הבושה

[ארזS]

תגובה דמגוגית שנכתבת על ידי מישהו

שלא מבין ביהדות.

 

[ארזS]

חוזר בי מהמילה דמגוגית, נא לראות את התגובה

שלי בהמשך כמה שורות למטה.

 

[Jab2]

ארז אני שואלת ברצינות:

מדוע אין בהלכה איסורים כלשהם בעניין על מי כן ועל מי לא יושבים שבעה? אין לי ידע גדול מידי בכך, אני שואלת ברצינות. ייתכן והדברים נראים לך כל כך מובנים מאליהם, שאתה רואה זאת כגיחוך על היהדות וההלכה, אך לא כך הוא. אשמח לדעת ולהחכים.

 

[ארזS]

ואענה ברצינות :

אני אדם דתי פשוט ולא מתיימר להיות בקיא גדול בהלכות. כשיש שאלה שדורשת תשובה נוהגים לשאול רב, אבל לא כל רב אלא כזה שמתמחה בנושאים מסויימים. לי אישית נראה שגם על רוצח ועל מתאבד יש לשבת שבעה אבל כאמור אינני פוסק הלכות. כמו כן לדעתי [בלבד] יש להבדיל בין רוצח שרוצח בכוונה תחילה, כמו אדם שבא עם נשק במטרה לרצוח, לבין מי שתקף אותו טירוף. על פי כל הסימנים במקרה הנדון היה עניין של טירוף ולא של רצח בכוונה תחילה. מייקל פישר היה מוכן ולבוש במדיו כדי לצאת לעבודה ולאסוף עמית בדרך ואף הכין את בנו ליציאה לגן הילדים. זאת על פי כל הסימנים, ואינני מתיימר להיות הסניגור שלו. אני מגנה בכל החריפות את מה שעשה, אך יש לדעת [וכנראה שלא נדע] מה קרה ולמה זה קרה. אם את מעוניינת לשאול בכל הרצינות שאלה בנושא ששאלת את יכולה לנסות באחד הקישורים שלמטה.

 

[Jab2]

תודה ארז, מעריכה זאת

 

[ארזS]

גם אני מעריך, ואפילו מעריך מאוד

כשמדברים [או כותבים] מהראש ולא מהבטן. לכן גם אינני מתבייש להתנצל כשצריך [ולצערי אני נתקל מעט מאוד בהתנצלויות של משתתפים אחרים]. חלק גדול מאוד מהתגובות שנכתבו בשרשור הארוך הזה [ארוך מאוד ומיותר לטעמי ברובו הגדול] אלה דברים שמקריאתם ברור לי שנכתבו מהבטן הכואבת ולא מהראש החושב. גם בדברים כל כך כואבים צריך להפעיל את ההגיון. ויהי רצון שלא נדע עוד מצער ומצרות ושנתבשר רק בשורות טובות. ומכיוון שהיום זה יום שלישי שנאמר עליו "פעמיים כי טוב" בואו נתפלל [כל אחד על פי דרכו/אמונתו/השקפתו] שנשמע היום לפחות שתי בשורות טובות. [בלי אף בשורה רעה

]. אמן !

 

[Jab2]

ארז נכון

בני משפחתו אומללים. אין ויכוח ביננו. אבל אני טוענת שכחברה, עלינו לומר להם: הביעו את צערכם בחדרי חדרים. לא בפרהסיה עם לוויה חצי רשמית ולא עם מודעות אבל. באמת ארז, שתקתי עד לראיתי מודעות האבל... ממש בזיון. אני לא יכולה לצאת מהבית בלי לראות אותן. לא יכולה לישון בלילה מהמחשבה שאפשר היה למנוע. כן, אפשר היה. אני אישית באמת לא מכירה את המשפחה, בן משפחתי הכיר טוב את הרוצח מזה שנים רבות אך לא הכיר מקרוב את משפחתו. אפשר לומר, מבלי להיכנס לפרטים, שאפשר היה לראות, אפשר היה לדעת. זה עוד משהו שמקפיץ אותי - שמענו במשפחה סיפורים קשים על הרוצח עוד הרבה לפני המקרה. אם הילה בכר המסכנה ז"ל ידעה, היא ככל הנראה לא דיברה. ושילמה על כך במחיר הכבד ביותר שיש. כל כך כואב לי, שניתן היה למנוע. אעשה הכל בכדי שימנעו מקרים אחרים. זו מכת מדינה, לא פחות. המסר שלי, גם לעצמי ולכל אלה שבטנם מתהפכת (אני לא מצליחה לישון מאז המקרה, אני מניחה שרובנו כך): לא נשכח אותך הילה ושני תינוקייך. אפשר היה למנוע וחובתנו לחשוב כיצד להצליח בכך בעתיד.

