הבחירה היא

[אננדה]

הבחירה היא

המשקל שאנו נותנים למקרה שקרה. עלינו לזכור כי מקרה שקרה -הינו בסך הכל מקרה וכי התגובה שלנו לאותו מקרה היא בחירתנו האישית. אין אמת מוחלטת לדברים הללו - כאשר לאחד שמכוניתו נגנבה - בשבילו זה סוף העולם. בשביל אחר - לא. בשביל אחד שחו"ח שאיבד אדם קרוב לו - זהו סוף העולם ובשביל אחר היודע לקבל את העובדה כי אנו כולנו בעלי נשמות הנמצאות פה ע"מ למלא את תפקידנו הקוסמי במערך מוות מהווה טרנספורמציה של הגוף הפיזי אך הנשמה עדיין קיימת וכי כרגע היא בוחרת אם תרצה לחזור לעולם הגשמי ובאיזה "גוף" לחזור. לא כולם רואים את אותם הדברים באותה עין וזאת מפני שלא כולם נמצאים באותו מקום בסקאלת המודעות העצמית. אין כאן טוב או רע. יש כאן את ההכרה הבסיסית שכולנו באנו ממקומות שונים, עם עבר שונה וחוויות שונות, עם טעמים, ריחות, צבעים ונגיעות שונות לכן חילוקי הדעות הרבים שמופנים בנושא. אנו אלה הנותנים למקרה שקורה את המשקל שלו. ולאחד מוות/אונס/פיגוע/תאונה מהווה משקל אנרגטי עצום. בעוד שלאדם אחר חולצה שהתכווצה/פנצ´ר/גרושין נראה כאילו עולמו חרב עליו. ולשאלה שנשאלה כאן - למרות שהיתה מכוונת למישהו אחר - אחותי כן נאנסה, לפני שנה וחצי. וכיום בעזרת ההבנות הנפלאות שהבנו יחדיו היא בחרה לא לחיות את האונס. וכמו שהיא אומרת: "אז קרה... משתדלת להזהר להבא וממשיכה הלאה.." ולסיום - סיפור קטן (גם על סינים חכמים

) תלמיד ומורהו הזקן יצאו למסע של מספר ימים. לאחר מספר ימים הגיעו לנהר בו פגשו בבחורה צעירה ורגלה היתה שבורה. הנערה ביקשה מהם את עזרתם לחצות את הנהר. מכיון שהתלמיד היה צעיר מדי, נשא אותה המורה הקשיש על כתפיו והעביר אותה את הנהר. כעבור שלושה ימים של מסע עצר התלמיד את המורה בתשישות נוראה ואמר לקשיש: "אני חייב לשאול אותך איך? איך אתה ממשיך במסע שלושה ימים ועוד אחרי שסחבת את אותה נערה??" חייך המורה הזקן ואמר: "אני הורדתי מעליי את הנערה ברגע שחצינו את הנהר.. אך משום מה, נראה כאילו אתה עוד סוחב אותה כבר שלושה ימים.."

ו-

, אני.

 

[רחל-נשמה]

השאלה גם אלייך נשאלה

שוב העיוות. יש הבדל עצום בדברים שאת אומרת ובדרך שאת אומרת אותם ואחרים אומרים אותם וזה ההבדל הגדול. "אחותי כן נאנסה, לפני שנה וחצי. וכיום בעזרת ההבנות הנפלאות שהבנו יחדיו היא בחרה לא לחיות את האונס. " יפה שמת לב מה אמרת ? היא בחרה לא לחיות את האונס אבל ברגע האונס יכולת דקה אחרי לאמר לה אל תפגעי כי זו בחירה שלך? יש הבדל בין תהליך שעוברים אחרי טראומה ומתרפאים ולומדים להתמודד ולחיות עם הפגיעה , לבין לאמר את נפגעת כי בחרת להיפגע יכולת לא להיפגע. תגידי אדם קרוב לך שאת אוהבת , אמא , אח , חבר בעל יגיד לך חתיכת זונה לכי יא זבל.....לא תפגעי ? תחייכי לו בפרצוף? לא רק שתפגעי את גם תבכי!!!!! אבל אח"כ תעזרי בתובנות שלך להתמודד עם זה , ותבחרי "לא לחיות את הפגיעה" אבל הפגיעה התקיימה. זה הבדל עצום!!!!!! בקיצור מה שרציתי לאמר לך-יש הבדל מי אומר, מה אומר, באיזה נסיבות אומר, באיזה שלב בחיינו זה נאמר אבל מילים כן פוגעות!!!!!!!! כמו שמילים כן גורמות להרגיש טוב!! אם את מגיעה למקום ואומרים לך את יפה , את מקסימה ומלא מחמאות, תרגישי אותו דבר אם יואמרו לך את דוחה , את אפס , את זבל שלא מתאים לנו. לכאורה כן-כי רק בידייך הבחירה להיפגע או לא? במציאות את יודעת טוב מאוד שאם האומר יהיה אחד האנשים האהובים או אוהבים התגובה שלך תהיה שונה-ותאוריית הבחירה תכנס לתוקף רק בתהליך הריפוי. למה לא להישמר לא לפגוע באנשים? למה לא להיות קצת רגישים לזולת? למה לא להיות מנומסים לזולת? למה להיות אגואיסטים, שופטים מחנכים? והכל תחת כיסוי "תיאוריית הבחירה להיפגע"....את לא חושבת שמודעות עצמית לא מתירה לך לאמר מילים שיכולות לפגוע באדם אחר , כי בחברה בא אנו חיים הכלל נפגע ממילים כאלה? או מצורת דיבור מסוימת? אנחנו לא חיים בפלנטה שאין בה כללי חיים נורמטיבים, אנחנו לא חייזרים מהמאדים. אני אלמד אותך כלל חשוב בחיים אין חכם כבעל ניסיון , התאויריות יפות , אני מאחלת לך שלא תעברי תאונה למשל (נושא רגיש לי), ותצטרכי לבחון את התאוריה שלך ברגע הטראומה עצמו. שבת שלום מרחל-נשמה שגמרה לכתוב לימים הקרובים, אני צריכה את האנרגיות לעצמי , ולא לבזבז אותם על פורומים -זו בחירה שלי.

