הבחנה בין מורים?

  • פותח הנושא idv
  • פורסם בתאריך

idv

New member
הבחנה בין מורים?

דובר בפורום הזה רבות על כך שיש הרבה מורים שהם רציניים ומלמדים את תלמידיהם באומנויות אמיתיות ונכונות לעומת מורים שהם יותר בלון נפוח ושרלטנים מאשר מורים לאומנות לחימה כלשהי. השאלה היא איך כאדם חדש בעניין אומנויות הלחימה אני אמור להבדיל בניהם. כמעט על כל מורה (ולא משנה באיזה תחום) יהיו כאלה שיעריצו אותו (אני יודע שאני מגזים אבל זה לצורך הדיון בלבד) וכאלה שיתעבו אותו ויטענו שהוא מלמד שטויות. כמו כן ללכת למורה אחד ואז למורה אחר גם לא יעזור מכיוון שאיך אני אמור לדעת למי להאמין. האחד אומר אני צודק ומלמד את השיטה הנכונה והשני אומר אותו דבר, רק ששניהם מלמדים משהו שונה ומנוגד (הכוונה באותה שיטה/אומנות לחימה כמובן). רק בקשה קטנה למי שמגיב - המטרה של השאלה הזאת רצינית לגמרי על כן נא לא להפוך את הדיון לדיון על מורה ספציפי ולא ללכלך סתם על מורים או בקיצור נא להשאר ברמה הכללית ולא לרדת לפרט.
 
תלמיד מתחיל לא יכול לדעת אם מורה X

טוב או לא. אבל הוא כן יכול להסתכל היטב על מה שקורה בשיעור: * מה יחס המורה לתלמידים: האם המורה מזלזל בתלמידים? מפחיד אותם? מדכא אותם? מעודד אותם? מדרבן אותם? מקפיד על בטיחות? מתייחס אחרת למתקשים/חלשים/חדשים? מעמיד בפני התלמידים אתגרים סבירים? עונה בסבלנות לשאלות? * מה יחס התלמידים למורה? מפחדים ממנו? מעריצים אותו? מקשיבים כשהוא מדבר? מתייחסים להסברים שלו? מתקשים להשיג את תשומת-ליבו? מזלזלים בו? עושים מה שהוא אומר "כי אין ברירה"? מכבדים אותו? נקודה נוספת היא תלמידים ותיקים: אם מורה מלמד 10 שנים, צריכים להיות לו תלמידים שלומדים אצלו 10 שנים; אם אין, סימן שמשהו גורם להם לעזוב... זה לא בהכרח רע (אני דוחף את תלמידי הותיקים אל קבוצות המתקדמים של בית-הספר שאני חלק ממנו, כך שיש להם לאן ללכת) - זו נקודה לשים-לב אליה. דבר נוסף הוא יחד התלמידים הותיקים למורה/אחד אל השני/ לתלמידים חדשים/חלשים/מתקשים. אתה הרי רוצה להיות בעצמך "תלמיד ותיק" - הסתכל עליהם ושאל את עצמך אם אתה רוצה לקבל מהם את היחס שהם נותנים לחדשים, והאם אתה רוצה להיות בעצמך אחד שנותן יחס כזה לחדשים/לחברים/למורה. כל אלה רק נקודות למחשבה - ואתה, עשה כהבנתך...
 

idv

New member
הנק´ שהועלו

הן תלויות באישיות של המורה לא באיכות הידע שלו באומנויות לחימה. אם תיקח עובד סוציאלי שילמד אומנות לחימה הוא יענה על רוב הנק´ בצורה חיובת אבל עדיין לא יפתור את הבעיה של איכות החומר הנלמד.
 
בדיוק בגלל זה כתבתי בפירוש, שתלמיד

מתחיל לא יכול לדעת. יש בעלי יכולת אישית מדהימה שהם מורים גרועים; יש בעלי יכולת בינונית שהם מורים מעולים. תלמיד מתחיל שמגיע במקרה לשיעור בו המורה מתעכב וחוזר ומדגיש איזה פרט טכני, פשוט לא יבין מה הוא רואה; אבל אם תלמידים נשארים, סביר שהם לומדים משהו. אבל כרגיל, זו רק דעתי - ואתה זה שיצטרך להחליט...
 

orii

New member
מסכים עם דוד ומוסיף...

