הביט - הנביט

[vegan]

הביט - הנביט

הביט (הסתכל) והנביט (ביצע הנבטה), שניהם מהשורש נ.ב.ט, בנין הפעיל. הכיצד? מדוע הנ´ אינה נופלת ב"הנביט" והטיותיו?

 

[גנגי]

פשוט מאוד.

ראשית- את הקשר בין "הִבִּיט" ל"הִנְבִּיט" קל לראות - הכון? הנבט "מַבִּיט" בנו מתוך האדמה. אולי יהיה לכם קל יותר לראות את זה במקבילה הלשונית המעניינת "צִיץ" ו-הֵצִיץ". בכל מקרה - הצורה "הנביט" היא צורה חדשה, יחסית, בעברית. בעבר שתלו, זרעו, נטעו, אבל לא הנביטו. לעברית המודרנית יש התניות פונטיות שונות מלזו הקדומה, ולנו נוח מאוד עם ה-נ' הנחה (=זו שמנוקדת בשווא נח, שאין אחריה תנועה) ואיננו צריכים להשמיטה בדיבור. פעלים מגזרת פ"נ (= אלה שהעיצור הראשון בשורש שלהם הוא נ') המחודשים בעברית מודרנית, מתנהגים כמו פעלים מגזרת השלמים וה-נ' שלהם אינה נשמטת (או נטמעת, ליתר דיוק) אפילו בבניין הפעיל. לדוגמה: הִנציח, הִנשים, הִנפיש, הִנביט, הִנמיך. העברית מנצלת את המצב הכפול הזה בבניין הפעיל, למשל, כדי לְרַבּוֹת את הפעלים, שנאמר - מרבה פעלים מרבה שמחה משנכנס אדר. כך אפשר לנצל בניין אחד כדי להשיג מספר כמעט כפול של פעלים, וזה שעדיין לא עשו את זה לא אומר שהיד אינה נטויה, אבל הנטייה היא בעיקר בעתיד, כך שייקח זמן. (אגב, אותו עניין פונטי שהזכרתי הוא גם הסיבה לכך שפעלים נוספים ושמות מגזרת פ"נ המשמשים בעברית עתיקה ומצויים באותו שימוש עד היום נותרו ללא נ', וכאלה שאינם פופולריים או כלל אינם מצויים במקרא או בתפילות חודשו עם נ': "ייסעו" (שמצוי במקרא), לעומת - "לנסוע" (שם הפועל לא מצוי שם), למשל, וכן "ה' ייקום דמו" לעומת "ינקום" המודרני (המדבר על נקמה אנושית), וכן שם הפועל נטול-ה-נ' "ליטול (ידיים)" (המשמש באותה משמעות עד היום) לעומת שם פועל כמו "לנשוך" (פועל ש... איך נגיד את זה... לא היה לו יותר מדיי שימוש בכתבי הקודש

). יש, כמובן, עוד המוני דוגמות כאלה, אבל אני מניחה שהבנתם, נכון? תמצית העניין היא שהנטייה כיום היא להשיב את כבודה של ה-נ' האבודה, אך עושים את זה רק כשאין התנגשות עם המסורת הלשונית.)

 

[ספלינטור]

תודה - מאלף מתמיד

 

[vegan]

תודה ריבה על ההסבר המעניין