אני מנצל את ההזדמנות ל...
לשלושה דברים עקריים. הראשון: עניין הסופרמוטו בארץ חי ובועט, חזק מאי-פעם. דיסקרטי אומנם, אבל מטורף באותה מידה ואף יותר. ולראיה התמונות של גיזמו מהשישי-שבת האחרונים. וזה מביא אותי לעניין השני... השני: גיזמו, סחתן עלק יא ראיס. אני בטוח שיצרת כאן הרבה תמונות רקע למסך המחשב של הרבה רוכבי סופרמוטו צוהלים. אני אוטוטו פותח גלריית "גיזמו" ניפרדת, ואין בה רק תמונות שלי. איכות היא לא מילה גסה. תודה. השלישי: לכל חבר מרעיי ממגרשי הסופרמוטו. התמונות בשרשור הזה הן החותם הסופי על השיפור הפסיכי ברמה של כולנו מהחודש האחרון. אולי זה היה האוויר הקריר והצלול, אולי זה בגלל שלא נשרפים בחליפה, אולי זה בגלל שהאספלט שטוף ומצוחצח ואולי סתם נדפקה לכם הקופסה. בזמן האחרון אני מוצא את עצמי יותר ויותר מעדיף לרכב מאחוריכם בלי הלחץ של לנסות ולעקוף: אונבורד-קמרה-יורוספורט פראיירים ליד המראה הנישקף מהקסדה שלי. זה פשוט הפך מחזה מרהיב עין לרוץ ככה אחרי רוכבים שיודעים מה הם עושים. לרכב אחרי טור רוכבים שכמוכם, זו כבר התמוגגות: האטרף, הכסאח בבלימות, הטמטום הקליני שבזוויות ההטיה, העקיפות הנקיות (לרוב)... פשוט יפה. ויש כמובן את העניין שמעבר לרכיבה, וכאן בא הקטע הרגשני: החבורה הזאת היא הדבר הכי מוזר שקרה כאן מזמן. למעשה, הדבר היחידי שמשותף להם הוא סוג האופנוע, ומי כמונו בפורום המסועף הזה יודעים שזה לא תמיד מספיק. אבל כאן קורה משהו אחר וטוב. מיוחד. כי האנשים טובים, אחד אחד. לא משנה מי מצטרף ומתי, האווירה הקלילה והלא מחייבת מוציאה מכל אחד מהם את המיטב שבו ובשיא הטבעיות. כל דקה במפגשים האלה היא פשוט הנאה צרופה, על המגרש באטרף, או תוך כדי סיגריה על המעקה. רציתי להוסיף כאן רשימת שמות, אבל אתם יודעים מי אתם. FUNGAS, לא מוותר עליכם לרגע.