נילה אוהבת
New member
הבטחתי ולכן אקיים
עוד רשמים על התחרות. ראשית אדגיש שבתור טרימרית ראשי עם נסיון קצר יחסית אני בטוחה שלא אוכל להסביר לכם את כל המהלכים שעשינו והשיקולים שעשו הטקטיקנים. שנית היו 4 מקצים וכבר ביום הראשון לא זכרתי כל מה שעשינו בכל אחד מהם אז בטח לא אוכל לפרט מה היה בכל הארבעה. אז רק בקוים כלליים: תאורטית אני יודעת את השיקולים איפה הכי כדאי לזנק לפי כיוון הרוח בקו הזינוק אבל מעשית, עם כל הסירות מסביב, הלכנו לפי מה שקרה בשטח והשתדלנו לתפוס "אויר נקי". בסה"כ היו לנו זינוקים לא רעים ואחד ממש טוב ביום שישי כשלכמה דקות היינו ממש בקו אחד עם כל הראשונים וזה גם היה השיוט הכי מהיר. באחד מהמקצים הימרנו על גלס עומק כמעט לבדנו עם מכות רוח יפות, והסתבר אח"כ שזו היתה טעות כי קרוב לחוף היו מכות וחילופים יותר טובים ושם גם היו כל המתחרים שלנו שהשיגו יתרון. מזה למדנו שעדיף להשאר עם כל הפליט כי מה לעשות איתם אנחנו מתחרים והימורים הם הימורים... בכל פעם שזיהיתי את HP WAY ראיתי שהם הלכו הכי קרוב לחוף וכנראה בצדק. אחד מכם אמר לי כבר שתמיד יש יתרון ליד החוף בצפוניות. ביום שישי אורי היה הטקטיקן באזימוט ובשבת הוא היה באופק ואיתן נשא בתפקיד. לא אפרט יותר על כך רק אומר לכם שההבדל ביניהם עצום! בשישי עשיתי כמה טעויות עם הראשי דווקא במקצה הכי מהיר שלנו, אז היתה עוצמת הרוח הכי גבוהה בתחרות. איבדתי ריכוז כמה פעמים כשהטיימינג שלי היה גרוע במכות רוח. באחת הפעמים כשהיינו צריכים לפנות דרך הייתי עסוקה בתיאום הטרוולר ורק בשניה האחרונה הצלחתי לשחרר את מיתר הראשי לפינוי. כולם צורחים "מים" בהיסטריה כאילו שאנחנו לא יודעים מי מפנה למי. די הצחיק אותי הצעקות האלה, בסה"כ התחרות השניה שלי בחיים, אבל מסתבר שהרבה שייטים לא יודעים חוקי דרך וזה מאוד עצוב. היתה גם התנגשות בתחרות (כך שמעתי). היו גם כמה מנועיות שהסתובבו במגרש התחרות והרימו גלים מפריעים. לפי הבנתי הדלה בטקטיקה אני חושבת שניסינו לעשות כמה שפחות סיבובים ומהפכים כי ברמה שלנו אנחנו עדיין מפסידים שם הרבה מהמהירות. בכל זאת היו כמה סיבובים ומהפכים ממש טובים (להוציא את אותו מהפך שקרענו ספינקר). ההרמות והורדות ספינקר עבדו ממש יפה, והעליות לרוח ליד המצוף מגבית לקדמית היו מעולות. החלוץ נפתח, הספינקר יורד ותוך שניות ספורות אנחנו בקדמית חדה מפרשים מתוחים למקסימום וכולם עוברים לאיזון. ממש יפה. שם גם בטח ספגתי את רוב המכות והחבלות בגוף שאין לי מושג מתי וממה... האדרנלין בהחלט היה גבוה ולא הרגשתי כלום חוץ מהתלהבות מהעבודה שלי. דווקא במקצה האחרון בשבת הייתי בשיא הריכוז והאנרגיה כאילו שהיא רק נבנתה ועלתה כל האליפות הזו. סוף סוף יכולתי לומר שאני מרגישה את המכות והשינויים ומגיבה בהתאם. החברים לצוות כל הזמן שאלו אותי אם אני רוצה החלפה ולא הסכמתי לוותר על אף טרימינג, שמחה לעבוד הרבה ורצוף. יומיים מאומצים עם הרבה סיפוק וכייף. היה מקסים לראות את כל הסירות בים בשלל הצבעים והסוגים. לדעתי הארגון היה יפה גם עם האסון שקרה והכבוד שניתן לו.
