הביקורות שלי על הסיפורים והמשחק...

[yaele2]

הביקורות שלי על הסיפורים והמשחק...

דניה וזוהר- בהתחלה רק את זה אהבתי, רק את זה רציתי לראות.. אחר-כך מהקטע שהיא בגדה בוא הכל היה יבש ולא קשור נגמר דפוק...סתם ניתקו קשר וזהו...קיצר הפרקים הראשונים שלטו. תומס ונעמה- סיפור יפה, משחק מעולה אפילו עידו משחק לא רע בכלל. הרצי עיצבן אותי. גולי וגידי- בסדר לא יותר מי זה...היא כועסת על אבא, הוא צריך טובה, האמא מגלה את הסיפור וכועסת כולם כועסים ובסוף הכל טוב ויפה..בסדר לא הכי מעולה אבל בהחלט לא גרוע. דובים- לא משווו בכלל!!! בן-התינוק של אמא, אם עוד פעם יזכיר את אמא שלו אני ארצח מישו, דרור- אהבתי אותו ות'דמות, הסיפור בסדר לא משו יותר מדי דרמטי. ההאקר- הסיפור הכי טובבבב!!!! מעולה והסוף פשוט מדהים... אורי אמנותי- כל הכבוד!!! אוזי ולורנצו- הבתחלה לא הבנתי ת'קטע- היא מוזרה הוא מטמטם, אחר-כך הקשר התהדק והיה מדהים הסוף..10 שניות וזהו..כאילו מה??? הוא בא אליה ואז רואים אותה מתאבדת וזהו!!! הסוף מהיר מדי. אולג וטלי- משעמם!!! לא אהבתי!!! אין פואנטה ואיך לעזעזל היא הצליחה להתאהב בו?! בני ושירי- סיפור יפה, מעניין סוף עצוב ביותר, משחק מושלם מצדו של איתי תורג'מן.

 

[superstar9]

לדעתי....

היא התאבדה בבית שלו...זה היה הפאנץ' ליין...אבל לחלוטין הסיפור הכי רע שמשוחק הכי רע וכתוב הכי רע.בני ושירי וסיפור ההאקר הכי הרסו אותי ושניהם שייכים לאותו כותב מבריק שכתב גם ספר על החיים בתוך האינרנט בשם "פובידליה". גם לאולג וטלי מאוד התחברתי וגם לדניה וזהר המתוקים ,פשוט לקח זמן עד שזה חילחל. הסיפור עם הגרושים היה מאוד מעניין ונגמר מקסים. הסיפור עם ההומואים קצת נמרח, התחיל דיי רע, היה טוב מאוד לפרקים בעיקר בזכות המשחק המופתי של "ביג בן".גולי ואבא שלה מאוד ריגשו דנה אבגי שחקנית בחסד, אך הסוף היה תמוה. לדעתי מדובר בסדרה עצומה, הקטעים הקצרצרים במערכות היחסים בנו כזה מתח וסקרנות, אנחנו בבית היינו ממש מכורים, במיוחד לקראת הסוף. והמסרים השונים ומשתנים על עולם האינטרנט ,באו לי ישר לפרצוף. לא מאמינה שזה ישראלי...למישהו יש לינקים על הסדרה?? אני לא מכירה אנשים שרואים אותה ולא קראתי בכלל שום דבר עליה ואני לא מבינה איך העולם שותק.... הסדרה הטובה ביותר שנוצרה פה השנה, זה בטוח.

 

[Inbarit3]

הקטע בסיפור של לורנצו ואוזי...

לדעתי,הוא שהוא לא יצא מהבית 6 שנים,וכשהוא יצא להציל אותה,היא התאבדה בבית שלו,עם אקדח. אחד מאותם רבים.שהראו בין השאר בסצינה הפותחת את הסיפור.

