הבטחות מקימים...

[תופס עוגב]

הבטחות מקימים...

והבטחתי לענת הקטנה שיר. אז הנה שיר של מאיר ויזלטיר, מתוך "מוצא אל הים" (הוצאת הקיבוץ המאוחד) (11) סדק בְּקיר הבנין הסמוך: הַטִּיחַ הנושר המים והרוח בְּאֶבֶן הכֻּרכר גִּלפוּ ראש אִשה להיות תבליט חָבוי של חצר אחורית עַד שתאספנו עַיִן מבינה אולי מִדֵּי 30 שָׁנָה ואולי לא

 

[ענת שגדלה]

ובכן

מרגש מאד --- ותודה. חשבתי ששכחו אותי בפורום, כי נעלמתי ל- 10 ימים, שהצליחו להיות כל כך סוערים, עד שכמעט השכיחו גם ממני את הפורום המופלא. אבל מסתבר שלא. (לא בטוחה שהמשפט בנוי לפי כל כללי הלוגיקה והתחביר, אבל לא´משנה, אני עייפה) ד"א, ביקשתי מעדי שתשאל אותך מיהו הבחור המדובר. תשלח לי פרטים ספציפיים במסר, כי סביר מאד להניח שאני מכירה אותו, וכמארחת מזדמנת של עובדי החברה הישראלים, אני תמיד רוצה ומוכנה לשמוע אם הגיע אורח חדש. ושוב חן חן. ענת הקטנה...שגדלה לאטה.

 

[עדי בשמיים]

נתי שלחתי לך שני מסרים לשם ששלחת

לי ממנו (nakum) - אז לכי לשם ותקראי. שלחתי לך לשם גם את השם.

 

[תופס עוגב]

אותך, שכחו?!../images/Emo12.gif

אין סכוי!

רק שעושה רושם שאת שוכחת את עצמך, או לפחות את הכינוים שלך, כי שלחתי לך במסר תשובה עם השם וגו´... ו... אולי תשתפי אותנו בתהליך הגדילה שלך? איך קרה דבר?

 

[ענת שגדלה]

תהליך הגדילה

שלבים סופיים של משבר גיל ה-26. אני לא בטוחה שזה מוגדר בספרי הפסיכולוגיה אז אני מתגאה להיות קייס תקדימי. לאט לאט אני יוצאת מזה.... וחוץ מזה לעדי ולעוגב- נכון שהחלפתי זהויות בשבועיים האחרונים, וזה חלק ממשבר הזהות הפנימי.... חחחח.... בכל מקרה, האמת היא שלא קיבלתי שום מסר שמגלה לי את ההסמאות שלי. לא חשוב. בעוד כמה ימים אני מגיעה לאמריקה ושם תחשף בפני הזהות המקורית שלי... (מסתבר שאני נוחתת עם כל הג´ט לג לטיול קיאקים באיי סאן חואן שנמצאים בין סיאטל לונקובר איילנד של קנדה, כדי לארוב ללוויתני אורקה ומשם- לסופ"ש בעיר ויקטוריה (בריטיש קולומביה). בקיצור וכאמור, חולף הולך לו המשבר.... הערה בעניין שבוע הספר- השתתפתי בסקר (אני מאחרוני המצביעים, מקווה להשפיע). ובשלהי שבוע הספר, בקניון הדר בירושלים (צומת ספרים) התבלטתי אם לקנות את גרוסמן החדש או את עמוס עוז החדש ולבסוף חזרתי הביתה עם שלושה ספרי בישול (ביקורת תבוא אחרי הטעימה....). ספרי קריאה אני משאילה מההורים. זהו. מדלגת לי בין הפיגועים לנתב"ג ביום ה´ בבוקר. אהה כן דבר אחרון- בסוף בחרתי במעבר ולא בחלון (זוכרים את ההתלבטות) והגעתי למסקנה שבבריטיש אירוויס הטיסות מלאות, אז לישון אי אפשר, אבל מה-זה לא משנה, הטיסות נוחות. זהו. שמרו על אופטימיות.

 

[תופס עוגב]

את ממש מפגרת!../images/Emo6.gif

בשש שנים! אני עברתי את משבר חצי גיל הארבעים. לקח לי הרבה זמן לצאת ממנו אבל עבר לי כשהפסקתי להזדקן ומאז נשארתי בן 24

 

[ענת שגדלה]

תודה תופס

התבטאויות כמו שלך....אני אחזור לתקופת המשבר. ציפיתי לעידוד ולא למתקפת על. ) גיל 20 הוא גיל מוקדם מדי למשבר, לטעמי.

 

[עדי בשמיים]

אז מה אני אגיד??

שהיה לי את המשבר הזה בגיל 16???

 

[ענת שגדלה]

לא לא לא מאמיל´ה

בגיל 16 היה לך משבר אחר- קוראים לזה גיל ההתבגרות.(כן, אני כבר יודעת מה תעני לי על זה, אבל מאחר שהכרתי אותך גם אז..לא תוכלי לספר לי סיפורים) תופס מדבר על משבר הסטודנטים. אני מדברת על משבר גיל ה- 26. אמרתי לכם, זה לא משהו שקיים בספרות המקצועית.

 

[עדי בשמיים]

גיל ההתבגרות? ../images/Emo5.gif

זה עוד לא הגיע, יקירתי. המשבר שהיה לי בגיל 16 זה משבר הזהות ה... אהמ. אולי לא כדאי לדבר על זה כאן בעצם.

 

[ענת שגדלה]

משבר הזות המינית

תגידי, "מינית" זה לא מילה גסה. את יודעת.... עדידוש, זה בדיוק משבר גיל ההתבגרות...זה המשבר הזה כשההורמונים משתוללים. ו...כפי שאת יודעת, בגיל 26 הם משתוללים מסיבות אחרות. אבל באמת עדיף ששתינו נסתום את הפה.

 

[ענת שגדלה]

הזות=הזהות

 

[תופס עוגב]

אז יאללה - תסתמו שתיכן! בעצם

דוקא נשמע מענין, אז אולי אתן רוצות לשתף אותנו בהשתוללות?

 

[עדי בשמיים]

שפתיי חתומות ../images/Emo25.gif

 

[תופס עוגב]

איזה שפתיים?../images/Emo12.gif

קצת נסחפתי לא?

 

[ענת שגדלה]

ווואי וואי../images/Emo2.gif

איך אני אלך לישון כשהילדים פה מתפרעים? עדי- תמחקי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[תופס עוגב]

חשבתי שהלכת אז אפשר

את יודעת - כשהחתול לא בבית, העכברים חוגגים על השולחן

 

[עדי בשמיים]

מה זה חוגגים

ואני דווקא חשבתי על החתול והשמנת... תיזהר עוד מעט יתחילו לרכל. איזה מזל שאתה בשוויץ.

 

[תופס עוגב]

מזל גדול! במיוחד

שאני לא מת על אמריקה...

 

[עדי בשמיים]

אז זהו, שאצלי הם השתוללו

בצורה אחרת... בגיל 16 רציתי ילד. והיום?? היום אני עדיין רוצה ילד. מה עושים? וכפי שאמרתי לגיל ההתבגרות עדיין לא הגעתי. אני עוד מחכה. אל תהרסי לי.