ה-ח-ר-א!(חוזר)
New member
הבחירות ההם
תנחשו מי עבד 16 שעות ביום הבחירות.שלוש אותיות , מתחיל ב-ע`. כן, זה אני. השכמתי קום עם הציפורים לנסוע לקלפי קרית אונו ולעבוד השנה בפעם הראשונה בחיי בבחירות, בתור סדרן. העבודה אמורה להיות משבע בבוקר עד 10 בלילה. ברווח של 800 ש``ח. היה כל כך משעמם שמזל שהבאתי ספר. למרות שלקחתי הפסקה של שעתיים וחצי כדי לחזור הבייתה ולהצביע(כמו כל אזרח מן המניין) , ולמרות שבחמש שעות הראשונות ``עבדתי`` קשה, הספקתי לסיים את כל הספר, לקרוא את כל עיתון הארץ ועוד כהנה וכנה. סיפור היום הוא כמובן הזקנים- מגיע זקן אחד מרוגז מסתכל על השלט שתלוי על הקלפי-``קלפי 17``. מכחכח בגרונו וצורח- עקום כמו כל המדינה שלנו. שנייה אחר כך הוא נכנס לבפנים וכשהוא יוצא החוצה הוא מסמן לי עם הכובע צועק משהו והולך. הוא נראה כמו הגירסה של אוהבי צ`ה גאוורה התל אביבים. ג`ינס מתרחבים כאלו, חולצת אדידס עם חורי סיגריות- הוא העתיד שלכם. ונחזור לנושא. בגלל שהקלפי שלנו היה הראשון בבניין נהפכנו למין מוקד עזרה עירוני. נכנסים אנשים ואומרים שהם רוצים להצביע, אבל מה, אין להם את הפתק הלבן הקטן ששלחו לביתם , הפתק שבו כתוב באיזו קלפי הם ואם הם בכלל בבית ספר. בקיצור, אנשים טיפשים. והיה עוד קטע כזה שאנשים פשוט לא ידעו איזה קלפי הם והיו בטוחים שהם בקלפי 33 שלא היה קיים בכלל שזה היה בכלל מספר הרחוב. ומי עוזר לכולם? כמובן , הסדרן. אבל היה נחמד. מרוב שסיפרתי את הסיפור הזה הסיפור איבד מחינו כבר.. היה שם אחד מהליכוד שטען שהוא מ``חירות``, אבל בגלל שאין לי כוח לספר עליו- אני לא אספר. לפחות לא כרגע. נקווה שהממשלה שוב תפול. mama needs a new per of ...u know יום טוב אנשים. זה היה ממש קטע מטומטם. מוסר ההשכל: תמיד תדעו איזה קלפי אתם. למרות שאת הסיפור העיקרי ,כרגיל, שחכתי לספר. ערן רן רן , מאומן מן מן, בלהצביע ביע ביע
תנחשו מי עבד 16 שעות ביום הבחירות.שלוש אותיות , מתחיל ב-ע`. כן, זה אני. השכמתי קום עם הציפורים לנסוע לקלפי קרית אונו ולעבוד השנה בפעם הראשונה בחיי בבחירות, בתור סדרן. העבודה אמורה להיות משבע בבוקר עד 10 בלילה. ברווח של 800 ש``ח. היה כל כך משעמם שמזל שהבאתי ספר. למרות שלקחתי הפסקה של שעתיים וחצי כדי לחזור הבייתה ולהצביע(כמו כל אזרח מן המניין) , ולמרות שבחמש שעות הראשונות ``עבדתי`` קשה, הספקתי לסיים את כל הספר, לקרוא את כל עיתון הארץ ועוד כהנה וכנה. סיפור היום הוא כמובן הזקנים- מגיע זקן אחד מרוגז מסתכל על השלט שתלוי על הקלפי-``קלפי 17``. מכחכח בגרונו וצורח- עקום כמו כל המדינה שלנו. שנייה אחר כך הוא נכנס לבפנים וכשהוא יוצא החוצה הוא מסמן לי עם הכובע צועק משהו והולך. הוא נראה כמו הגירסה של אוהבי צ`ה גאוורה התל אביבים. ג`ינס מתרחבים כאלו, חולצת אדידס עם חורי סיגריות- הוא העתיד שלכם. ונחזור לנושא. בגלל שהקלפי שלנו היה הראשון בבניין נהפכנו למין מוקד עזרה עירוני. נכנסים אנשים ואומרים שהם רוצים להצביע, אבל מה, אין להם את הפתק הלבן הקטן ששלחו לביתם , הפתק שבו כתוב באיזו קלפי הם ואם הם בכלל בבית ספר. בקיצור, אנשים טיפשים. והיה עוד קטע כזה שאנשים פשוט לא ידעו איזה קלפי הם והיו בטוחים שהם בקלפי 33 שלא היה קיים בכלל שזה היה בכלל מספר הרחוב. ומי עוזר לכולם? כמובן , הסדרן. אבל היה נחמד. מרוב שסיפרתי את הסיפור הזה הסיפור איבד מחינו כבר.. היה שם אחד מהליכוד שטען שהוא מ``חירות``, אבל בגלל שאין לי כוח לספר עליו- אני לא אספר. לפחות לא כרגע. נקווה שהממשלה שוב תפול. mama needs a new per of ...u know יום טוב אנשים. זה היה ממש קטע מטומטם. מוסר ההשכל: תמיד תדעו איזה קלפי אתם. למרות שאת הסיפור העיקרי ,כרגיל, שחכתי לספר. ערן רן רן , מאומן מן מן, בלהצביע ביע ביע