 

[גק שפרד]

אחרי "אולי הפעם",

זאת הסדרה הכי טובה של השנה. אני חושב שהיו סיפורים שנגמרו בצורה מצויינת, והיו סיפורים שנגמרו בצורה תמוהה מדי. למשל, הסיפור עם בני ושירי קיבל טוויסט מטורף לסוף- וככה גם הסיפור על נירה וההאקר. אני הייתי בטוח שהוא ייגמר ברע, ולמרות שהסיפור הזה נגמר בנימה טובה- הייתי עם פה פעור כל הזמן. לא רק שהסוף הזה לא איכזב, הוא היה מצויין. הנאום של מיקה היה פשוט צורב, והחיוך של נירה היה פשוט מדהים. לא יכלו לגמור את זה טוב יותר. גולי וגידי היו מאוד מאוד אנושיים, זה היה די צורב לפעמים. דאנה איבגי פשוט לא מוערכת מספיק. אני חשבתי שהיא הבת שלו, נקודה. זה משותף לה ולמאיה מרון ב"בטיפול": חושבים שהן משחקות את עצמן. לא רואים שזה משחק אפילו. נעמה ותומס נגמר מצויין, והסוף היה מצמרר. בכלל, דניה וזוהר לדעתי סתם תפסו תאוצה בגלל דניאלה קרטס כ"תגלית". לא קרה שם באמת משהו.. ילדה מהקיבוץ שהחליטה להתפרע קצת. וגם נגמר בצרוה שלא מספקת.. כאילו אתה מצפה להמשך. הסיפור עם ההומואים היה פשוט גרוע. השחקנים טובים, הבימוי טוב, אבל העלילה גרועה. לא קרה שם כלום. אני קולט שבוזבזו כל הדקות האלה על פארש. זאת סדרת דרמה, דברים מעניינים צריכים לקרות כדי שתרצה להמשיך לצפות. ולא קרה שם שום דבר, כולה 2 פרקים אחרונים התחילה התפתחות. וזה לא מספיק על סיפור שנמשך כמעט 30. אולג וטלי היו מרגשים- למרות שזה היה יכול להיות סיפור יפה של 5 פרקים. לורנצו ואוזי היו מבריקים מהרגע הראשון. הנה מישהו שלא ישר שופך את עצמו על הבחורה, ציני, רשע ואומר את מה שהוא חושב. ולאט לאט הוא נפתח. לאט לאט, אחרי 6 שנים, הבן אדם היחיד שמוציא אותו מהבית זאת אוזי. וגם אז הוא אוכל אותה.

 

[newKiticat]

יש משהו בטיים ליין

של כמה מהעלילות שלא הרגיש לי נכונים... גולי וגידי היה יכול להמשך קצת יותר, דובים קצת יותר. אוזי ולורנצו התפתח במהירות מטורפת- מהר מדי. היו צריכים למשוך את זה קצת יותר. זה היה צפוי מדי- אבל מילא אם היו נותנים לנו ניתוח מעמיק של תככי הדמויות. שהיו נותנים לנו להגיע למסקנה שלורנצו הצית לעצמו את הסטודיו בזמנו. דניה וזוהר היה מעולה. הכתיבה, המשחק... ממש להרגיש את המתח המיני- שכל זה קורה על גבי מחשבים! סוג של סיפור מאוד מעניין על גבי הרקע של ההתקיימות הזו... כשבסוף דב גרינבואום אומר כל הזמן שהדור של הילדים יחיה בעצם במחשב- אז הסיפור של דניה וזוהר הכי ממחיש את זה. אין ביניהם קשר בכלל במציאות ולמרות זאת... החיבור הכי עמוק נעשה. הבגידה כל כך צרבה בגלל שהיה פה חיבור מעל ומעבר.....

 

[EVE Lights]

לא הבנתי איפה אורי אומנותי נכנס כאן

למען השם !!!

 

[גק שפרד]

הוא הקול שמאחורי ההאקר..

 

[EVE Lights]

האאא, אוקיי

לקחו את הקול של אורי ועיוותו אותו בתוכנה או שאורי בעצמו עיוות את זה טבעית?

 

[גק שפרד]

בתוכנה, בתוכנה ../images/Emo6.gif

אבל זה הקול שלו..

 

[EVE Lights]

סבבה תודה ../images/Emo13.gif

עשה עבודה מעולה, יש לציין

 

[הכבשה של שושנה]