 

[ארזS]

לאור התגובה הזאת

שלא קראתי בטרם הגבתי את התגובה הקודמת אליך כמה שורות למעלה, אני חוזר בי מהכותרת של התגובה הקודמת. תגובתך הקודמת לא היתה דמגוגית אלא סתם תגובה שנובעת מחוסר הבנה של מושגים ביהדות. ב י ה ד ו ת - לא בדת. אני אל שמעתי את שאתם שמעתם במשפחה, לא הכרתי אותו ואת משפחתו עד כדי כך אלא מהתנדבותי במשטרה בלבד. אבל !!! אם אתם במשפחה שמעתם דברים רעים ולא עשיתם כלום - אולי יש לכם חלק במה שקרה ? שלא ישמע כאילו אני מאשים אתכם, את בעצמך כתבת : אפשר לומר, מבלי להיכנס לפרטים, שאפשר היה לראות, אפשר היה לדעת. זה עוד משהו שמקפיץ אותי - שמענו במשפחה סיפורים קשים על הרוצח עוד הרבה לפני המקרה. מדוע לא התרעתם אם ידעתם ???!!!

 

[Jab2]

הלכת רחוק מדי.

בן המשפחה ידע על דברים הרוצח עשה, שנים רבות אחורה, אך לא דברים הקשורים במשפחתו. כאמור, לא היתה לו היכרות עם המשפחה. את הילה ושני התינוקות ז"ל הוא לא הכיר כלל. אני מסיקה היום, שאם בן המשפחה ידע על מעשים קשים של הרוצח, סביר שמשפחתו - אם ואב (האב התאבד כידוע לפני כשנה) ידעה. אולי אנשים קרובים יותר למשפחה ידעו. אני סבורה שהילה ז"ל ידעה, או הרגישה. זאת לא נדע ולא נכנס לכך.

 

[ארזS]

או שכן או שלא.

לגבי כל הנאמר בתגובה הנ''ל. ואוסיף: לגבי הילה ז''ל - את סודה [אם היה] לקחה איתה לקבר. לגבי חברים/ידידים/קרובי משפחה - אם ידעו על דברים רעים ולא שיתפו בידע - זה גרוע גרוע גרוע !!! [וזה מתכון בדוק לרצח הבא שיקרה חלילה וחס]. מה שמעניין זה שדווקא הקרובים ביותר להילה ולמייקל [גם מהמשטרה וגם בני המשפחה הקרובים ביותר] דיווחו על זוג יונים. קשה לי להאמין שאף אחד מאלה לא ידע כלום אם היה משהו רע ביניהם. האם נראה לך סביר והגיוני שהילה ז''ל לא שיתפה את אחותה או את אמה אם היה לה רע ? לא יודע מה להוסיף... רק שרע לי כבר כמה ימים, ורע לי כשאני קורא תגובות שנכתבות מהבטן ולא מהראש [לא שלך, אחרי שהבהרת את עצמך ואני מאמין לך].

 

[Jab2]

אכן לצערי לבן המשפחה לא היה קשר למשפחה

ובוודאי שלא למשפחה הקרובה. אולי אם היתה היכרות ניתן היה למנוע. אבל, ואני כותבת זאת בכאב גדול, היו גם תחושות אחרות שמנעו ביטוי פומבי.

 

[ארזS]

