הבוקר בגן
בשעה רבע לשמונה הגעתי עם הילדים לגן. בגן היו כבר שלוש מטפלות שישבו עם הילדים סביב שולחנות עבודה לפעילות בוקר. בעודי נפרדת מהילדים הגיע אבא אחד עם הילד שלו (בן שלוש וחצי), נפרד ממנו והלך. הילד נראה עצבני, אבל התיישב ליד אחת המטפלות שישבה עם קבוצה ששיחקה בפזלים מעץ. אותו ילד החליט שהוא רוצה דווקא את הפזל שהיה בידיים של ילדה אחרת, אותה ילדה לא הסכימה להיפרד מהפזל שלה, המטפלת ניסתה שוב בעדינות לשאול אם היא מוכנה להחליף פזל עם הילד והילדה סרבה. המטפלת הסבירה לילד שהוא יצטרך לחכות בסבלנות עד שהילדה תסיים לשחק ואז יוכל לקבל את הפזל שלה. באותו רגע איזה קפיץ השתחרר בילד והוא התחיל להכות את המטפלת ולהשתולל. מטפלת אחת (קצת יותר מסיבית מזאת שהותקפה) באה הרימה את הילד בידיים והושיבה על כיסא צמוד לקיר - לטיים אוט - אבל הילד סרב להרגע והמשיך להשתולל ופתאום שמתי לב שכל הילדים בגן נכנסו למתח והאוירה הרגועה שהיתה בבוקר לפני בואו של הילד נעלמה. המטפלת שהותקפה על ידי הילד התנצלה בפני ופלטה שהילד מכה גם את הוריו (כאילו שזה תרוץ לגיטימי), ואז שתי המטפלות הנותרות ניסו להחזיר את הילדים לפעילות רגילה בעוד הילד המתפרע ממשיך להתפרע בזרועות המטפלת השלישית... מה שלא כל כך הלך, לילדים היה קשה לחזור לפעילות. ואני תהייתי לעצמי למה לא הוציאו את הילד מהגן - שימשיך להתפרע בחצר או בשירותים. הבעיה בגן שזה זה חלל אחד גדול, החדר היחיד שיש לו דלת זה השירותים. המיקום שהמטפלת בחרה לטיים אוט היה ליד הקיר, לא מקום מבודד ומרגיע, והיא לא הוציאה את הילד מתוך חברת הילדים בצורה גזה ומעליבה, מה שאני רואה בחיוב בד"כ, אבל במצב הזה שבו הייתי עדה אני חושבת שהיה צורך לבודד את הילד מתוך כוונה להגן על הילדים האחרים ולשמור על האוירה בגן... מה גם שייתכן שבלי קהל הילד היה נרגע מהר יותר. מצד שני - אני בטוחה שהייתי נכנסת לקריזה אם הייתי שומעת שאת הילד שלי שמו השירותים להרגע או הוציאו לחצר... בקיצור - אני כמעט בטוחה שבצהרים שאני אבוא לגן הגננת תרצה גם להתנצל על האירוע (למרות ברור לי שזה לא אשמה שלה ושהיא לא צריכה להתנצל) ואני תוהה האם לומר לה שלדעתי היה צורך להוציא את הילד מחברת הילדים ושמקרים כאלה לא תורמים לילדים האחרים בגן... הדילמה שלי היא כזאת - זה ילד של מישהו אחר והילדים שלי נפגעים בגללו, אבל אם זה היה הילד שלי, אני לא בטוחה שהייתי רוצה שינהגו בו כפי שאני חושבת שבמקרה הזה היה צריך נהוג בילד המתפרע.
בשעה רבע לשמונה הגעתי עם הילדים לגן. בגן היו כבר שלוש מטפלות שישבו עם הילדים סביב שולחנות עבודה לפעילות בוקר. בעודי נפרדת מהילדים הגיע אבא אחד עם הילד שלו (בן שלוש וחצי), נפרד ממנו והלך. הילד נראה עצבני, אבל התיישב ליד אחת המטפלות שישבה עם קבוצה ששיחקה בפזלים מעץ. אותו ילד החליט שהוא רוצה דווקא את הפזל שהיה בידיים של ילדה אחרת, אותה ילדה לא הסכימה להיפרד מהפזל שלה, המטפלת ניסתה שוב בעדינות לשאול אם היא מוכנה להחליף פזל עם הילד והילדה סרבה. המטפלת הסבירה לילד שהוא יצטרך לחכות בסבלנות עד שהילדה תסיים לשחק ואז יוכל לקבל את הפזל שלה. באותו רגע איזה קפיץ השתחרר בילד והוא התחיל להכות את המטפלת ולהשתולל. מטפלת אחת (קצת יותר מסיבית מזאת שהותקפה) באה הרימה את הילד בידיים והושיבה על כיסא צמוד לקיר - לטיים אוט - אבל הילד סרב להרגע והמשיך להשתולל ופתאום שמתי לב שכל הילדים בגן נכנסו למתח והאוירה הרגועה שהיתה בבוקר לפני בואו של הילד נעלמה. המטפלת שהותקפה על ידי הילד התנצלה בפני ופלטה שהילד מכה גם את הוריו (כאילו שזה תרוץ לגיטימי), ואז שתי המטפלות הנותרות ניסו להחזיר את הילדים לפעילות רגילה בעוד הילד המתפרע ממשיך להתפרע בזרועות המטפלת השלישית... מה שלא כל כך הלך, לילדים היה קשה לחזור לפעילות. ואני תהייתי לעצמי למה לא הוציאו את הילד מהגן - שימשיך להתפרע בחצר או בשירותים. הבעיה בגן שזה זה חלל אחד גדול, החדר היחיד שיש לו דלת זה השירותים. המיקום שהמטפלת בחרה לטיים אוט היה ליד הקיר, לא מקום מבודד ומרגיע, והיא לא הוציאה את הילד מתוך חברת הילדים בצורה גזה ומעליבה, מה שאני רואה בחיוב בד"כ, אבל במצב הזה שבו הייתי עדה אני חושבת שהיה צורך לבודד את הילד מתוך כוונה להגן על הילדים האחרים ולשמור על האוירה בגן... מה גם שייתכן שבלי קהל הילד היה נרגע מהר יותר. מצד שני - אני בטוחה שהייתי נכנסת לקריזה אם הייתי שומעת שאת הילד שלי שמו השירותים להרגע או הוציאו לחצר... בקיצור - אני כמעט בטוחה שבצהרים שאני אבוא לגן הגננת תרצה גם להתנצל על האירוע (למרות ברור לי שזה לא אשמה שלה ושהיא לא צריכה להתנצל) ואני תוהה האם לומר לה שלדעתי היה צורך להוציא את הילד מחברת הילדים ושמקרים כאלה לא תורמים לילדים האחרים בגן... הדילמה שלי היא כזאת - זה ילד של מישהו אחר והילדים שלי נפגעים בגללו, אבל אם זה היה הילד שלי, אני לא בטוחה שהייתי רוצה שינהגו בו כפי שאני חושבת שבמקרה הזה היה צריך נהוג בילד המתפרע.