לדעתי, אתה ורק אתה תוכל לדעת אם מה שאתה לומד טוב ונכון לך. זה לוקח זמן. אני מייעץ לך להשתמש בקריטריונים של דוד לבחור מורה, לתת בו אמון בסיסי, ללמוד ברצינות וכעבור תקופה לעשות חושבים ולנסות לראות מה התוצאה. האם מה שלמדת טוב לך? התקופה יכולה להיות חודש או שנה גם זה תלוי בך. אני ממליץ על בחינה של הענינים כל תקופה (ולא רק פעם אחת).
 

orii

New member
ופחות מסכים עם הדגש על

"אבל אם תלמידים נשארים, סביר שהם לומדים משהו." זה ברור שהם לומדים משהו וכנראה גם משהו שהוא חשוב להם. אבל זה לדעתי לא אומר שמה שהם לומדים זה טוב ובטח לא שזה טוב לך. פופולריות מעידה על צורך שמסופק. גם זנות ואלכוהוליזם להבדיל פופואריים.
 

idv

New member
בחינה תקופתית

לצורך המחשת הכוונה שלי וחידוד הדברים, נדמה לי שבפורום הזה היה מישהו שטען שלמד טאי צי אצל מורה אחד שטען שהכאבים שהוא מרגיש בזמן התרגול הם בעקבות ה"תיקון" של הגוף ע"י האנרגיה (הצי). לעומת זאת כשהוא עבר למורה אחר המורה השני טען שכל זה אינו נכון. במקרה הזה לתלמיד נראה (לפי הסבר המורה) שמה שהוא מבצע הוא נכון וטוב כך שהוא היה אמור להשאר אצל המורה למרות שבפועל נגרם לו נזק גופני. המטרה של השאלה שלי היא למנוע נזק (שלפעמים אינו מורגש בטווח הזמן הקרוב אבל נגרם).
 
נזק

זה כבר סיפור אחר, אבל לדעתי האישית, בשיקול שבין מורה שהידע שלו לא עצום אבל הוא מורה טוב ובנאדם, לבין מאסטר מיזנטרופ שלא יודע ללמד, הבחירה שלי היא ברורה. תלמד שנה, שנתיים. מרגיש שאין לך לאן להתקדם? חפש מורה אחר. אבל את הבסיס קיבלת, וגם קצת איך לזהות מורה טוב, אם לא הכי ידען בעולם. נזק באמת לדעתי לא תקבל, אלא אם כן מדובר באומנות ששמה המון דגש על קרבות מגע מלא או על כל מני צ´י-גונגים מוזרים... האפור
 

budoka

New member
תיעזר בחוק הספורט

במקרה שמדובר בשיטה שנמצאת תחת ההגדרה "אמנות לחימה" בחוק הספורט (עד כמה שידוע לי, רק קפואירה וטאי-צ´י אינן מצויינות שם, אבל יכול להיות שאני טועה), המדריך חייב להיות בעל הסמכה של מדריך ממכון וינגייט, עם תעודה מהמכון. זה לא אומר בהכרח שהמורה הוא מהשורה הראשונה או משהו כזה, אבל לפחות אתה יודע שאין לך עסק עם נוכל. עוד אמצעי שניתן להיעזר בו לפעמים, הוא מסמך המתעד הכרה מטעם ארגון בינ"ל מוכר ומכובד וכו´. לא בכל המקרים זה תופס, אבל שוב, אם ישנו תיעוד שכזה, אתה יכול להרגיש בטוח יותר שיש למורה הזה אבא ואמא. ודבר אחרון: אם הלימוד עוסק ב-"הוא-הא" ושוררת בו אוירה שלא ממש מתאימה (מיליטנטית מדי או ליצנית מדי), שמור מרחק.
 
לא מסכים לחלוטין.