גם אם לא היה קשר

אבל היה מידע או אפילו שמועות על דברים רעים - כדאי היה לשתף מישהו במידע או בשמועות.. נכון, שמועות עלולות להיות שקריות ואפילו זדוניות, ויש לי חבר שחש על בשרו משהו דווקא לא זדוני ולא שקרי אלא פשוט הבנה מוטעית של הבן שלו בגלל רשלנות שלו ושל אשתו שהביאה לכך שיום אחד דפקו אצלו בבית מהמשטרה ולקחו אותו לחקירה בחשד לאלימות. הכל התחיל [כך נודע בהמשך] כאשר הילד שלו סיפר לגננת בגן שהוא ראה את אבא חונק את אמא והגננת הזדרזה לספר על כך למי שסיפרה, כשהתוצאה היתה עיכוב לחקירה של החבר. בסופו של דבר התברר שהילד פשוט ראה את ההורים ברגע פרטי מבלי שהם הבחינו בכך והוא הבין את מה שהבין, סיפר למי שסיפר וזה התגלגל כפי שהתגלגל. החבר שיודע על התנדבותי במשטרה התקשר אלי [אחרי ששוחרר כשהובנה הטעות ואושרה ע''י אשתו], סיפר לי בבושה גדולה על המקרה ודאג שמא נפתח לו תיק במשטרה על אלימות. מכיוון שאין לי יד ורגל בדברים האלה הפניתו אותו למי שצריך כדי לברר את הנושא. הבאתי את הסיפור הטראגי-קומי הזה כדי להראות שגם בשמועות צריך להזהר. אך כשיש שמועות שחוזרות על עצמן [כפי שכתבת בעצמך, ולאורך זמן] נראה לי שצריך להתחיל "לרחרח" מה באמת קורה. אולי לספר למישהו במחלקת הרווחה, אולי לספר לקרובי משפחה שיבדקו מה קורה, הכל על מנת למנוע את הטרגדיה הבאה. גם אם יגידו שאנחנו סקרנים או רכלים - אם נמנע את הטרגדיה הבאה עשינו את שלנו. הלא כן ? והעיקר שנשמע רק בשורות טובות.

 

[Jab2]

צודק

הדברים לצערי שידענו עליו לא היו קשורים למשפחה כלל אלא לתחום אחר. אני מניחה היום, "לאחר מעשה", שאם הם היו בתחום אחר הם בוודאי היו גם בתחום המשפחה. אך אין לדעת, ובן המשפחה ביקש במפורש שלא להרחיב בנושא כאן ואכבד זאת. המבין יבין.

 

[ארזS]

OK

העיקר שאנחנו מבינים האחד/ת את השני/ה.

 

[חנה בית הלחמי]

אוי, ארז, ארז

כהנמן כבר זכה בפרס נובל על גילויו שאין תגובות רציונליות...לא הלך עם נימוק אי השפיות, אז עברנו להפחתת תגובות האחרים כי הן אילו שמובאות "מהבטן"? אגב, בבטן יושב המוח הקדום, או המוח השני, שמכיל את כל הנוירוטרנסמיטורים והפרוטאינים שיש בראש, ובלעדיו אין למוח העליון תוקף ממשי. News - גם אתה, ככולנו בני האדם ובנות חווה - חושב ומדבר מהבטן

 

[ארזS]

אוי חנה חנה...

את כרגיל תמיד צודקת, תמיד יודעת הכל ולא טועה אף פעם ורק אני טועה ולא יודע כלום... שיהיה יומטוב.

 

[חנה בית הלחמי]

בדקתי עבורך את נושא השבעה

הבדיקה נערכה מול תלמיד חכם ומזכירו האישי של אחד הרבנים הבולטים בהתנחלויות (שהוא גם בן דודי). שאלתי האם יש יש מי שההלכה מצווה לא לשבת עליו שבעה והבהרתי שההקשר הוא הרוצח הספציפי מהוד השרון שטבח במשפחתו והתאבד.לא הבעתי דיעה כלשהי בשאלתי. התשובה שקבלתי: "כן, יש דבר כזה. אין מתאבלין על הרוגי בית-דין. אחד מהם הוא כמובן השופך דמים. גם אין מתאבלים על המאבד עצמו לדעת".

 

[ארזS]

יפה שבדקת

אני מעדיף לקבל תשובה מרב אחר שאליו שיגרתי [בפקס, לבקשתו] את השאלה, והוא ביקש להתייעץ עם גדול ממנו בענייני הלכה. כשאקבל תשובה אדאג לעדכן.

 

[BellA עלמה]

קצת OFF

אני האמת , לא מבינה למה בכלל לדון בנושא הרי השכל היישר לא מסוגל (ולפעמים) גם לא רוצה להבין מיקרי רצח כאלה. אנחנו לא קרימינולוגים ולא אנשי בריאות הנפש. מקרה של איבוד שפיות (לדעתי) לכלפי המשפחה אני כן מרגישה קצת חמלה

 

[חנה בית הלחמי]

ראה גם הלכות אבל

בדקתי את הלכות הרמב"ם בהקשר זה - יש לקבור בתכריכים מפאת כבוד החיים, אולם אין קורעיםעליו ואין מתאבלין עליו ואין מספידים אותו.