הבחירה בחיים !

MATADOR4U

New member
הבחירה בחיים !

במסגרת העבודה עם ספקטרום רחב מאד של קשיים ואתגרים עימם מתמודדות משפחות ויחידים בכל הגילאים ניתן לזהות שני סוגי תפיסות או גישות לחיים שאנשים בוחרים לאמץ לעצמם על מנת להמחיש את היתרונות והחסרונות אבצע הכללה גורפת ונתאר אנשים הבוחרים באופן חד בתפיסה מסויימת אחת ואת השפעת הבחירה של איכות חייהם ובריאותם הנפשית אעשה זאת למרות שלרוב אנו בוחרים בשילוב של שני התפיסות כשהמינונים משתנים במצבים שונים מטרת הכללה תיהיה לאפשר לנו "לראות" באופן חד יותר כיצד אנו ולא אחרים יוצרים במו ידינו את הגיהנום או את גן העדן בו אנו חיים תפסית "המשא ומתן" היא תפיסה המאפיינת את מי שוויתרו על עצמם מי שוויתרו על הזכות להפיק עונג מאהבות הייחודיות להם ושכל קושי אתגר כאב בעיה גדולה או קטנה נתפסים עבורם כ"תיק" האנשים החיים על פי תפיסת זו יחושו בדרך כלל חוסר משמעותי בכוחות להתמודדות עם האתגרים במסע וככל שהזמן יעבור ידמה כי מאגר הכוחות קטן ותחושת העומס גוברת מי שבחר לחיות את החיים על פי תפיסת "המשא ומתן" ויתר על הזכות להינות מעצמו ומהמשחק בעקבות שנים של השפעה סביבתית לא נכונה מדובר בעוצמה גבוהה מאד של אמונות וציפיות שליליות שהופעלה על אותו אדם על ידי הסביבה הורים מחלות מורים בבי"ס אסונות טראומות התעללויות שונות ואירועים שונים אחרים בדרך כלל בילדות שמגמתם יצרה במודע ושלא במודע תפיסות קודרות של האדם כלפי החיים וכלפי עצמו אנשים אלה הפסיקו להאמין בקיומו של יופי הייחודי שלהם יופי אשר קיים בכל אחד ויראו בכל אתגר קושי או משבר עוד "שואב אנרגיה" ולכן יקיימו עם האתגר "משא ומתן" שמטרתו סילוק הקושי תוך הקצאת מינימום משאבים מצבי ההמתנה בין הופעתו של אתגר אחד לאחר יהפכו גם הם בלתי נסבלים ואנשים אלה יתקשו ליהנות גם מחופשותיהם כל אתגר חדש לא ייתפס בעיניהם כמתקן חדש בלונה פארק מדהים אלא כנטל נוסף הנופל טרף לתפיסת הקורבן בה הם מחזיקים מי שמצוידים בתפיסה שכזו לא יצליחו לתת אהבה אמיתית לאחרים או ילדיהם או לבני הזוג שלהם ובוודאי שלא לעצמם גם שיגבו מחיר או כשיקיימו שיחה או יעניקו חיבוק ליקיריהם הם יעשו זאת מנקודת המבט של הקורבן שהחיים ממשיכים להתעמר בו והוא איננו מבין מדוע לעיתים אף יבואו בטענות או יבקשו רחמים מילדיהם או מבני זוגם או מכל "נציג" אחר המציב בפניהם אתגרים בכל תחום נוסף מי שיהיו מעוניינים בפעולה מהירה בקיצור דרך או בפתרון קצר מועד לסילוק הבעיה או מי שציפיותיהם יהיו נמוכות מדי באופן שלא יאפשר את גיוס המשמעת והעבודה הדרושים לתהליך ארוך של חקירה וגילוי לא יצליחו להיחלץ ממעגל הרסני זה וימשיכו להתנהל בתוך גיהנום המתרחב בו הם חיים כשגובה הלהבות יעלה מים ליום התפיסה השנייה היא תפיסת "חפש את המטמון" שמשמעה התייחסות אל החיים כאל מסע רצוף