות כשאני רואה אותך אני רואה ימים טובים בואי נאהב עד שנהיה זקנים"... אני יודע, אפשר לשפר, אבל זה מה שהצלחתי להגות עד כה. מתישהו אעבוד גם על זה. חוץ מזה, נתקלנו בבעיות מצד השומרים עלינו. שומר אחד, ג'מאל שמו, מתנכל לנו שוב ושוב, ומשום מה אוסוולד לא מוכן לקבל את זה בשתיקה. מכל זה יצא שאוסוולד כמעט נהרג והייתי צריך להשגיח עליו, לטפל בו ובעוד איזה בחור מסכן ומולקה שנקשר לדלת והוצלף קשות. אני מקווה שהם ייצאו מזה כמו שצריך... אוסוולד צריך לשמור קצת על הפה שלו, מדי פעם. אני גם אגיד לו את זה מתישהו, אחרי שהוא יתעורר סוף סוף. הצלחנו לפרוץ מבעד לסורגים לאחר שהצלחנו לכופף אותם בעבודת צוות רצינית, אבל קנת' היה היחיד שיכל להשתחל החוצה. הוא נעלם, ופרק זמן מסוים לאחר מכן התחילו להישמע צרחות מכיוון המחנה. אני לא יודע אם זה מל או קנת' שעשו את הבלגאן הפעם, אבל כולי תקווה ששניהם יצליחו לצאת מכל העסק בשלום. אפילו למל אני קצת דואג. בדרכו הגסה וחסרת התרבות, הבריון הזה הצליח לשעשע מדי פעם – כל עוד הוא לא התקרב מדי לסולאנה. טוב, כדאי שאני אפסיק עכשיו עם הרהורי הכתיבה שלי ואלך לטפל באוסוולד המסכן... פצוע, אוסוולד החביב והטוב. בלוקס גרישנזון, חרוך קלות.
