הביטוי "לקח לי"

[stanley71911]

הביטוי "לקח לי"

במובן של משך זמן, כמו "לקח לי שעתיים לסדר את החדר" -
א. אני מניח שמקורו בשפה לועזית - אולי באנגלית? "it took me two hours" - או בשפה אחרת?
ב. האם הוא "התקבל" כביטוי תקני בעברית? האם יש מילונים שכוללים אותו? האם השימוש בו נחשב שפה שגויה ו/או נמוכה?
ג. האם הוא נכון תחבירית? מה הנושא פה - "לסדר"? כלומר, האם יתכן שבשימושים שונים בו תהיה למילה "לקח" הטיות שונות?

 

[trilliane]

בהקשר של זמן נדרש (בשונה מ"הוא לקח לי את הצעצוע" במקום ממני)

א. גם אני מניחה כך. נראה שגם רוביק רוזנטל מאשר (ראה בהמשך).

ב. התקבל ע"י מי? הגוף היחיד המוסמך לקבוע תקנים לשוניים הוא האקדמיה ללשון, אך היא אינה עוסקת ב"קבלה" של צירופים כאלה ואחרים.
יש מילונים שכוללים אותו, ודאי! אבל מילונים כוללים בד"כ (גם) את המצוי ולא רק את הרצוי.

במילון ספיר: לוֹקֵחַ
6. אורֵך (עממי): הפעילות לָקחה לי זמן רב
7. [עח] גוזל, גורם הֶפסֵד (עממי): התפקיד הזה לָקַח ממני הרבה כוחות ונשארתי מותש

ב"מילון הסלנג המקיף" של רוביק רוזנטל (עמ' 200):
לקח זמן. ארך, נמשך: "ייקח שנים עד שיבינו את הסרט הזה" (אסי דיין, חדשות, 9.93); אנגלית: it takes ti

כפי שניתן לראות, השימוש בו נחשב לשפה מדוברת (ומכאן הכללתו במילון סלנג, וגם ההערה המשלבית "עממי" בספיר).
במשלב גבוה יותר אפשר לומר "נדרשו לי שעתיים לסדר את החדר" / "סידור החדר ארך/נמשך שעתיים" / "סידור החדר גזל ממני שעתיים" וכיו"ב.

ג. שוב, "נכון" על פי מי?

האקדמיה ללשון (כבר) לא עוסקת בתחביר... (וגם בעבר זה היה די נדיר). זה ללא ספק תחביר זר... יש כאן שימוש בצורה סתמית, כלומר "לקח" תמיד יבוא בצורת הזכר והנטייה תהיה רק בזמן (לקח / לוקח / ייקח) שמאפיינת משפטים מודאליים שבהם הנושא הוא פסוקית (נושא) או שם פועל (פסוקית מצומצמת) ולכן גם לי נראה ש"לסדר" יהיה הנושא (בהיעדר אפשרות אחרת).

בשולי הדברים, ייתכן שתמצא עניין בדיוני עבר בפורום בנושא מושאים עקיפים בלתי מוצרכים (מתוך ההודעות הנבחרות).

 

[stanley71911]

תודה על התגובה המפורטת

לא מצאתי בקישור האחרון את ה-pdf המדובר.

 

[trilliane]

הקובץ כנראה אבד באחד השדרוגים של תפוז...

לא נורא, באתרהּ

של נורה בונה (שקישרתי אליו באותה הודעה) ניתן למצוא את רשימת פרסומיה, ביניהם מצאתי גם מאמר בנושא הזה (בעברית) ואני מניחה שהוא דומה מאוד לקובץ ההוא:
https://www.academia.edu/8310978/דט...n-core_datives_in_context_Leshonenu_76_4_1-34

 

[stanley71911]

תודה. קראתי חלק (מקווה עוד לקרוא הכל), ואני כלל לא בטוח

שמדובר במקרה של דאטיב לא מוצרך.

המקרה דווקא נראה לי קרוב במידה מסוימת לדוגמא 5-ג' בתחילת סעיף 2 במאמר אליו קישרת, כלומר דטיב מוצרך מהסוג החווה.

בעיקר בולטת העובדה שלא ניתן להפריד בין "לקח" לבין "ל-".
כמו כן, אני חושב שצריך לתת את הדעת לשימוש בפועל "לקח" בביטוי הנדון, שימוש שמוציא אותו מכל הקשר מוכר אחר.

יתכן שאפשר לומר שמדובר בהשאלה בלשון הדיבור של פועל (ולמעשה של הצירוף פועל - מושא) משפה זרה - לקח, ושילובה באחת מצורות השימוש בדטיב המדוברות במאמר. וגם אז השאלה המעניינת היא - איזו?
אבל כל אלה הן השערות ממקום של ידע אפסי בתחום, ומכל מקום תודה על ההפניה ועל העשרת הידע.

אגב, גם במילון אבן-שושן הביטוי "לקח זמן" מופיע (הן תחת הפועל "לקח" והן תחת "זמן"), וגם בו מצויין שהוא "בלשון הדיבור".

 

[trilliane]

לא טענתי שזה מושא לא מוצרך; זה היה אגב. שמחה שנהנית

 

[stanley71911]

כאמור זו היתה התרשמות הדיוט

יותר זריקת שאלה באוויר מאשר נסיון לקבוע עובדה.
אני מקווה שאזכה להבין לעומק מהם מושא מוצרך ולא מוצרך, ושאזכה להבין למה זה מושא לא מוצרך.

 

[trilliane]

באופן כללי, למה הכוונה? אשמח אם תחדד את השאלה

 

[stanley71911]

האם ומדוע

"לי" ב-"לקח לי שעתיים וכו'" הוא דטיב לא מוצרך?
זו רק התשובה לשאלתך "מה היתה השאלה", אנא אל תיכנסי לטרחה גדולה בגללה.

 

[trilliane]

קשה לי לשפוט כי זה לא צירוף עברי אלא תרגום שאלה

ברמת העיקרון בעברית הפועל "לקח" לא מצריך את מילת היחס "ל" אלא "מ", כפי שנידון באחד השרשורים שקישרתי אליהם; אבל כאן זה לא "לקחו לי" במקום "לקחו ממני" אלא תרגום שאילה משפה אחרת, ומילות יחס מוצרכות לא מיתרגמות מילולית משפה לשפה, בכל שפה ייתכנו הצרכות אחרות.

 

[חוכך בדעתו 2]

קח לך אישה ובנה לה בית.

ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה

 

[trilliane]

זה "ל" במשמעות "לעצמך" שלא מחליף מילת יחס אחרת; זה משהו אחר

שגם לא קשור לפועל "לקחת"; אפשר להוסיף אותו לכל פועל להדגשה עצמית – חשבתי לי/לעצמי, ישבתי לי/לעצמי, לקחתי לי/לעצמי וכו'.

לגבי המקרא אני לא יכולה להתייחס על רגל אחת, אבל אי אפשר להביא סתם כך ציטוטים מהמקרא כדוגמה לימינו מאחר שהשימוש במילות היחס והקישור במקרא שונה מזה שבימינו. רק בבראשית כט אפשר למצוא שלל דוגמאות כאלה – "וַיְחַבֶּק-לוֹ וַיְנַשֶּׁק-לוֹ" (במקום "אותו"); "וַעֲבַדְתַּנִי" / "אֶעֱבָדְךָ " כלומר לעבוד את (במקום אצל/בשביל ה"בוס", לא במשמעות פולחן); "ויעבוד יעקב ברחל" (עבור רחל) ועוד.