הבלוג של דירוסה (1)

[אליקו בן לולו]

הבלוג של דירוסה (1)

מארק דירוסה, ה-IF/OF של הקאבס, פתח בלוג מיוחד לכבוד העלייה לפלייאוף. קצת באיחור, אבל מקווה שזה ימצא חן בעיניכם. יכולתי להביא את זה באנגלית (שפת המקור), אבל למען מי שלא דובר אנגלית ברמת שפת אם, תירגמתי את זה כדי שיהיה נוח יותר לקרוא. *בסוגריים: הוספה שלי שלא מהכתוב כדי שכל מי שלא מכיר את הפרטים יוכל להבין על מי מדובר. The Cubby swagger is back! - רשומה ראשונה (1 באוקטובר) . --------------------------------------------------------------------- הייתי בקבוצות פלייאוף בעבר, והיינו או התקפיים מאוד או עם בולפן בלתי יאמן או עם רוטציה טובה. אתה תמיד הרגשת כאילו אתה מחמיץ מרכיב. זה לא דופק את השחקנים -- אני הייתי על הספסל בשביל הקבוצות האלה. אני לא דופק אף אחד. אני רק חשבתי כאילו אנחנו תמיד רצנו והתנגשנו במשהו. ב-2003, הייתי עם הברייבס (אטלנטה) ואנחנו רצנו לתוך קרי (ווד) וזמבראנו ופריור. לברייבס של 2003 היה את אחד הליינאפים הכי טובים שאי פעם התאסף ונוצחנו. בכל שנה, היינו רצים לתוך משהו. הפעם זה שונה. אני מרגיש שאנחנו מביאים את זה כקבוצה. בפלייאוף, עם הרוטציה שלנו, אתה רץ לתוך זמבראנו, מפלצת שיכולה להשתיק אותך. אתה צריך שיהיה לך את זה. עם הבולפן שלנו, ועם לילי, אנחנו סולידים. פלוס, ההתקפה שלנו יכולה להכניס הרבה ראנס במהירות עם חבטת הומראן. אני יודע שלא חבטנו טונות של הומראנים במהלך העונה, אבל זה לא משנה. יש לך את סוריאנו ורמירז ולי בליינאפ, והכדור יכול לעזוב את המקום במהירות. אני מרגיש שאנחנו מביאים הכל לשולחן. זה מה שאתה צריך בפוסט סיזן. לו (פינאלה, מאמן הקבוצה) ראוי להרבה קרדיט. האיש חזר חפרישה כדי לקחת קבוצה שהיתה במקום האחרון בעונה שעברה, וזכה בדויז'ן עם הקבוצה. הרבה מהקרדיט הולך להנהלה והרבה הולך לבעלים Tribune Co על שהשיגו את סוריאנו ולילי ומארקי. כבר היו פה שחקנים שהיו מאוד כישרוניים. היה לך כבר את ארמיס (רמירז, שחקן ה-3B של הקבוצה) שעליתי איתו מהמינורס וידעתי שהוא כוכב. אני חושב שלו (פינאלה) ראוי להרבה קרדיט, אני באמת חושב. חלק חושבים שאם אתה מבזבז 300 מיליון אתה צריך לנצח. ואנחנו ניצחנו. אני חושב שזה למה החגיגות היו כל כך מלאות ברגשות. אנחנו הינו כל כך משוחררים. כשכל הציפיות היו עלינו, ואחר כך מה שעברנו באפריל ובמאי, אנשים היו מתוסכלים. אנחנו הינו מתוסכלים, ומילווקי התחילו את העונה עם מאזן של 24-8 או משהו כזה, וכולם אמרו שהם הולכים לרוץ קדימה עם זה. אנשים אמרו שאנחנו מתים. מצאנו דרך. זה היה רגע מלא הנאה לקבוצה. כולם שיחקו תפקיד בזה. זה היה נחמד. קיבלנו את ה"Cubby swagger" שלו (פינאלה) מדבר עליו. האוהדים לא יתנו לנו שלא יהיה לנו את זה.