- עוד מתחרים, שתפו אותנו בחוויותיכם.
עוד רשמים על התחרות. ראשית אדגיש שבתור טרימרית ראשי עם נסיון קצר יחסית אני בטוחה שלא אוכל להסביר לכם את כל המהלכים שעשינו והשיקולים שעשו הטקטיקנים. שנית היו 4 מקצים וכבר ביום הראשון לא זכרתי כל מה שעשינו בכל אחד מהם אז בטח לא אוכל לפרט מה היה בכל הארבעה. אז רק בקוים כלליים: תאורטית אני יודעת את השיקולים איפה הכי כדאי לזנק לפי כיוון הרוח בקו הזינוק אבל מעשית, עם כל הסירות מסביב, הלכנו לפי מה שקרה בשטח והשתדלנו לתפוס "אויר נקי". בסה"כ היו לנו זינוקים לא רעים ואחד ממש טוב ביום שישי כשלכמה דקות היינו ממש בקו אחד עם כל הראשונים וזה גם היה השיוט הכי מהיר. באחד מהמקצים הימרנו על גלס עומק כמעט לבדנו עם מכות רוח יפות, והסתבר אח"כ שזו היתה טעות כי קרוב לחוף היו מכות וחילופים יותר טובים ושם גם היו כל המתחרים שלנו שהשיגו יתרון. מזה למדנו שעדיף להשאר עם כל הפליט כי מה לעשות איתם אנחנו מתחרים והימורים הם הימורים... בכל פעם שזיהיתי את HP WAY ראיתי שהם הלכו הכי קרוב לחוף וכנראה בצדק. אחד מכם אמר לי כבר שתמיד יש יתרון ליד החוף בצפוניות. ביום שישי אורי היה הטקטיקן באזימוט ובשבת הוא היה באופק ואיתן נשא בתפקיד. לא אפרט יותר על כך רק אומר לכם שההבדל ביניהם עצום! בשישי עשיתי כמה טעויות עם הראשי דווקא במקצה הכי מהיר שלנו, אז היתה עוצמת הרוח הכי גבוהה בתחרות. איבדתי ריכוז כמה פעמים כשהטיימינג שלי היה גרוע במכות רוח. באחת הפעמים כשהיינו צריכים לפנות דרך הייתי עסוקה בתיאום הטרוולר ורק בשניה האחרונה הצלחתי לשחרר את מיתר הראשי לפינוי. כולם צורחים "מים" בהיסטריה כאילו שאנחנו לא יודעים מי מפנה למי. די הצחיק אותי הצעקות האלה, בסה"כ התחרות השניה שלי בחיים, אבל מסתבר שהרבה שייטים לא יודעים חוקי דרך וזה מאוד עצוב. היתה גם התנגשות בתחרות (כך שמעתי). היו גם כמה מנועיות שהסתובבו במגרש התחרות והרימו גלים מפריעים. לפי הבנתי הדלה בטקטיקה אני חושבת שניסינו לעשות כמה שפחות סיבובים ומהפכים כי ברמה שלנו אנחנו עדיין מפסידים שם הרבה מהמהירות. בכל זאת היו כמה סיבובים ומהפכים ממש טובים (להוציא את אותו מהפך שקרענו ספינקר). ההרמות והורדות ספינקר עבדו ממש יפה, והעליות לרוח ליד המצוף מגבית לקדמית היו מעולות. החלוץ נפתח, הספינקר יורד ותוך שניות ספורות אנחנו בקדמית חדה מפרשים מתוחים למקסימום וכולם עוברים לאיזון. ממש יפה. שם גם בטח ספגתי את רוב המכות והחבלות בגוף שאין לי מושג מתי וממה... האדרנלין בהחלט היה גבוה ולא הרגשתי כלום חוץ מהתלהבות מהעבודה שלי. דווקא במקצה האחרון בשבת הייתי בשיא הריכוז והאנרגיה כאילו שהיא רק נבנתה ועלתה כל האליפות הזו. סוף סוף יכולתי לומר שאני מרגישה את המכות והשינויים ומגיבה בהתאם. החברים לצוות כל הזמן שאלו אותי אם אני רוצה החלפה ולא הסכמתי לוותר על אף טרימינג, שמחה לעבוד הרבה ורצוף. יומיים מאומצים עם הרבה סיפוק וכייף. היה מקסים לראות את כל הסירות בים בשלל הצבעים והסוגים. לדעתי הארגון היה יפה גם עם האסון שקרה והכבוד שניתן לו.
