למי ששאל -
בענין דעתי על הביקורת - ביקורת היא ביקורת. ביקורת בתחום האומנות היא במידה לא מבוטלת אישית (לא ביקורת אישית עלי, אבל דעה אישית על הספר, לחיוב ולשלילה), במיוחד כשהיא נשענת על אמירות סוביקטיביות. כמובן שהוחמאתי ממחמאותיו. הופתעתי שלא אהב את השער האחרון של הספר (שעיקרו שירים ארס פואטיים), במיוחד לאור העובדה שכמה גליונות קודם לכן, הספר הופיע במדור ה"חדשים ומומלצים" של אותו העיתון (מדור שרק נותן סקירה כללית על הספרים המוזכרים בו) ונכתב ע"י המערכת (=לא האיש שכתב את הביקורת). באותו האיזכור של הספר - הובא במלואו דווקא שיר מתוך אותו השער אותו המבקר לא אהב. מה שכמובן מחזק את הגישה שיש בביקורת משהו מן הטעם האישי, וזה בסדר. מעט התאכזבתי שלא נגע בכמה נקודות מענינות בעיני בספר (כמו למשל שהספר נפתח בשיר שנקרא "חתום" ונסגר בשיר קטוע (במילים "אחרתי כל כך ש"), או בשם השער השני - אותו הוא לא אהב, אבל לא ניסה כלל להבין/להסביר, או שנגע לכאורה בהקשר המוזיקאלי, אבל פספס את המשחקים המוזיקאליים של חלוקת השורות), אבל זה לא ממש רלוונטי - מערך הציפיות שלי מהביקורת, שמן הסתם לא רלוונטי למה שנעשה בפועל. בדיוק כשם שכשאני מבקר ספר/קונצרט, אני מתייחס לדברים שאני מוצא לנכון ולא שואל את דעת היוצר - על מה הוא רוצה שאכתוב. מה שחשוב הוא שהביקורת נכתבה
(וכמובן שלא מזיק שהיא בסה"כ מאוד חיובית
)