 

[אליקו בן לולו]

הבלוג של דירוסה (2)

*בסוגריים: הוספה שלי שלא מהכתוב כדי שכל מי שלא מכיר את הפרטים יוכל להבין על מי מדובר. The waiting game - רשומה שניה (2 באוקטובר). -------------------------------------------------------- זה ללא ספק נחמד לצאת החוצה כאן ולשים את התלבושת בחזרה אחרי מה שנראה כאילו ארבעה או חמישה ימי מנוחה. אחרי שהבטחנו את העלייה, היה זמן למחשבה ולגוף כדי להירגע קצת, וזה היה טוב לשבור את הזיעה ולהתאושש בחזרה למעלה שוב (ביטוי). קרייג מונרו (ה-OF של הקבוצה, עבר בטרייד למינסוטה טווינס בסיום הפלייאוף) ואני דיברנו, ואמרתי לו שאחרי ששיחקתי נגד הטייגרס (הקבוצה של מונרו בעונה שעברה) בשנה שעברה, הרגשתי שהם הולכים לקחת את הוורלד סייריס. הם היו במידה רבה הקבוצה הכי טובה בבייסבול בעונה שעברה, וזה לא יצא לפועל בשבילם וסנט. לואיס זכו בוורלד סייריס. הוא הרגיש שהיה להם יותר מדי זמן המתנה (בין הבטחת העלייה בסיום העונה ועד המשחק הראשון בפלייאוף). היה להם בערך שבוע זמן המתנה אחרי שעשו סוויפ לאוקלנד, והם היו מסוגלים לחכות. ההמתנה בדרך כלל מוצגת כדבר טוב, אבל בבייסבול, אם אתה לא רואה זריקות של הפיצ'ר ואתה לא בחוץ הולך דרך המהלכים היומיומים של המשחק, זה קשה. זה לא כמו שאתה יכול לעשות סימולציות בין לבין, כי אתה לא רוצה להסתכן בפציעה. אתה צריך לשבת ולחכות ולראות מה יוחלט בליגות האחרות, והוא הרגיש שזה שם אותם בחיסרון מוקדם. נשאר לראות מה יקרה העונה, אבל הסדרה של קולורדו והפיליס מגיעה למשחק האחרון, אני חושב שאתם הולכים לראות סדרה טובה משתי הקבוצות הללו. אנחנו הבטחנו את העלייה ראשונים. זה לא מצחיק? מי היה חושב שאחרי אפריל ומאי שאנחנו נבטיח את העלייה ראשונים? השגנו צחוקים נחמדים על זה. זה ללא ספק מרגש להיות באריזונה. הגג פתוח -- אני לא יודע אם הם ישאירו את זה פתוח. הם ככל הנראה ירצו לסגור אותו ו"לפתוח את התנורים (ביטוי). האוהדים שלהם יהיו פה. אני בטוח שלנו יהיו הרבה אוהדים של הקאבס כאן שיבואו לעודד אותנו. אני לא מתוח עכשיו. אני אהיה. אני נהיה יותר מתוח יותר בהצגות של לפני המשחק מאשר אני אהיה במשחק עצמו. ברגע שאתה מקבל את הכדור הראשון שנחבט אליך, או הזריקה הראשונה שנזרקת אליך, אני חושב שכל זה עוזב אותך ואתה מתחיל לשחק בייסבול שוב. אני חושב שזה רק אנושי בשבילך להיות להיות מתוח. אם מישהו אומר שהוא לא, אני חושב שהוא משקר. עצבים הם דבר טוב. אתה לא צריך לתת להם להשפיע עליך. זה דבר אחד לתת להם לשפיע על המשחק שלך. זה רק אנושי להיות קצת מתוח ולהבין בשביל מה אתה משחק. אני אלבש את מכנסי החוץ הרגילים שלי. הם נתפרו - אחרי שנקרעו במושבים - והם יילבשו מחר ועד כל הדרך של הפוסט סיזן. האמונה התפלה היחידה האמיתית שאני הולך איתה היא שאם אני לא מצליח לחבוט אני אשנה את הכפפות שאיתן אני חובט ואת המחבט שלי. חוץ מזה, הייתי די טוב בלא לתת לאמונות תפלות לנהל לי את החיים. אני סוג של בנאדם שאם אני מאוד נקנה לתוך זה, זה יכול להיות הפסד מנטלי בשבילי.