 

[אין לי שם בסדר?]

לאט לאט

היי רחל, אני לא מכיר אותך עדיין. והבנתי שעברת איזה משהו קשה?, ואני מצטער בשבילך. הלוואי וזה לא היה. אבל זה היה. והשאלה היא.. מה עכשיו? אני חש את הכאב שלך. את חשה אותו? באמת קשה לי לכתוב עכשיו בגלל האינטנסיביות הרגשית שאני חווה, ואני מקווה שדרך הכתיבה אפילו נצליח ליצור תקשורת כלשהי.. אם היינו מכירים במציאות.. אולי הייתי לוקח אותך לים או למקום פתוח ולצרוח את הכל החוצה, או להרביץ את זה לתוך שק אגרוף או לשבור כמה דברים, אולי הייתי נותן לך להרביץ לי קצת, אולי פשוט מחבק אותך ממש חזק ואולי משהו אחר. אין לי מושג מה היה, מי, איפה, מתי, וכמה זמן את מחזיקה את זה בפנים כמו פצצה שכל רגע עומדת להתפוצץ. מתי תתני לזה לצאת? השד הזה כמה זמן את מתווכנת להסתובב עם זה? וכמה את נחושה לשחרר את זה החוצה? מעבר לכמה גדול השד. השדים האלה שלא עוזבים אותך, כבר כמה זמן? לא באתי להטיף לך, ואת גם נשמעת לי מישהי שעומדת על שלה ושלמרות מה שעברה עדיין נמצאת איתנו חיה ובועטת, וכנראה - נחושה מאוד! השאלה שלי, בבקשה, היא האם היית רוצה שזה ילך ממך? רק את יודעת כמה זה מטריד וכמה זה הורס לך את החיים וכמה זה יושב לך שם בראש והורס כל דבר בדרך. תשובה כנה, אל תקחי את זה כמובן מאליו - האם היית רוצה להיפתר מזה? כי אם תגידי בסך הכל - כן -, אז אולי אולי אולי יש סיכוי קטן שבקטנים שמשהו יכנס, כי בכך את פותחת את עצמך לדברים חדשים להיכנס. השאלה הזאת היא רק ניסיון לבדוק אם תגלי מינימום פתיחות לפתרונות אפשריים או האם תחליטי להצדיק את המצב, ובכך לסגור את ההקשבה שלך, ולסגור כל אפשרות לדברים חדשים להיכנס פנימה. באפשרות אחת אני אגיד לך - את צודקת רחל, ושם זה יגמר. ובאפשרות השניה אני לא יודע מה יקרה.. אבל לפחות, סיכוי. השאלה היא, האם את רוצה לשחרר את זה?