הסוף של דניה וזואי היה מאד אמין

אני גם הייתי "גומרת" איתו במקומה. זה היה מאד טבעי ונכון לגמור את זה כ, לא הייתי רוצה שיהיה הפי אנדינג, למרות שהיתה לי תחושה כל הזמן שמשהו יקרה, שהם יפגשו. גם היתה לי הרגשה שהוא יודע עברית, והוא גר פעם בישראל וסתם עובד עליה. הסוף של גולי וגידי ביאס יותר, סיפור כזה מקסים וסוף סתם מאפן. דובים - משעמםםםםםםם לאללה, בקושי ראיתי. דווקא המשחק של זה ששיחק את דרור (אלדד?) היה יותר טוב, והוא כבר שיחק הומו ב"פיק אפ", לא? הוא מקסים. ההאקר כמובן סיפור מצויין. אוזי ולורנצו היה מהיר מידי, אבל אהבתי. הסוף היה הזוי, לא הבנתי: היא באה אליו והוא בא אליה והם לא נפגשו? הם החליפו מקומות? אז איך הם לא נפגשו פנים מול פנים? ולמה היא התבדה דווקא כשהוא רצה לבוא אליה? אולג וטלי סיפור מקסים, המשחק של מי שישחק את אולג (ואדים?) היה מאד יפה, הוא היה ממש אמין. הסוף מדהים. בני ושירי - בניגוד לכולם, לא ממש אהבתי את הסיפור, קצת שיעמם אותי לקראת הסוף. תומס ונעמה - התחיל טוב ולא ממש המריא. זהו...מחכה לעונה שנייה.

 

[B a 7 a K]

הסבר בקשר לאוזי ולורנצו

כן, אני קצת באיחור, זה בגלל שראיתי בדיליי במקס. ראיתי עכשיו חמישה פרקים אחרונים רצוף והלב שלי עוד הולם. רק בגלל שאני רואה שהרבה אנשים לא קלטו את העניין עם אוזי ולורנצו, הסוף שזיעזע וצימרר אותי. לורנצו - שש שנים לא יצא מהבית, ושום דבר לא הצליח להוציא אותו משם אחרי הטראומה שעבר. בינו לבינה היה חיבור משונה והזוי שהלך והתפתח, ונוצר סוג של אמון. אולי על סמך החשיבה האומנותית, המקורית, הפורצת והמיוחדת שלו שנתפסה בגישה החופשית שלה, שלא שמה זין על שום דבר. הוא שיחק עם אקדחים בבית, מסיבה לא ברורה לעין. אולי, שוב, עניין של מחשבה מעוותת כזו או אחרת כתוצאה מהטראומה. היא שיחקה עם החיים שלה, ושניהם הלכו על חבל דק מההתחלה. חשבנו שאוזי סתם נערה מתבגרת בעייתית, שהיא לא רצינית. שהיא בלעה כדורים כדי לקבל תשומת לב. האישפוז היה נכון ודרוש בשבילה, אבל הוא לא הסכים, בעינייו המערכת דופקת את כולם והוא פחד מזה. גרם לכך שהיא תשוחרר באותו נשק שגורם לו לכלוא את עצמו בבית. אוזי מסתירה עבר אפל שלא את כולו יודעים. סמים, זנות ושלל מעשים משפילים. היא שברה את ה"חומה" של לורנצו. גרמה לו לאהוב אותה, בדרך שלו. אחרי שש שנים, היא גרמה לו לצאת מהבית. סוף רומנטי? תחשבו שוב. היא גרמה לו לצאת מהבית ולבוא אליה, כביכול להציל אותה מכדורים שהיא בלעה, והוא עשה את זה. עכשיו תיזכרו פרק אחורה (או באותו פרק? אין לי מושג, ראיתי רצוף והתערבב לי). "אני עם נסיונות גמרתי, או שאני מצליחה או כלום". כדורים, זה לא מצליחה או כלום. עם כדורים יצילו אותה בשניה. אוזי ידעה את זה. אוזי שאלה אם אלה אקדחים "בשביל היופי או שזה באמת יורה" (לורנצו: "כל היופי הוא שזה באמת יורה"), ופה נכנס משפט שלמדתי דווקא בשיעור ספרות, דווקא בהקשר לטרגדיות (כז'אנר בתיאטרון). "אקדח שמוצג במערכה הראשונה, יהרוג במערכה האחרונה". בדר"כ זה מייצג רמזים מקדימים, אבל פה זה פשוטו כמשמעו - אקדח. אוזי לא טיפשה. היא לא באמת בלעה כדורים. בזמן שהוא יצא אליה, היא יצאה אליו. הגיעה אליו הביתה, כשהוא הגיע אליה בהיסטריה להציל אותה. הוא הסתובב אחורה וראה אותו, אצלו, עם האקדח שלו. צעק לה, אבל כלום לא עזר. בום. ירתה בעצמה, אצלו בבית. או שהיא מ צ ל י ח ה, או כלום. והיא הצליחה. האקדח שראו במערכה הראשונה, הרג באחרונה, וזה היה לי ברור. המשחקים הטיפשיים של לורנצו עם אקדחים החזירו לו בחזרה ועזרו לאדם היחיד שבו בטח בשש השנים האחרונות להרוג את עצמו. לא ברור אם היא באמת אהבה אותו, או שהכל היה מתוכנן היטב. וזה מה שמעניין פה. אני, בכל אופן, נשארתי עם פה פעור. פשוט סוף מדהים, סיפור מדהים. רינת מטטוב מלכה. וילוז'ני פשוט מעולה.