בחידות ובתעלומות משחק מרתק ומתוחכם כשהפרס או האוצר הוא חשיפת היופי החומרים והאיכויות מהן מורכב האדם שחווה את המסע ההתקדמות משלב אחד לשלב המתקדם יותר תזמן הופעתן של חידות מורכבות יותר ושל אוצרות מדהימים יותר לגילוי אדם התופס את החיים בצורה כזו יתייחס לאתגרים שמציבים ילדיו לאתגרים שמציבים בני הזוג לאתגרים במקום העבודה אפילו לאסונות בחייו לכישלונות ולהצלחות כאל הזדמנויות לחשיפת איכויות חדשות הקיימות בו אותן לא חשף מעולם הוא יודה לילדיו על הקשיים שהם מגישים לו במהלך תהליך ההתפתחות והצמיחה שלהם שכן ידע שהם מקדמים אותו בכך שהם מציבים עבורו את האתגרים המתאימים ביותר להתפתחותו האישית וכך יתייחס אף לשאר מערכות היחסים שניהל לא מדובר באנשים קרים ומנותקים מהמציאות או בברי מזל שגורלם שפר עליהם אלא באנשים שיחוו היטב את הכאב הצער המתח הלחץ האובדן והחרדה אך בסיכומו של יום לא יוותרו על חדוות היצירה לא מדובר גם בפתרונות קסם ניו אייג'ים המנוצלים לטשטוש המציאות והאתגרים שהיא מציבה רוב האנשים המחזיקים בתפיסה זו באחיזה איתנה וגורפת הם דווקא אלה שחוו ילדות קשה אלה שגדלו במשפחות מצוקה התמודדו עם אובדן קשה התעללות מחלה מום התמודדו עם משבר פיסי או נפשי קיצוני ושבחרו בבחירה מודעת ואמיצה להפיק דבש מהמרור עימו נדרשו להתמודד מי שמחזיק בתפיסת "חפש את המטמון" יחוש כי מקביל לתנועה בנתיב המסע ופתרון החידות הוא מתמלא בכוחות ובמשאבים של שמחה וחדוות יצירה שיגדלו מיום ליום ומאירוע לאירוע עם ההתקדמות יגדל כוחו של המחזיק בתפיסה זו הוא יזדקק פחות להפסקות וחופשות גדולות מדי מהמסע יתפסו בעיניו כבזבוז וכאיבוד זמן יקר מצבו ידמה למצבו של אדם הנמצא במוזיאון המדהים ביותר על פני כדור הארץ ולכן לא יהיה מעוניין להחמיץ דבר ויקמץ בהפסקות למרות שגודל המוזיאון הוא אינסופי אדם כזה שבוחר לחשוף את איכויותיו יאפשר לכל מי שנמצא סביבו לעשות זאת גם כן בניגוד לזה העסוק בהימנעות או במשחק מחבואים עם האתגרים והבעיות במסע שישפיע במודע ושלא במודע על הסובבים אותו לעסוק בהימלטות גם כן כאמור כולנו נעים במרחב שבין סוגי התפיסות אולם מי שמאופיינים בסגנון אחד יותר מאשר האחר מומלץ להגביר ככל האפשר את רמת העירנות המשמעת והעשייה על מנת לאחוז יותר פעמיים בתפיסת "חפש את המטמון" שכן השפעתה על איכות החיים היא דרמטית המעבר מהחיים על פי תפיסת "משא ומתן" לחיים על פי תפיסת "חפש את המטמון" תלויה בבחירה אמיצה של אדם לעשות כן במידת הנחישות ההתמדה ובבניית תהליך מעשי איטי והדרגתי שבמהלכו ילמד להתמודד עם אתגרים השונים ממקום של חדוות תהליך כזה עשוי לארוך ימים חודשים ושנים אך הוא אפשרי בכל גיל המחסום היחידי שימנע באופן מוחלט מתהליך שכזה להתקיים הוא שער שפתיחתו הכרחית על מנת לאפשר התנועה במרחב החדש שמו של השער הוא הבחירה בחיים
 

