רואה את הגומות שלך מתחייכות כשאת מקבלת את הזר הקטן רציתי לספר לך עליה, היא ישבה שם לבד בבאר מהרגע שנכנסתי היא נעצה בי מבט חודר, חוקר. אישה יפה באמצע החיים, עם חיוך מקסים שכמו מסתיר איזה ס
איזה סוד שרק היא יודעת כמה ניגשו אליה אחד אפילו השאיר לה כרטיס ביקור שהשליכה באלגנטיות הצידה לקח לי זמן להבין שהיא לא מביטה בי אלא דרכי, אל המראה שבקיר שמולה מביטה בה, בעצמה. כאילו הבינה לפתע משהו קמה חייכה לעצמה, ויצאה.
גם לי היום לא לא בא להיות כאן.... כשאני חושבת על זה לא בא לי להיות בשום מקום... בא לי לחזור לפוך ולישון ולישון ולישון ולישון ולא בגלל שאני עייפה.... (כשאני חושבת על זה אני עייפה עייפה עייפה)....
בשבילי אני מוותרת על החגיגה כבר שבוע וחצי לא ראיתי אותך אתה לא רציני אתה נעלם לי כל פעם כבר התרגלתי אני כמעט אדישה אתה בא והולך אתה לא נשאר ואי אפשר לקבוע איתך שום דבר אתה בא והולך אתה לא נשאר אם אתה לא חבר אל תבוא יותר אם אין לך
בשבילי אני מוותרת על ההצגה כבר יבשו דמעותיי כבר כמעט נרגעתי אתה לא אמיתי אתה לא בשבילי עוד לילה חיכיתי לך לשווא אתה בא והולך אתה לא נשאר ואי אפשר לקבוע איתך שום דבר אתה בא והולך אתה לא נשאר אם אתה לא חבר אל תבוא יותר