הבוקר הזה

הבוקר הזה

התעוררתי הבוקר עם מחשבה שאפשר למות פעמים . פעם ראשונה כשמוותרים על החלומות שלנו ופעם שניה .... אני כבר הרבה זמן מהלכת בעולם כאילו אין לי חלק בו כאילו אני נושמת, אוכלת ישנה וכל הדברים שמסביב הם רק בשביל להרגיש קיימת ואני לא באמת נהנהת מהם ובעצם אני לא יודעת א יש משהו שגורם לי להנות ממנו למרות שאני כן עושה דברים יוצאת, מטיילת, רשומה לחוג קדרות וכו'. אני רוצה שתחזור לי האש לנשמה, האור לעיניים , והאהבה ללב. אני יודעת שזה לא יכול לחזור ולהיות כמו לפני שנה וחצי לפני שאמא נפטרה. אבל אני רוצה לחזור לחיות, להרגיש, לנסות והכי חשוב לחלום ולהגשים את החלומות שלי. שבוע טוב לכל הבנות , שבוע מוצלח וקסום ועוטף באהבת היקום. מי יתן ויתגשמו כל משאלות ליבכן. אמן נשיקות לאמא שלי
 

Darkmatter

New member
מזדהה...

אולי זה אפשרי. ננסה ביחד לחזור לחיות ולהרגיש?
 
שלום מיכל,

ברוכה הבאה קודם כל.
הנקודה שבה איבדנו את האימהות שלנו מעצבת אותנו ומשפיעה על המשך החיים שלנו. תמיד חשבתי שאם יקרה משהו לאחד מהוריי אני אפסיק להתקיים. וזה קרה (לא באופן פתאומי - אמי הייתה חולה משך כשנתיים וחצי), והחיים לא מפסיקים. יש בזה מצד אחד המון עצב - איך העולם לא עוצר? איך אנשים ממשיכים כאילו לא קרה כלום? - אני זוכרת בפירוש תחושות מאוד קשות בחודש הראשון אפילו סתם כשהלכתי ברחוב וראיתי שעולם כמנהגו נוהג. אבל מצד שני, לחיים יש כוח משלהם. ההודעה שלך מאוד ריגשה אותי. אני מאחלת לך שכמו שכתבת תחזור לך האש לנשמה. לאט לאט אני מקווה שדברים יסתדרו לך יותר.
 
למעלה