MoonMadness

New member
כתבת יפה ומעניין

קצת מתישה הכתיבה לאורך, אבל בסך הכל שווה לקרוא אותך. אני רואה את שתי התפיסות שתיארת כקטבים בשני צידיו של רצף, שבני אדם נעים עליו לאורך חייהם בתחומים שונים. נראה שאיחדת וקיבצת כאן כמה רצפים כאלה: אופטימיות/פסימיות, אקטיביות/פסיביות, אנרגטיות/דיכאון, סקרנות/שיעמום, שאפתנות/תבוסתנות, רדיפה/בריחה וכן הלאה. אבל בסך הכל אני חושב שההבחנה שלך בעלת ערך - ולא רק לך. אני שמח שאתה בוחר בחיים, ומגלה בך אופטימיות, אנרגיות, אקטיביות, סקרנות, שאפתנות, תקווה, ורדיפה אחר הנאות וסודות החיים. זה כיף :) תמשיך ככה.
 

MATADOR4U

New member
MoonMadness

קיימת אשליית קטבים ממנה יש להיפרד מדובר בתנועה אחת הנתפסת כאילו היא שתיים הראשונה זו המאפשרת עשייה יצירה יוזמה והתפתחות והשנייה זו המאפשרת ליצור באהבה ובהכלה ללא הצורך בשיפוט זו המאפשרת לגלות להביט פנימה החוצה ולגלות דברים חדשים כאשר איננו מקפידים להביא לידי ביטוי את שני סוגי התנועות הללו הקיימות בכל אחד ואחת מאיתנו אלא נצמדים רק לקוטב מדומה אחד יתקיים עיוות ביכולתנו להביא עצמנו באופן תקין ואנו נהפוך אלימים אם כלפי עצמנו ואם כלפי אחרים הנקביים ימנעו מהתמודדות עם עימותים וממצבים בהם עליהם להיאבק על עמדותיהם ויחוו אלימות פנימית והזכריים יפתחו צורך עז בשליטה ובהפעלת כוח מוגזם על הסובבים אותם עבודה שיטתית על טישטוש הקוטביות תאפשר את הפעלת הכוח המתאימה כלפי עצמנו וכלפי אחרים באופן שיאפשר הרחבת נוכחות האהבה בכל תחום מבלי שתיהיה הגזמה לכיוון כלשהו
 

ellinor

New member
זה לא מצליח לי

אני בטיפול פסיכולוגי ואני עדיין ביקורתית עם עצמי וקשה רואה שאני לא טובה והשאר, אני מנסה לא להשוות את עצמי לאחרים וכל יום זה מלחמה אין סופית, אני לא שמחה רוב הזמן משעמם לי המון, אני לא מוצאת את השקט שלי ואני לא יודעת איך לשנות את עצמי אני בטיפול כבר שנה וחצי ועדיין מתקשה, אז איך משנים בדיוק זה יפה לקרוא את זה על הנייר, אבל בפועל קשה מאוד ליזום את זה, כי אני הוכתבתי להיות מי שאני על ידי ילדות לא קלה, הורים ביקורתיים, ואני עדיין נלחמת עם התפיסה שיש לי מהילדות. אז איך אני מנהלת את המשא והמתן?
 

MATADOR4U

New member
סדר עדיפויות

במקום הראשון תמיד צריך כל אדם להציב את עצמו מי שמציבים את עצמם במקום הראשון אינם מוותרים על עצמם לטובת איש ואינם נמנעים מההתמודדות והאתגרים שמציבים חינוך ילדים היצירה טיפוח זוגיות או התא המשפחתי מעשה האנוכיות הוא מעשה בריחה מעצמנו ולא בחירה בעצמנו מי שמציבים עצמם במקום הראשון יסתערו על האתגרים שיציבו בפניהם ילדיהם בני הזוג ושאר האירועים והדרמות לאורך המסע במטרה לחצוב בסלע המציאות את מעשה האומנות ממנו הם עשויים איננו פועלים עבור איש רק עבור עצמנו ועבור ההזדמנות לגילוי זהותנו על ידי השימוש במראת המציאות
 

גרא.

New member
MATADOR4U,תפיסת העולם שלך,מענינת ומורכבת אלא

שהדיכוטומיה,אותה פיתחת,והרחבת ש, 2 תפיסות החיים,זו של משא ומתן,וזו של חפש המטמון,לגבי דידי אינה דיכוטומיה,אינה שתי קצוות של המשוואה,אלא לפי הבנתי לפחות דווקא שילוב,שיזור,או אינטגרציה ,של מהלכים בחיים המתחברים יחד וגורמים שניהם למהות,למשמעות המורכבת של החיים,לטוב ולרע.אתה,מצאת לך מסלול אקזיסטנצאיליסטי,שלפי תפיסת עולמך,מנחה ומוביל אותך לחיים עשירים ומספקים יותר,וטוב לך עם מה שאתה עושה,וזה בעצם מה שחשוב.
 

MATADOR4U

New member
גרא

קחו מאדם את העוני את המחלה את האתגר את הקושי ואת החידות המופיעות במסעו ולא עשיתם דבר מלבד שיפוט ונזקים נוספים למדו את האדם להפיק דבש מהחומרים הקשים עימם עליו להתמודד ותגלו עוד על השפע הקיים בו ובכם מי שבחרו לסייע להם בחרו לעזור לנו ללמוד שעורים חשובים על עצמנו
 
למעלה