 

[רחל-נשמה]

הגבתי

תגובה ארוכה ומחקתי- כי זה מטריף אותי, וכן בא לי לפוצץ בניין עכשיו יחד איתי -בום טראח אחרי הלילה שעברתי . דבר אחד אומר הטארומה שעברתי-היא תאונת דרכים קשה שהשאירה אותי לכל חיי, ללא התרעות מוקדמות בסכנת חיים מתמדת. בתלות רצינית לחיות - בחוסר כל כלכלי, באובדן כל הקרירה חלומות תקוות, ובדידות חברתית , אנושית . הרבה הרבה הרבה הרבה בעלי מקצוע שיודעים הכל הכל , הרימו ידיים, אז אתה חושב שתיאוריית הבחירה תעזור? חיי זה כמו פאזל שחסר בו כמה חלקים, ואי אפשר לבנות את הפאזל וכל פעם שמוצאים חלק אחד להשלים את הפאזל, מתרחשת תופעה שלא ניתנת לשליטתי נעלמים להם שני חלקים אחרים. איך משתלבת תאוריית הבחירה למשל? ככה עולים לי רעיונות. 1-הבנקים סוגרים לך את החשבון ואין לך כבר איך לקנות אוכל, תרופות ולשלם שכ"ד? איך בוחרים כאן כשאין פתרון? ובלי תרופות אתה תמות מה הבחירה פה? 2-איך בוחרים כשאתה נחנק והמוות מול העיניים עובר התקף קשה שכבר חשבת שלא יחזור יותר ונשאר מאחורייך כמה שנים? ככה ללא התרעה מוקדמת? ואתה פשוט עם רגל בקבר באותו התקף-וחיים כאלה לא מאפשרים לך לתכנן כלום אפילו לעוד שעתיים. 3-איך בוחרים כשנמצאים במציאות חיים, כוללת שלא מאפשרת בחירה? האמת שעבר עלי לילה כל כך מסוכן , ואני עכשיו עם פיצוץ בראש , חוסר חמצן ומקווה לעבור את היום בשלום ולהצליח לעבור את הלילה הבא בשלום ..לפי מצבי כרגע הלילה הבא מחכה חגיגה לא קטנה. אז מה הבחירה פה? לך תדבר עם הגוף שלי שלא יכול לנשום עכשיו(מאוד רוצה שוב את המכונות), תאמין לי הוא בוחר לנשום ....אז מה אם הוא בוחר? התעייף כבר מהמאבק הזה....... לא תמיד יש לנו בחירה בחיים-ואחד הדברים שאני הכי הכי מעריצה אצל הפסיכאטר שלי, שהוא אומר בחיים לא אוכל להבין אותך, בחיים לא אוכל להרגיש מה שאת מרגישה , אוכל רק... לנסות להבין... ולהקשיב -כי עד שלא חווים אי אפשר להבין. אז לדעתי אי אפשר ללמד אדם את תיאוריית הבחירה בחייו , עד שלא חווים את חייו. ולהתיימר אחרת זו קצת ..... שבת שלום רחל-נשמה

 

[soulbird]

אובכן גם אני עברתי תאונה

אומנם לא קשה אבל אני עדיין בטיפולים (שנה אחרי) . האם בחרתי בזה? חס וחלילה! האם בחרתי בתוצאות הלוואי?? לא ולא בחרתי איך אני אגיב לזה אמרתי לעצמי טוב זה קרה! יד אלוקים?? או יד הגורל?? תקראו לזה מה שאת רוצים 3 חודשים על קביים תלות מוחלטת באחרים האשמה עצמית?? בהחלט שיש אבל בחרתי למרות הקשיים לא לוותר להמשיך לחיות כמה שיותר נורמלי עם כל המגבלות טוב אני מרגישה שסתם מזבלת ת´מוח שבת שלום

 

[איב פרידמן]

רחל- נשמה...../images/Emo23.gif

שלום שוב.... כשכולם נפגשו אצלך לראות מטריקס אני הייתי בחו"ל (אם אני לא טועה) אני זוכרת כמה הצטערתי על שאני לא יכולה לראות את כולם ובייחוד אותך.. את כל כך מקסימה ומדהימה אני כל כך מסכימה איתך שאף אחד לא יכול לשפוט ולהתיימר להבין מישהו אחר אלא אם כם הוא בדיוק באותו מצב.... שוב, אני חושבת שאת מדהימה ושאת מתמודדת עם המצב כמה שיותר טוב.. אני לא מצליחה לתאר מה עובר עליך אבל אני מנסה.. ואני מנסה להבין, גם אז ניסיתי אבל אז עוד פחדתי להשמיע דעה.. רציתי לעשות לך טוב אבל לא ידעתי את הדרך ופחדתי שבדרך במקום לעשות טוב אני אעשה רע... אני לא יודעת למה אני כותבת לך את כל הדברים האלה עכשיו אבל אני שמחה שאני יכולה לומר לך אותם..מקווה שזה לא מאוחר מידי. רחל- נשמה את= השם שלך.. אלפי חיבוקים ונשיקות.. רק אושר ותחזיקי מעמד.. את תותחית!!! הכי בעולם1!!(משקווה שאת לא כועסת על הסלנג נוסח כיתה ח´ שלי.. זה מההתרגשות) אוהבת אותך עד השמים והכוכבים מיליון פעמים!!!!!! איב נ.ב- אם את עכשיו ליד המחשב תיכנסי לצ´אט..