 

[מ א י ל ה]

אחלה ניתוח!! היה מעניין לקרוא ח"ח.

צדקת בהרבה דברים..

 

[naama050]

בקשר לאקדח..

זה היה האקדח מהשיחות המוקדמות שלהם.. כשאוזי אמרה שאם היא תתאבד זה יהיה באקדח [או משהו כזה אני לא באמת זוכרת] ואז לורנצו אמר לה שלא כדאי לה עם האקדח הזה [הוא בדיוק ניקה אותו] כי הוא ממש ישן וכשהכדור נכנס לגוף הוא מתפצל בתוכו וזה נהיה ממש מכוער. זה היה האקדח שבו היא התאבדה בסוף נכון? [אאוץ']

 

[KrIvInE]

ביקורת שלי על סיפורים, משחק, והסדרה בכללי.

קודם כל, אני חייב להגיד שזו אחת הסדרות הישראליות היותר טובות שראיתי. המשחק של הרוב מעולה, התסריט חכם וכתוב טוב מאוד, הסיפורים והדמויות - בנפרד בעוד מספר שורות. אני גם חייב לציין שלדעתי איך שעשו את הסדרה בוצע בצורה גאונית. זויות הצילום, למשל, היו מדהימות לדעתי. עצם זה שהכל דרך \ ליד מסך, למרות שהיו כמה פיקשושים פה ושם. [למשל שהאנשים נוגעים במסך ובצד השני זה נראה כאילו הם נוגעים במצלמה. המצלמה הרי מעל המסך, לא בתוכו]. אבל עצם זה שמצלמים חצי פרצוף, או את כל החדר ואז רק את הפרצוף ומהאף ומטה - פשוט בוצע בצורה מעולה. סיפורים ודמויות: גולי וגידי: סיפור נחמד, לא יותר מזה. המשחק של יורם חטב [גידי] היה בסדר, לעומתו של דאנה איבגי

[גולי] היה מעולה, היא הצחיקה אותי נורא. במיוחד במערכונים עם איתמר, כמו ההוא אצלו בבית או כשהם שרים חווה אלברשטיין במצלמה. בני ושירי: בני ושירי - סיפור יפה, מעניין נורא, אהבתי לאורך כל הדרך.

איתי תורג'מן [בני] ואניה בוקשטיין [שירי] משחקים מעולה, ומגיע גם קרדיט לארז בן הרוש [אח של בני] שהתעלה על עצמו לדעתי מניסיון משחק קודם שלו - שיחק פה יותר טוב מבכל מקום אחר עד עכשיו. שימי והרצי: שימי [השותף של אניה בוקשטיין בסדרה] משחק ככה ככה בסיפור שלו ושל הרצי, הסיפור לא היה מעניין בכלל לדעתי ונגמר סתם, תקוע כזה. לא הבנתי כולכך מה נסגר, מה היה בחלום ואם זה רק אני או שזה נגמר כסיפור-לא-סגור. תומס ונעמה: אורי גוטליב

[תומס] שיחק פה מעולה, גם חנה חגין [נעמה] שיחקה טוב, ונורא אהבתי את הסיפור, מההתחלה ועד הסוף. דניה וזוהר: סיפור שאותי די שיעמם, הרגיש לי הכי תקוע כזה. הנרי [דניה] שיחק טוב, דניאלה [זוהר] גם לא רע. אבל את הסיפור לא כזה אהבתי. לא זז, נשאר באותו מקום. קצת הם רבו, אבל בסדר. לא היה לי בו עניין רב. דובים: יובל רז [בן] ושרון אלכסנדר [דרור] שיחקו טוב יחד, הסיפור גם היה מעניין, הסוף היה טוב. המשחק של אלדד [זיו] היה בסדר לדעתי. D: יכל לעשות את זה יותר טוב, נגיד ככה. המחתרת: וואו. גאוני, וכל מילה מיותרת. משחק מדהים, סוף מפתיע, לא היה רגע שקט אחד. פשוט גאוני. ח"ח לכל אחד ואחד מהשחקנים.