 

[אליקו בן לולו]

הבלוג של דירוסה (3)

*בסוגריים: הוספה שלי שלא מהכתוב כדי שכל מי שלא מכיר את הפרטים יוכל להבין על מי מדובר Tip your cap - רשומה שלישית (4 באוקטובר) --------------------------------------------------- אתה שם את הגודל של מה שהסדרה הזאת אומרת לאנשים של שיקגו, ומה שזה אומר לנו, ואתה עבדת כל כך קשה כדי להגיע לנקודה הזאת, ואתה לא יכול לעזור חוץ מלהיות מתוח קצת. אבל ברגע שראיתי את הזריקה הראשונה של ברנדון ווב, העצבים עזבו. אני לא רוצה לומר שזה הולך בחזרה של להיות פשוט, בגלל שהמשחק הזה רחוק מזה. אתה צריך לעשות את זה רק בייסבול ולא לתת לזה להיתפס בכל מה שקורה בקהל, על הספסל, כל ההפרזה זה חלק מהפוסט סיזן. כל הקרדיט הולך לפיצ'ר שלהם. ברנדון ווב זכה בתואר ה-Cy Young (הפיצ'ר המצטיין) בעונה שעברה. הוא ניצח ב-18 משחקים העונה. לווב יש את אחד הסניקרים הכי טובים בהיסטוריה של המשחק. הוא מטונף (במובן החיובי של המילה). אני לא חושב שהטלויזיה עושה איתו צדק. הרגשתי טוב בעמדת החובט, וראיתי את הכדור טוב מהיד שלו. תכנית המשחק שלי היתה לקחת זריקות ולגרום לו לעבוד ולא לנסות לגרום לעצמי להיות בחוץ. אני חושב שהצלחתי; הייתי על בסיס שלוש פעמים. הוא בחור קשה לחבוט עליו ביחד, חבטה אחר חבטה, בגלל שהוא ממשיך לזרוק לך את הסינקר הכוחני וממשיך לגרום לשחקנים לשים את הכדור על הקרקע. זה קשה לכדור למצוא חורים על בסיס עקבי. אתה בא למשחק כשהוא על המאונד, ואתה מקווה שמישהו יכול לחבוט חבטה גדולה בסיטואציה גדולה ולהביא לך 3 ראנס על הלוח. הדרך שבה הוא זרק את הכדור, ידעת שזה יגיע למצב של חבטה אחת טובה (במטרה לנצח את המשחק). אני הייתי נותן את הכדור לקרלוס מאמרול מחר (בנושא של מארמול: קרלוס מארמול, הפיצ'ר הצעיר והמבטיח, הפסיד לנו את המשחק הראשון בגלל שחטף הומראן באינינגים המאוחרים של המשחק). זה הפלייאוף -- דברים שאתה לא חושב שיקרו, קורים. בייסבול זה משחק מצחיק. קרלוס היה, לפי דעתי, ה-MVP של הקבוצה (השחקן הכי חשוב) כל העונה. אף אחד לא מפקפק ביכולת שלו להוציא חובטים החוצה אחרי הערב. הוא בחור מלא ביטחון. אתה עובר דרך 162 משחקים ובדומיננטיות בדרך שקרלוס מארמול היה דומיננטי, אני לא חושב שאתה נותן לזריקה אחת להכתיב לך מי אתה ואיך חבריך לקבוצה אמורים להרגיש כלפיך. הוא יודע שאנחנו מאמינים בו, ואני חושב שהוא מאמין בעצמו.

