הבטחה

הבטחה

הבטחה! לא אעשה את זה יותר מבטיחה!!!! (אף שדורשת שתהא לי "זכות שמורה", זו הזכות של כל אשה – לשנות את דעתה). ועדיין : מבטיחה. עם סימן קריאה. מבטיחה שאחזור לי לשירים, ולמאמרים סגורים. לא אדרש לדעה של זרים, ניקים, קבצים, או סתם פרצופים לא מוכרים. לא אעלה בפורום הרהורים. מתוך מחשבה שיעודדו דיונים, או סתם דיבורים שיש בהם ענין. לא. לעולם לא אוכל לדעת לאילו פירושים יגלשו להם הגולשים. ולאן ישאו עימם, פיסת הרהור תמים. עדיף לי להתכתב אחד על אחד, כמו בימים אחרים רחוקים, עת היו לי אנשים לא מוכרים, רעים לעט, חברים של נייר. שהכרות עמם הנצה לאיטה, בין מלים לפסקאות ומשפטים. (רגעים חלפו וגם ימים מצאת מכתב ובו שאלה, ועד שנרשמה ונתקבלה תשובה.) צר לי מאד, מאד צר, שבמקום דיון כאן נוצרה קטטה. חלק מהדברים היו מאד מענינים, גם אם לגמרי רחוקים ממה שעלה בדעתי בעת שהעלתי את השאלה. ועם זאת, התרשמותי הינה שממהרים לקרא, ודי ברפרוף וממהרים לירות דעות, גם כשאלו אינן מבוססות. ובכלל לוקים בחיפזון. סובלנות, על זמן מבוססת היא ועל אורך נשימה, סבלנות, וסובלנות, דורשים זמן וגם סיבולת. וקשורות כנראה גם בנכונות לסבול לפחות מקצת חוסר נוחות, כדי להמנע מלפגוע, או לגרום סבל לאחר. את זה אני לא השכלתי לעשות... ולכן מבטיחה* לא אעשה זאת שוב. (*עד להודעה חדשה)
 

אטיוד5

Active member
גם אני פעם הבטחתי לעצמי

לא לאונן יותר חחחחחחחחחחחחחחחח
 
חבל

כי אני אישית מאוד אהבתי לקרוא את שאלותיך/הרהוריך גם אם מסיבות שונות לא הגבתי...
 
מילים אחרונות של בוקר

ואן דר, נו, אני לא אחזור על עצמי מה דעתי על כתיבתך ושאלותייך. אפילו לי כבר נמאס לכתוב את זה. חבל שתלכי מכאן, ההודעה שלך גם אם צברה תגובות שממש ממש לא היו קשורות להודעה המקורית, היתה בנושא חשוב וגם מעניין. (לפחות לי). אני הולכת מכאן לשבוע, מקווה לחזור ולמצוא שלא עמדת ב"הבטחה" שלך.
טוב, לא כל כך יפה מה שאני עושה עכשיו,אבל אולי זה דווקא כן מתאים. מכוון שלא אהיה כאן שבוע, מאחלת לך ואן דר, קודם כל, כי בכל זאת , ההודעה היא שלך, לכולם, לעצמי, לכולנו. גמר חתימה טובה. סליחות למי שפגעתי בין אם במודע לבין אם לאוו. מה לעשות, גם את זה צריך לעשות לפני שטסים מפה. אוףףףףףףףףף, יש למישהו מתכון גמילה זריז ממחשב? מקווה לראות פורום יפה, שקט, נעים, רגוע יותר כשאני אשוב, אחרת ... למה אני הולכת לעבור את יסורי הגמילה האלו?
 
הרהורי חרטה

או חרטה (במלעיל). ראשית הקטטות ימצאו תמיד מקום אם לא בשירשור שלך אז בשלי (אני בכלל לא פותח שירשורים, שינסו) או בשל מישהו אחר. שנית, ברגע שאת פותחת הודעה חדשה קחי בחשבון שההודעה הזו כבר איננה ברשותך ואין לך שליטה עליה כל אחד יכול ולדעתי גם רשאי לענות כרצונו (ברצינות, בציניות, בליגלוג או בבוטות) למרות שאת השניים האחרונים אינני אוהב. זכותך להתיחס רק למה שמעניין אותך ולהתעלם "מהזבל". אין באפשרותך לסנן או/ו לחנך את האנשים הנמצאים כאן. חתימה טובה לכל החברים/ות מתנצל ומבקש מחילה אם פגעתי במישהו בכוונה או שלא בכוונה.
 
יש אנשים.......

יש אנשים..../חיים גורי יש אנשים שאינם יכולים להיות במקום הזה, צהוב להם מידי, שקט שאפשר להשתגע. יש אנשים שאלוהים גדול עליהם במדבר הזה. אנשים נבהלים כשהם שומעים את הכוכבים בלילות. אבל יש גם אנשים שנדבקים לשקט הזה, ואינם יכולים לשוב ולהפרד ממנו. אלה, ישארו כאן. ************** אנשים טובים- אל תלכו!
 

אורמור

New member
לעולם אל תאמרי -לעולם..

אך כיוון שממילא אמרת ששמורה לך זכות נשים (לשנות את דעתך) וממילא סיימת ב-"עד להודעה חדשה" אז...נחה דעתי שרשור הוא נוצה ברוח מרגע שנוצר-מתחיל לעוף עד שנוחת. שרשורים נלקחים לאן שהרוח (רוחם של הכותבים) לוקחת אותם וזה לדעתי חלק מהיופי.. אז.. אל תצטערי, ואל תבטיחי, כי היו הרבה דברים מעניינים שם במורדותיו של השרשור.. וגם אם לא אהבת אותם, או את חלקם, יש לי הפתעה-סקופ!! כמו שכל נוצה מגיעה בסוף לקרקע גם השרשור מגיע למטה, לארכיון והופך לחדשות של אתמול.. אז.. לזכור תמיד את מילת הקסם פ-ר-ו-פ-ו-ר-צ-י-ו-ת,
ובעינייני סליחות.. יש מי שנהנה לפגוע במזיד וממילא בקשת סליחה לא תועיל, אני באופן אישי, מוצאת לי הנאות אחרות אבל אם בשוגג פגעתי באי מי, אני מניחה שאם הוא מכיר אותי, ממילא יסלח לי..
ואם לא..אז אולי זה לא ממש חשוב, אור באיחולי שנה טובה לכולם וגמ"חט
 
גמח"ט וגם כמ"ב

כמ"ב זה -כמובן- כל מילה (מדברייך) בסלע. (קבלתי השראה מהגמ"ח שלך...) דברייך כשמן המור. אז המשיכי נא בג-מילות חסדים ... טובים (?) שלך...
ומאחלת גם לך שיחתמו לך היטב ושתהיה אחלה שנה!
 
למעלה