Mozzarella
New member
הבטחתי לעדכן
שלום, איזה שבוע-שבועיים עמוסי אירועים! ביום ראשון קיבלתי מחמאה נורא יפה, אבל זה לא הצליח לשפר לי את המורל ביום שלמחרת, כשבשיעור עם הבחור החמוד לא ממש קרה משהו.מה שכן קרה זה שבחור חמוד אחר התחיל איתי בכך שהניח את ראשו על כתפי במהלך מופע (כבר סיפרתי את זה?). אני לא יודעת כ"כ מה לעשות עם זה...היום פגשתי אותו שוב והייתי נורא חייכנית, אבל לא קיבלתי ממנו אף סימן. אני גם לא בטוחה כמה הוא מרגש אותי, אבל אני פתוחה לאופציות. מקסימון יצא מזה דייט, לא חתונה. נראה מה יקרה עם זה. מה שכן שמעתי השבוע ומעט הטריד אותי, זה שהאקס שלי מקווה לחזור להיות ביחד עוד שלושה חודשים (חברה סיפרה לי). הוא מתכנן להתקשר אלי, ואני מאמינה שיהיה לי כוח לומר לו 'לא'. אני כבר לא זוכרת למה אני אמורה לומר 'לא', אבל אני כן יודעת למה כיף לי להיות רווקה - תחושת הלבד נורא מעצימה אותי (לא שהקשר שלנו הקטין אותי), וגם בענייני עם הבחורים החדשים, אני עדיין שומרת על איזושהי תחושה אוטונומית. אבל...היום קרה משהו משמעותי. הייתי בשיעור עם הבחור החמוד, וכבר מהרגע הראשון לא היה סיכוי שהתכנית שלי תצא לפועל, אז פעלתי אחרת - היינו שלושה אנשים בכיתה, ופניתי לכולם באופן כללי ושאלתי מה הם לומדים. הבחור החמוד ענה שהוא לא יודע מה השאר לומדים, אז שאלתי אותו 'מה אתה לומד?' והוא ענה, ואח"כ גם השאר ענו. התפתחה שיחה קטנה של בדיחות ביני לבינו, על תוכן השיעור...ואז פנינו להתיישב...לא התיישבתי לידו (הייתי קצת מבולבלת), ומישהו אחר הקדים אותו והתיישב לידי. אח"כ הוא קם להביא משהו ושאל אותי כבדרך אגב באיזו שנה אני. בחלק מההפסקה הוא בהתחלה די התעלם ממני ודיבר עם מישהי אחרת, אבל אח"כ ניגש אלי ושאל אותי להמלצות לקורסים בחוג שלי בסמסטר הבא, ורצה לדעת איזה קורסים אני לוקחת...שאלתי אותו באיזו שנה הוא, פטפטנו קצת על החוג שלו, שאלתי אותו מה שמו, ואמרתי מה שמי...השיחה נקטעה עם התחדשות השיעור. אחרי השיעור הוא היה עסוק בשיחה עם מישהו, ולא ראה שהלכתי הבייתה, אז גם לא יצא לי לומר שלום. מה שכן, אין ספק שהוא קלט את הרמז ומעוניין, ומעכשיו יהיה הרבה יותר קל לדבר ולהגיע למצב של 'אפשר לקבל את המספר שלך?'. מה שמעניין הוא שדווקא הוא פחות מוצא חן בעיני עכשיו ממה שחשבתי...הוא לא אמר דברים מבריקים במיוחד, והרגשתי פי אלף יותר כריזמטית ממנו, מה שלא חשבתי שיקרה. כמו כן, הוא דיבר נורא חלש ויש לו קול צרוד כזה (לא בצורה הסקסית דווקא), והיה לי קשה לשמוע אותו (גם ככה השמיעה שלי גרועה). אז הייתה שיחה טובה, אבל לא איזו כימיה מדהימה. החלטתי שלמרות הכל אני עדיין מעוניינת בו, כי זאת רק שיחה ראשונה ויכול להיות שהוא התרגש/ביישן...והוא נראה מסוג הבחורים שצריך להכיר קצת לפני שרואים את הברק והייחוד שלהם...וחוץ מזה שפיזית הוא נורא מושך אותי (למה הוא לא יכול פשוט לשתוק ולהתפשט?). בשבוע הבא יש עוד שיעור אחד לפני סוף הסמסטר (אבל הקורס יתחדש לאחר החופשה), ואני מקווה שאולי נדבר ואני אציע לו לשתות קפה, או שהוא יקדים אותי. שוב, אני כבר הרבה פחות נלהבת ממנו, אבל זה דווקא מה שעושה את הכל יותר קל ונעים...הוא לא צריך להיות מושלם בשיחה הראשונה...אני בטוחה שעם כל הביטחון העצמי שהרגשתי, גם אני לא הייתי מי שהוא בדיוק חשב שאני.