 

[אליקו בן לולו]

הבלוג של דירוסה (4)

*בסוגריים: הוספה שלי שלא מהכתוב כדי שכל מי שלא מכיר את הפרטים יוכל להבין על מי מדובר. Deficit not insurmountable - רשומה רביעית (5 באוקטובר) ------------------------------------------------------------------ אתה צריך להיות ריאלי ולקחת את זה משחק אחד בכל פעם. אנחנו לא יכולים לדאוג על להביא את זה בחזרה לאריזונה (לאחר ההפסד של המשחק השני, הינו צריכים לנצח 2 משחקי בית ואז לחזור למשחק מכריע באריזונה). אנחנו צריכים לטפל בעסקים בשבת, ורק לדאוג על ניצחון של משחק אחד ולהשיג את הביטחון שלנו. בתקווה שהמחבטים שלנו יתעוררו לחיים ונוכל להוריד קצת אש מצוות הפיצ'רים שלנו. אנחנו יותר מיכולים לקחת שלושה משחקים מכל אחד בבייסבול. עדיין יש לנו דופק. ג'יו (סוטו, הקאצ'ר הצעיר והמבטיח) חבט הומראן, העלה אותנו על הלוח, אתה צריך להרגיש בטוח כשהיה לנו את היתרון ואת טדי (לילי, הפיצ'ר שלנו שפתח את המשחק השני) על המאונד, אבל זה לא הצליח. אתה צריך להתמודד עם המציאות. הינו בפיגור 0-2, והיה לנו חור קשה לצאת ממנו. הקבוצה הזאת התמודדה עם התנגדות הרבה פעמים במהלך השנה. האוהדים שלנו עמדו לצדנו, והקבוצה שלנו עמדה ביחד והאמינה כל אחד בשני ואנחנו יותר מיכולים לעשות את זה. אנחנו לא צריכים דיבורי מרץ. זה לא פוטבול בתיכונים איפה שאתה צריך זריקת מרץ. בייסבול זה אחד המשחקים האלה של כישלון ותסכולים מנטלים מדי פעם. אתה צריך רק למצוא דרך לעשות את זה. סטטיסטיקה יוצאת מהחלון, ERA יוצא מהחלון. זה רק להניף את הדלג הלבן עם האות "W" הכחולה (מסמל את האות הראשונה של "win" - ניצחון) ולמצוא דרך לעשות את זה. זה נחמד לחזור לריגלי פילד (המגרש הביתי של הקאבס) . הלוואי והינו יכולים לחזור הביתה בתנאים טובים יותר, אבל זה מה שזה. האוהדים של הקאבס היו ללא ספק נוכחות במגרש (באריזונה), ואנחנו מעריכים את זה. זה הולך להיות מאוד נחמד לחזור חזרה לריגלי, ונחמד לחזור חזרה הביתה ולישון במיטות שלנו, ולקחת יום כדי לתת לזה לשקוע וככל הנראה לצאת מזה ביום ולחזור להרגיש את זה הלאה.

 

[אליקו בן לולו]

הבלוג של דירוסה (5)

