הבוס

הבוס

לרוב אני נרתעת מסמכות, ובטח שלא מוצאת אותה כגורם משיכה. ובכלל, כל כולך לא "הטיפוס שלי", אם יש לי בכלל כזה. אז איך אתה מסביר את זה, שהגוף שלי מגיב אליך בלי שליטה? איך הפכתי לקלישאה הזאת, שמחפשת כל תירוץ אפשרי להיות איתך רגע לבד?
הגוף תמיד יודע, את מה שהשכל הישר מתקשה לעבד. הגוף יודע ראשון. זוכר את הפעם ההיא, שהצגת אותי בפני מישהו אחר והנחת יד על הגב שלי, בין השכמות? אז הגוף הבין, אבל אני עוד לא. מנקודת המגע הזאת בין השכמות נשלח ערוץ של חשמל במורד הגו, עטף את המתניים שלי משני הכיוונים, וירד בין הירכיים הישר לנרתיק שלי שנרטב והתכווץ מייד, בהכרזה "את רוצה!!!".
ערוץ נוסף נשלח מעלה לצואר שלי, ובמעלה הלחיים שהאדימו באחת. הגוף שלי צחק עלי: "מה, לא ידעת שאת רוצה אותו? חה!"
אבל עד המגע ההוא לא ידעתי.
ועכשיו אני לא מצליחה שלא לדעת. שלא לרצות.
אתה יושב מולי ומדבר, ואני בראשי פותחת את אבזם החגורה שלך, את הרוכסן, משחררת את הזין שלך ומכניסה אותו זקור וחם לפה שלי. מוצצת עד שאתה מתפוצץ ורוטט, מממלא את פי זרע חם.
אנחנו בישיבה, אני נדרשת להיות עניינית ואפילו מצליחה, אבל הראש שלי מסריט אותי כפופה על השולחן חשופת ישבן, ואתה מאחורי חודר אלי בקצב, חופן את השדיים שלי, גומר בתוכי.
ובכל נגיעה אגבית (ויש הרבה, כל כך הרבה!) הגוף שלי נדרך, הפטמות מזדקרות ונהר של רטיבות מציף אותי.
בוס,
יכול להיות שאת כל זה אתה לא יודע?
 

gilflover

New member
בקצרה - נורמלית


קצת יותר באריכות - נשים תמיד נמשכו לסמכות וכריזמה גברית. גם אם זה לא באופן מודע, אבל כשזה מגיע מכיוונו של גבר שככל הנראה גם נראה טוב, אז זה גורם לכן להתעוררות...
זו המציאות.
ומעבר לכך...
מקנא בו.
הלוואי שהייתה לי עובדת, והלוואי שהייתה משתוקקת כך כלפיי...
 

giligil55

Member
פנטזיה מוכרת...

והוא יודע, כן הוא יודע ...אך גם יודע שזה אסור...
 
למעלה