אתה לא צריך שום ידע באמנות הלחימה שאתה טוען אליה כדי לקבל הסמכה מוינגייט. טאי צ´י כן נכלל בחוק הספורט (או אמור להיכלל, למרות שבחוק עצמו זה מנוסח כאילו בטאי צ´י יש חגורות ודרגות). ההסמכה רק קובעת כי למדת מתודולוגיות הוראה ועברת קורס עזרה ראשונה (עליו אתה משלם בנפרד). חוק הספורט (למרות הכוונה הטובה) הוא חוק די מטומטם, כפי שהוא מנוסח בפועל.
 

budoka

New member
חוק זה חוק, גם אם הוא מטופש

גם אני חושב שחוק הספורט ממש לא קולע לגבי אמנויות לחימה, אבל זה לא משנה את התמונה שנתתי. אם מישהו שאמנות הלחימה שלו כלולה בחוק הספורט מלמד ללא הסמכה מוינגייט - הוא עובר על החוק, ומכאן לא יכול להיות מכוסה בביטוח מדריך, וכך הלאה. רק בגלל זה הייתי נמנע מללכת לאותו מורה.
 

orii

New member
לדעתי, בחלק מהמקרים זה לא יעזור

בקונג פו (כולל טאי צ´י) וצ´י קונג יש הרבה פעילויות שהן לכאורה תמימות - מבחינה ספורטיבית פיסיולוגית לא קורה הרבה. אבל כן קורה הרבה... אין לרפואה והמדע המודרני הסבר למשל לריפוי באמצעות מחטים, אין סטנדרט... אבל זה עובד. הנה הסיפור שלי , למדתי בבית ספר גדול ומסודר לטאי צ´י שהוא אומנות לחימה, שאמור כמובן גם לחזק אותי בריאותית בדרך הארוכה להיות לוחם. במשך שנה וחצי (מתוך שנתיים וחצי של לימודים אינטנסיביים) עברתי סידרה של בעיות רפואיות (שחלקן חמור) שלפי המורה (המאוד בכיר, עם כל הקרדיטים האפשריים) נבעו מהטאי צ´י. ההסבר שלו היה שהטאי צ´י מעלה את הרגישות ולכן חושף למחלות בעוד שתהליך "הבניה" של הטאי צ´י, שאמור לחזק ולאפשר לחיות עם הרגישות המוגברת, יותר איטי. גישה שנייה גרסה שהטאי צ´י שאני עושה לא בריא והבעיות נבעו מעבודה לא בריאה עם הגוף (על פי קנה מידה סיני). ניסיתי טאי צ´י אחר (עקרונות התנועה הבסיסיים שונים) והבעיות לא הופיעו. לאחר כמעט 3 שנים בטאי צ´י השני אני יכול לאמר שהטאי צ´י השני מתאים לי והראשון הזיק לי.
 

idv

New member
כנראה שעל הסיפור שלך דיברתי

והשאלה היא איך אתה יודע שהגישה הראשונה (זו שגרסה שהכאב הוא חלק מהריפוי) אינה נכונה. נכון שבשיטה השניה אין כבאים ולכן זה נראה טוב יותר אבל אולי בטווח הארוך הגישה גורמת לנזק או לא עושה כלום. כתבת שהעקרונות הבסיסיים בן שתי השיטות שונה. איך בנאדם רגיל שאין לו ידע אמור לבחור בין השתיים?
 

orii

New member
בן אדם רגיל

חייב להשתמש בכל הכלים הרגילים שהוא משתמש בחיים בכלל כדי לדעת מה טוב לו. אני לא מכיר דרך אחרת. תשאל, תקרא, תדבר, תבדוק את עצמך, תפגוש אנשים (מומחים, תלמידים...), תחשוב...כל מה שאדם רגיל (מבוגר) יודע וצריך ללמוד לעשות כשהוא צריך לבחון משהו. אני נפלתי בפח שאומר: אני בן אדם רגיל ולא מבין כלום בטאי צ´י וברפואה סינית (שזה נכון גם אז וגם כיום) לכן אני צריך לקבל את מה שאומרים לי וזהו. לדעתי המפתח היא האחריות. האחריות שלך היא על החיים שלך - אתה המחליט. לפי דעתי, אין דרך לדעת בוודאות מוחלטת מה היה קורה עם הייתי לומד בשיטה הראשונה עוד 10 שנים. אתה לא יכול לבדוק כל דבר עד הסוף: 1. כי אין סוף 2. גם אז לא תדע (כי לא בדקת עוד דברים) אתה חייב לעשות הערכות מצב לפי מה שאתה קולט ולבחור. אני שלם עם הבחירה שלי (ומצטער רק שלקח לי כל כך הרבה זמן) ברמת הודאות שאני חי בה. כאמור לראות שהשיטות שונות ניתן מייד, לראות מה טוב לי ומה מזיק לי לקח שנים. לשם דיוק, לא דברתי על כאבים אלה על מחלות (שזה הרבה יותר מכאב) כולל שיתוק חלקי בפנים. מה אני אגיד לך? מה בן אדם רגיל היה אומר?
 