*בסוגריים: הוספה שלי שלא מהכתוב כדי שכל מי שלא מכיר את הפרטים יוכל להבין על מי מדובר. Frustrating way to end it - רשומה חמישית (6 באוקטובר) ------------------------------------------------------------------ ההזדמנות חבטה היחידה שהייתי צריך, לא הצלחתי להשיג את זה. זה מה שאתה לוקח מזה -- נקודה, הסוף. לא הצלחתי לעשות את זה. אני לא דואג מחברי לקבוצה. אני סומך על חברי לקבוצה. אתה לעולם לא מצביע עם אצבע מאשימה. אתה מסתכל על עצמך אם אתה גבר. אתה מסתכל על עצמך. לא הצלחתי לעשות את זה. בהזדמנות חבטה ההיא באינינג החמישי, זה היה מחריש בנקודה מסוימת. כשלקחתי את הזריקה פנימה של ה- 2-1, היה לי הרבה ביטחון. אתה מחכה לרגעים כאלה. אהבתי -- אהבתי -- את העובדה שעליתי לחבוט. הייתי שמח לראות את ארמיס חובט הומראן שמכניס שלושה ראנס -- אבל אהבתי שהוא קיבל את ה-ווק (BB) והיה לי את כל הביטחון שבעולם. היתה לי תכנית טובה נגד ליבאן (הרננדז, הפיצ'ר הפותח של אריזונה). בהזדמנות חבטה הקודמת, זריקה בדיוק אותו דבר, שרכתי את האמצע (ביטוי). זה מתסכל, כי אני אצפה בהילוך חוזר של הזריקה הזאת בראש שלי למשך תקופה ארוכה. עכשיו אתה צריך לחכות כל הדרך עד מחנה האימונים באביב כדי לקבל הזדמנות נוספת ללכת אחרי זה. מה שכל כך מתסכל זה לשחק 162 משחקים, לנצח את הדויז'ן, וכולם מתרגשים, ואתה מגיע לפוסט סיזן ולמרות שהסטטיסטיקה תגיד שסובבתי את המחבט טוב בסדרה הזאת, או משהו אחר טוב, הזמן היחיד שהייתי צריך להצליח עבור קבוצתי -- הקבוצה שלי חגגה, והיתה צריכה שחקן אחד שיעביר אותם מעל הדבשה ואני לא הצלחתי לעשות את זה. זה משהו שידבוק בי. אני לא קונה את "הקללה" וכל הזבל הזה שהולך עם הקבוצה הזאת. הרגשנו שהיה לנו את החלקים כדי לעשות את זה. עברנו את הסערה בעונה הרגילה ועברנו דרך אפריל ומאי קשים ובכל זאת הצלחנו למצוא דרך לענות על הציפיות שניתנו לנו במחנה האימונים של לנצח את הדויז'ן. הצלחנו לעשות את זה, ולתפוס את מילווקי, שהיתה הקבוצה הכי חמה בבייסבול. היו הרבה דברים טובים שקרו. זה לא משנה כרגע. הצוות יוצא מהחלון לכמה זמן, וזה הולך לקחת ממני הרבה זמן להסתכל על הדברים החיוביים, למרות שהיו די מעט. לאוהדים, תישארו איתנו. אנחנו רק מתחילים. בשביל הרבה שחקנים, זאת העונה הראשונה שלנו כאן. הצלחנו לעשות את הדבר הזה בדרך הנכונה ואני נותן קרדיט להנהלה שהלכה והביאה שחקנים איכותיים לכאן באוף סיזן. אני רוצה לתת הרבה קרדיט לשחקנים שכבר היו כאן. היה הרבה כישרון כשהגעתי לכאן במחנה האימונים; זה לא רק השחקנים שהחתימו. אלו השחקנים שכבר היו כאן כמו D-LEE (דרק לי), ו- RAMY (ארמיס רמירז) והפיצ'רים. אתה כמעט רוצה להתנצל בפני האוהדים, אני חושב בגלל שהם ציפו ליותר ואנחנו ציפינו ליותר, וזה החלק המתסכל.

 

[IsraeliWeirdGuy1311]

זהו...?

או שהוא ממשיך לכתוב מאז? זה היה מיוחד רק לפלייאוף...? אני זוכר את החבטה שלו במשחק ה3...זה הרס לכם את המשחק לדעתי...לא השאיר סיכוי שתחזרו. סה"כ יפה מאוד.

 

[אליקו בן לולו]

כן לצערי.

זה היה בלוג מיוחד ש- mlb.com רצו שהוא יפתח. אפשר לראות בעמוד הראשי של הבלוג (זה בלוג עם קישור אחד של כל חמשת הרשומות) את הקישורים ל-mlb.com . אם הינו עוברים את אריזונה הינו מקבלים עוד כמה רשומות. חבל שזה לא קרה. נחכה לשנה הבאה ואני מקווה שיחליפו שחקן

הייתי ממליץ לדירו לא לנסות לכתוב. הוא משתמש יותר מדי בביטויים ולא מובנים, שפה מאוד מוזרה (כל הזמן משתמש בכינויי גוף + have גם כשלא היה צריך). הייתי רואה את ראיין טריו כותב בלוג. יהיה נחמד לשמוע גם את דילי. דבר אחד שיצא מהבלוג הזה - מארק דירוסה חברי הטוב. בקרוב נגיע לשלב הבא בקשר הידידות שלנו, שלב שבו אוכל לבקש ממנו ציוד בייסבול חינם שישלח לי + מרצ'נדייז של הקאבס עם חתימות של כל השחקנים. אחר כך נעבוד על זה שהוא יגיע באוף סיזן של העונה הבאה לישראל . נביא אותו לאלי יצפאן/יאיר לפיד שידבר על ה-IBL .

 

[IsraeliWeirdGuy1311]

הבנתי../images/Emo3.gif