שלום, איזה שבוע-שבועיים עמוסי אירועים! ביום ראשון קיבלתי מחמאה נורא יפה, אבל זה לא הצליח לשפר לי את המורל ביום שלמחרת, כשבשיעור עם הבחור החמוד לא ממש קרה משהו.מה שכן קרה זה שבחור חמוד אחר התחיל איתי בכך שהניח את ראשו על כתפי במהלך מופע (כבר סיפרתי את זה?). אני לא יודעת כ"כ מה לעשות עם זה...היום פגשתי אותו שוב והייתי נורא חייכנית, אבל לא קיבלתי ממנו אף סימן. אני גם לא בטוחה כמה הוא מרגש אותי, אבל אני פתוחה לאופציות. מקסימון יצא מזה דייט, לא חתונה. נראה מה יקרה עם זה. מה שכן שמעתי השבוע ומעט הטריד אותי, זה שהאקס שלי מקווה לחזור להיות ביחד עוד שלושה חודשים (חברה סיפרה לי). הוא מתכנן להתקשר אלי, ואני מאמינה שיהיה לי כוח לומר לו 'לא'. אני כבר לא זוכרת למה אני אמורה לומר 'לא', אבל אני כן יודעת למה כיף לי להיות רווקה - תחושת הלבד נורא מעצימה אותי (לא שהקשר שלנו הקטין אותי), וגם בענייני עם הבחורים החדשים, אני עדיין שומרת על איזושהי תחושה אוטונומית. אבל...היום קרה משהו משמעותי. הייתי בשיעור עם הבחור החמוד, וכבר מהרגע הראשון לא היה סיכוי שהתכנית שלי תצא לפועל, אז פעלתי אחרת - היינו שלושה אנשים בכיתה, ופניתי לכולם באופן כללי ושאלתי מה הם לומדים. הבחור החמוד ענה שהוא לא יודע מה השאר לומדים, אז שאלתי אותו 'מה אתה לומד?' והוא ענה, ואח"כ גם השאר ענו. התפתחה שיחה קטנה של בדיחות ביני לבינו, על תוכן השיעור...ואז פנינו להתיישב...לא התיישבתי לידו (הייתי קצת מבולבלת), ומישהו אחר הקדים אותו והתיישב לידי. אח"כ הוא קם להביא משהו ושאל אותי כבדרך אגב באיזו שנה אני. בחלק מההפסקה הוא בהתחלה די התעלם ממני ודיבר עם מישהי אחרת, אבל אח"כ ניגש אלי ושאל אותי להמלצות לקורסים בחוג שלי בסמסטר הבא, ורצה לדעת איזה קורסים אני לוקחת...שאלתי אותו באיזו שנה הוא, פטפטנו קצת על החוג שלו, שאלתי אותו מה שמו, ואמרתי מה שמי...השיחה נקטעה עם התחדשות השיעור. אחרי השיעור הוא היה עסוק בשיחה עם מישהו, ולא ראה שהלכתי הבייתה, אז גם לא יצא לי לומר שלום. מה שכן, אין ספק שהוא קלט את הרמז ומעוניין, ומעכשיו יהיה הרבה יותר קל לדבר ולהגיע למצב של 'אפשר לקבל את המספר שלך?'. מה שמעניין הוא שדווקא הוא פחות מוצא חן בעיני עכשיו ממה שחשבתי...הוא לא אמר דברים מבריקים במיוחד, והרגשתי פי אלף יותר כריזמטית ממנו, מה שלא חשבתי שיקרה. כמו כן, הוא דיבר נורא חלש ויש לו קול צרוד כזה (לא בצורה הסקסית דווקא), והיה לי קשה לשמוע אותו (גם ככה השמיעה שלי גרועה). אז הייתה שיחה טובה, אבל לא איזו כימיה מדהימה. החלטתי שלמרות הכל אני עדיין מעוניינת בו, כי זאת רק שיחה ראשונה ויכול להיות שהוא התרגש/ביישן...והוא נראה מסוג הבחורים שצריך להכיר קצת לפני שרואים את הברק והייחוד שלהם...וחוץ מזה שפיזית הוא נורא מושך אותי (למה הוא לא יכול פשוט לשתוק ולהתפשט?). בשבוע הבא יש עוד שיעור אחד לפני סוף הסמסטר (אבל הקורס יתחדש לאחר החופשה), ואני מקווה שאולי נדבר ואני אציע לו לשתות קפה, או שהוא יקדים אותי. שוב, אני כבר הרבה פחות נלהבת ממנו, אבל זה דווקא מה שעושה את הכל יותר קל ונעים...הוא לא צריך להיות מושלם בשיחה הראשונה...אני בטוחה שעם כל הביטחון העצמי שהרגשתי, גם אני לא הייתי מי שהוא בדיוק חשב שאני.