אינסומניה: סיפור דפוק, משחק טוב רק מצד ולדימיר פרידמן [אולג], וגם - עשה מה שהוא היה צריך. שיחק אותה עייף, בקיצור. סיפור אידיוטי לדעתי. יכלו לעלות על רעיון חכם יותר ולשים במקומו. אחרון חביב, אוזי ולורנצו: בהתחלה חשבתי שהוא יהיה עוד-סיפור-אולג, התחיל דפוק וייגמר דפוק, אבל הוא נהיה טוב עם הזמן. נגמר מעולה, למרות שהמשחק לא היה מזהיר. בסה"כ נורא אהבתי את הסדרה - כמובן וכמובן שאני אראה את העונה הבאה בעקביות אם תהיה כזו.

 

[Adriano06]

דעתי לגבי כל הסיפורים שבסדרה

זוהר ודניה-את האמת בהתחלה היה דיי משעמם אבל אחר כך זה זרם והוא דיי התחיל לנצל אותה וזה נגמר בצורה טובה את האמת שזה אחד המקרים שדיי יכולים לקרות לעומת כל המקרים האחרים שדיי הזווים, שניהם שיחקו טוב ואהבתי איך הם זוהר השתנתה מקצה לקצה מאז שהיא פגשה אותו בני ושירי-מאוד אהבתי את הסיפור שלהם, גם סיפור מאוד מאוד מעניין ומרתק, אהבתי במיוחד את השיחות של בני עם אח שלו והסוף לדעתי היה גאוני וטוב שהוא לא נגמר בצורה סתמית כזאת, סיפור הכי טוב של הסדרה לטעמי גולי וגידי-סיפק לנו כל כך הרבה רגעים מצחיקים והשנינות של גולי מדהימה, הבת של איבגי שיחקה ענק וגם גידי היה ענק פשוט סיפור מבריק ומעניין תומס ונעמה-גם זה מהסיפורים היותר האהובים עליי, רוב הקטעים שלהם היו מענינים ואורי גוטליב הפתיע אותי במשחק האדיר שלו, חבל שהסוף דיי מעורפל היה פוטנציאל לעשות משהו יותר חזק כאן דרור וזיו ובן-לא אהבתי את זה בכלל, יותר מדי ריגשי יותר מדי משעמם ולא מעניין בלי שום הפתעות מיותרת וכמו שאמרו בעבר בן הזה באמת שחקן גרוע האקר ונירה-גאוני פשוט גאוני, ההאקר עצמו היה מצחיק ומעצבן בו ביחד, ונירה פשוט נתנה תפקיד ענק שבעצם כל העלילה היא כועסת אוהבת מתעצבנת על הבת שלה בעצם, כל הקטע שהבת שלה בעצם בחנה אותה ובסוף היה פיניש נחמד למרות שציפיתי שאחת הדמיות בסדרה תהיה ההאקר אוזי ולורנצו-אהבתי מאוד את המשחק של לורנצו את האגואיסטוט שהוא הקרין למרות שאוזי ממש לא התחברתי לדמות לקראת הפרקים האחרונים זה עניין יותר והסוף היה צפוי אולג וטלי-לא כל כך ראיתי את הקטעים שלהם, אבל הסוף שלהם היה מצווין

 

[שירי116]

יש לי שאלה...

אני חושבת שהיא מתאימה לכאן כי כתבת ביקורת על ההאקר... כשראיתי בכתוביות בסוף שארי אמנותי משחק אותו הייתי בטוחה שגם דמות שאורי אמנותי משחק תתגלה בסוף ושזה סתם ספוילר ושהם דפוקים שהם כתבו את זה בכתוביות והפתיע אותי שזו הייתה מיקה למרות שלא הייתי סגורה על זה שזה יהיה דמות שאורי אמנותי משחק (אבל זה גם הפתיע שזה היה בת והכל) אז הוא בעצם דובב את ההאקר כל הזמן ולכן הוא נקרא זה שמשחק אותו

 

[גק שפרד]

../images/Emo45.gifכן

הוא זה שדובב את ההאקר.. כי אם מיקה למשל הייתה מדובבת את ההאקר, זה עדיין היה נשמע קול נשי.. ואז ההפתעה הייתה נהרסת, כי כל הניחושים נעו בין עופר לדב'קה ואלוהים יודע מה.

 

[שירי116]

אהההה אוקיי תודה רבה