הבושה

[Citizen Y]

אני נדהם מדברייך

למה משפחת הרוצח לא ראויה להתחשבות? (ועוד רשמת את זה בבולד!) המשבר שהיא חווה אפילו גדול יותר! אני מאוד מקווה שהשוטרים כן הגיעו במדים, כי גם אם הבן שלך רוצח זה לא אומר שהמדינה צריכה להתבייש ולהתנער ממך. אין שום לגיטימציה לזר רשמי, פה באמת הרחקת לכת. אין שום סיבה שהמשפחה האבלה תתחבא מתחת לסלע כי לך זה מפריע לראות סימני אבלות מצידם. הבן אדם היחיד הצריך להתחבא מתחת לאבן כבר קבור מתחת לכמה וכמה כאלה...

 

[תמי פלד חיון]

../images/Emo45.gif- חנה גם אני נדהמת מתגובתך...

ומאחלת לך ולכולנו שלא להתנסות!!!

 

[חנה בית הלחמי]

אז אני אחסוך לך

את השיחה ששמעתי הבוקר בארקפה, בשולחן לידי. שיחה קשה. התגובות הרגשיות של רעננים מן השורה לחגיגת המודעות, החשיפה הטלוויזיונית של משפחת הרוצח והתמיכה ה"רשמית" - אינן פשוטות. לטעמי, יש להן בסיס. ראי הבהרתי לסיטיזן, נראה לי ששניכם לא קראתם כראוי את דברי. אין הבדל בין מדים לזר רשמי, אגב.

 

[תמי פלד חיון]

ליבי ליבי...על שתי המשפחות שנשארו בחיים ../images/Emo7.gif

לחזות במציאות הזוועתית אליה התעוררו באותו בוקר...

ליבי ליבי...על השוטרים שקיבלו בשורה כה מרה על חברם לעבודה...

ליבי ליבי על כל המכרים של המשפחות...

ליבי ליבי...על כל מי שנתקף בטירוף שכזה...

- ואגב אם הרוצח היה נשאר בחיים - הרי שדינו סקילה באבנים בחצר העיר!!!) חנה, אסור לנו לשפוט את משפחתו של הרוצח כאילו היו שותפים לרצח... הם לא!!! ושלא נדע עוד...

 

[חנה בית הלחמי]

תמי, תגובה קצרה לפני שיוצאת מהבית:

בנושא רגיש זה, אני מבקשת להימנע מלשים בפי דברים שלא אמרתי, כי לא אמרתי. כושר הביטוי שלי טוב דיו כדי שדברי יצוטטו כהלכתם. זה חמור בעיני.

 

[תמי פלד חיון]

חנה, לא ציטטתי אותך...אמרתי דברים באופן כללי

ומדברייך הבנתי שאת לא חסה על משפחתו של הרוצח...( מכל משפחתו - אני מרחמת בעיקר על אימו של הרוצח...) ותקני אותי אם אני טועה...

 

[חנה בית הלחמי]

כבר תיקנתי אותך

ובכל זאת בחרת לחזור על הטעות.

 

[ארזS]

גם אני נדהם מהתגובות של חנה ושל עוד כמה אחרים

ומאחל לכולנו שלא נתנסה באופן אישי במצבים דומים.

 

[חנה בית הלחמי]

Citizen, נוצר כאן מצב הפוך

שבו משפחת הרוצח הפכה להיות מוקד הקמפיין להתחשבות ואמפטיה. טלויזיה, עיתונים, מודעות אבל, זר רשמי. יש שיטה בקמפיין הזה, שלצערי (במקרים כאלו אני מצטערת על יכולתי זו - כי מה שלא יודעים לא כואב) אני מזהה גם במבט מקצועי. לטעמי זה פוגעני, אטום, חוסר התחשבות אלמנטרי במשפחת הקורבנות. לא בקשתי שיתחבאו מאחורי סלע. אף הדגשתי שלא הייתי מעלה את הנושא לו התמיכה היתה בעלת גוון אישי, שהוא לגיטימי לחלוטין ומובן. מדובר בתמיכה בעלת גוון ממלכתי. אין לה לגיטימציה בשום צורה - לא זר ולא מדים.

 

[Citizen Y]

לגבי הפסקה הראשונה כפי שאמרת

אני לא יכול להגיב על מה שאני לא יודע אבל עם הפסקה השנייה לגבי ההבדל בין אבל אישי לאבל מצד המשטרה אני לא יכול להסכים.

 

[yahoo456]

במה זה מקדם את השיח הציבורי? אל לנו לשפוט!

איזו טרגדיה נפלה על כל האנשים המסכנים האלה, מכל הצדדים. מי אנו שנשפוט, או נחווה דיעה. מה העליהום הזה? מישהו מצדיק או מצדד? מה זה כל המילים המיותרות האלו? כמו שאחרים התבטאו- מסכנים אלה שנותרו לחיות עם הזוועה הזו. לכן- אנא חסכי לנו והשאירי זאת לעצמך. תודה!

 

[Jab2]

בוודאי שצריך לשפוט!

ולהוקיע ולקבור את היצור הזה ללא ליווי וללא זרים. מי ששם זר על קברו ידע שנתן לגיטימציה לרצח. ומשפחתו היקרה, חסכי מאיתנו גם את מודעות האבל המגוחכות שאי אפשר להתעלם מהן. היצור ירה בילד בן שלוש חמישה כדורים לא נתן לו להימלט. ידע כל רוצח פוטנציאלי, שלא ירחמו על משפחתו שנשארה בחיים. כן ישפטו. כן יחוו דיעה. לא, לא נעמוד ונרחם על המשפחה המסכנה, כפי שלא עשינו עם משפחתו של יגאל עמיר. אולי הידיעה כי לא יתנו למשפחה מנוח תמנע מעשי רצח מזעזעים אחרים.