Zeev Foux

New member
בהקשר הזה ניתן גם להזכיר את

וואנג שיאנג ג´אי, שגירש את התלמידים שלו לאחר 10 שנים ואמר להם "אם לא למדתם ממני ב10 שנים את העקרונות - יותר לא תלמדו, אם למדתם - אתם כבר לא זקוקים לי". אבל הוא היה בודהיסט....
 

amir_aikido

New member
אישיות המורה היא נקודה חשובה

האישיות של המורה היא נקודה מאוד חשובה לתלמיד. יותר מכך, מאוד יתכן שמורה מסויים יתאים באישיותו לתלמיד אחד ולא יתאים לתלמיד אחר. ידע והבנה של האמנויות הוא גם דבר חשוב, אבל, אני חושד שלאדם חסר ניסיון יהיה מאוד קשה להבחין בין ידע אמיתי ובין בלופים, בדיוק כמו בכל תחום אחר בחיים. היה פעם מאמר בנושא שכתב זאב פוקס, אולי הוא עוד נמצא אצלו באתר וושו : "מדריך לשרלטן באמנויות הלחימה". ידע אפשר לראות רק אם מתאמנים לאורך תקופה יותר ארוכה, עד שמפסיקים להתרשם מהדברים שנראים גרנדיוזיים ו"כמו בסרטים" ומתחילים להתרשם מהפרטים הקטנים שעושים את האמנות בלחימה. בעייה נוספת היא לפעמים יש אנשים שהם מבצעים מצויינים של האמנות, אבל הם מורים גרועים. ה"גוף" שלהם "יודע" ו"מבין" את אמנות הלחימה שהם עושים באופן מעולה. אבל הם לא יודעים להעביר את הידע הזה הלאה. לכן כשאתה מחפש מורה, חשוב לסתכל לא רק על היכולת האישית של המורה אלא בעיקר על אופן העברה של האמנות לדור הבא. אמיר
 

deep ocean

New member
בהמשך להודעתו של דוד,

אני מוסיפה גם להקשיב לתחושות הפנימיות.
 

Zhou Nam

New member
איכות התנועה

עם השנים אתה יכול לשפוט אם התנועה של המורה והתלמידים הוותיקים באה מה"בטן" או אם זה אוסף תנועות, מין התעמלות באווירה מזרחית... ואם אתה לא יכול לשפוט אז כנראה שבזבזת את השנים האלו עם המורה הלא נכון! לכן אני מסכים עם דיפ אוסאן שאתה צריך להסתמך על התחושות הפנימיות שלך. אני ממליץ על סיבוב, מדי פעם, בפרק הירקון בערבי ג´, ה´ ובוקר שישי בהם יש ריכוז צפוף של שיטות שונות ולהסתכל ולהתרכז על איכות התנוע: אתה תוכל לשפוט מה נראה לך ומה לא, תראה שהשיפוט שלך משתנה עם ההתקדמות שלך (חידוד החושים שלך) ועם המטרות שלך.
 

eindigo

New member
למה איז שיטות יש שם- ואתה צודק

התנועה בשינג אי היא מן סדרת קווים כמו שח מט מאותגר לעומת הבא גווה לגם לוקח את התזוזה בסיבוב אני מתאתי את עצמי לא פעם באימון עם אנשים אחרים כמפתיע\מאגף רוב התנועה בקונג פו היא הצידה ופנימה
 
למעלה