 

[32103210]

אל תאמין בעצמך עד ליום מותך ,

 

[Jab2]

לא הבנתי אבל מן הסתם אני קשת הבנה.

 

[חנה בית הלחמי]

יש מיתאם לא מפתיע

בין מי שמטיפים לחמלה למשפחת רוצחי-נשים-וילדים, לבין מי שמטיפים לנקמה אכזרית במשפחות רוצחים פלשתינאים. ואני שואלת - מה ההבדל? (לא שאני מטיפה להרס החשמונאים 25, חבל על השכנים). החרפה של הנחת זר רשמי והחרפה האפשרית אם הגיעו לבקר את המשפחה במדים - היא כזו שלא תימחה גם בעזרת הטקסטים המניפולטיביים שמנסים להכשיר את השרץ. אגב - כפעילה פמיניסטית אני יכולה לומר שנתקלתי במשך השנים באינספור סיפורים (ברמה של דפוס) על גיבוי של שוטרים לקולגה שגילה אלימות כלפי רעייתו וילדיו - ואף התנכלות לקורבן או אי טיפול בתלונותיה. ההתנהגות הזו מתאימה לדפוס, סותרת את טענת המשטרה שהיא בארה את הנגע ה(תת)תרבותי הזה משורותיה ומצטרפת לתופעות אחרות שמביישות את המשטרה, ואותנו - שאלו הם שוטרינו. שוב אומר, שהתנצלות בפני תושבי העיר תהיה במקומה. Jab צודקת עניינית לגבי משמעות המודעות בתהליך הסוציאליזציה. כנ'ל הזר והמודעות והקמפיין לסחיטת אמפטיה למשפחה. המסר הסמוי לאשת שוטר שחווה אלימות הוא: החברים שלו יגנו עליו. אין טעם להתלונן. הנהגת המשטרה הבינה את זה מזמן ולכן עשתה ניסיון (שכשל? ככה נראה) לשנות את זה. החוצפה והאירוניה המצמררת והבלתי נתפסת, של לדבר בשרשור הזה על "אי שפיות" של מי שמשקפים את משמעות התנהגות השוטרים באופן שאינו מחמיא להם, רק מחזקת ומאשררת את האופן שבו ניתחתי את הסמלים הללו.

 

[ארזS]

את תחשבי מה שאת רוצה

ותמי, יאהו ואני נחשוב משהו אחר. ו...כן. אני מרגיש חמלה רבה כלפי אימו ואחותו של מייקל פישר. הם עברו אסון נורא. אסור לחמול עליהם ? שיתבייש מי שלא חומל. ואיך את כותבת פעמים רבות ? סוף דיון ! [ומשום מה נראה לי שדווקא כן תרצי להמשיך בדיון]...

 

[חנה בית הלחמי]

מותר ורצוי ואנושי לחמול עליהן

לא במדים, לא בזר רשמי, לא עם מודעות אבל וללא כל כיסוי תקשורתי. החמלה היא ממילא אישית, יש סיבה סמויה לכך שהמשטרה הופכת אותה לציבורית, מחמלה וצער אנושיים ל"אג'נדה"? (כפי שזה נראה - יש).

 

[ארזS]

אין כל אג'נדה, יש רק אנושיות והשתתפות בצער.

בבקשה אל תהפכי את זה למה שזה לא.

 

[חנה בית הלחמי]

אנושיות וייצוג רשמי אינם מושגים נרדפים

אתה מנדסה להציג מצג שווא כאילו ה"אנושיות" שלך סותרת את טענתי נגד היותה במדים? זה נשאר מצג שווא. תמכתי בחום ותומכת בחום באנושיות. במקרה זה - לא במדים, לא באופן המייצג את המדינה ומעביר מסר סמוי שחשבנו שמסרים שכמותו כבר מזמן מאחורינו. אמש העברתי מפגש של מושגי יסוד במגדר - ונתתי את השרשור הזה כדוגמא לפער בין מראית העין של שוויון ו"השגים", למציאות של מתן לגיטימציה סמויה, ב"סאב טקסטים" - הן של המדינה והן של החברה, לההצדקתה של אלימות נגד נשים והחפצתן (וואו - איזה הישג זה היה עבורנו כשחשבנו שחלה התקדמות בהתייחסותה של המשטרה לאלימות במשפחה....והנה נראה שההתייחסות פשוט עברה למחתרת, למסרי החיברות הסמויים...). אני חושבת שחוסר מודעות אינו מצדיק את ההאחזות בקרני המזבח של חוסר המודעות. עצם העובדה שמאירים כאן על עוד נקודת מבט (ולא חדשה, ולא בפעם הראשונה) אמורה להביא את המשטרה לחשבון נפש: האם באמת עשינו כאן, אולי אף בהתנייה ולא במודע - משהו לא בסדר. ותאמין, אחרי שנים של התעסקות במסרים חברתיים מגדריים - נעשווה כאן חטא גדול.

 

[ארזS]

את טועה ומטעה בגדול.

מדובר כאן באנושיות ולא ב"אנושיות" ותו לא ! כל שאר המסרים הפמיניסטיים הנחבאים בין המילים שלך או הגלויים - אין בינם לבין המקרה שום כלום, חד וחלק. אף אחד במשטרה ואף אדם אנושי לא בעד אלימות מכל סוג ומין. אנשים באו ללוויה ובאים לניחום אבלים - חלקם במדים, חלקם בלבוש אזרחי רגיל ואין באלה שבאים במדים כדי להצביע אפילו בפסיק קטנטן על הרמזים שלך. כלום !