הבהרה
מאז התפוצצות הפרשה האחרונה, שבעקבותיה הודעתי על רצוני לפרוש מהפורום, קיבלתי המון תגובות ופניות בבקשה לחזור בי ולהמשיך לכתוב בפורום. ממש נעים ומרגש לקבל תגובות כאלו ולהיווכח עד כמה הפורום הוא יקר לכולנו. לא אסתיר זאת, שאת רוב התגובות קראתי בדמעות מרוב התרגשות ואף השבתי עליהם כך. מעולם לא ניסיתי לנצל את הפורום לתועלת אישית. התועלת היחידה שהייתה לי מההשתתפות בפורום הייתה עצם העובדה, שאני יכול לתת לאחרים. בכל בוקר, כאשר אני מתעורר משנתי ואומר "מודה אני..." אני חושב על אלה, שאינם יודעים, אם יזכו גם מחר לומר זאת. אומנם איש מאיתנו איננו יודע בוודאות, שהרי לדאבוננו יש תאונות דרכים, מחלות ופיגועים (שלא נדע...), אבל באופן כללי ביחד עם ה"מודה אני" מתעורר גם הצורך לעשות משהו, שיצדיק את "שהחזרתי בי נשמתי בחמלה...". ב"ה אני חי, בריא ונושם, יכול ללכת לביה"כ להתפלל, לעבוד ולעשות כמעט כל מה שליבי חפץ. אז מדוע לא לעזור לאלה, שניתן לעזור להם? אני מעדיף כך מאשר להיפך. מילים עלולות להרוג, אבל הרבה יותר מזה הן יכולים לעזור הרבה מאוד. קצת מאמץ ואפילו לא צריך להשקיע כסף. רק מלה טובה פה ושם. ההרגשה, שהמלה שלך עשתה טוב למישהו אחר, כבר עושה טוב גם לך. בשבוע שעבר נפל דבר כאן בפורום. "מלחמה" בין שני גולשים כמעט הפכה ל"מלחמת עולם" ודווקא בגללי כנראה. מאז ומתמיד התנגדתי להתקפות אישיות על גולשים. לצערי הרב לא אחת ולא שתים נאלצתי לבקש מ- dkey ומאחרים לרסן את עצמם ואכן ברוב הפעמים נעניתי ובשל כך זכינו לפורום רגוע ולייחס יוצא מהכלל. Dkey מוכר לכולנו כאיש יוצא דופן בפורום. שנאתו לא הוסתרה מעולם אבל כל עוד היו הדברים נסבלים במסגרת הפלורליזם ניתנה לו במה חופשית ואף אני תמכתי בזה. בפרשת השבוע מצאתי גם רמז לנכונות הדבר: הקב"ה מגלה לאברהם, כי הוא עומד להפוך את סדום ואת עמורה, ובתגובה נעמד אברהם לפניו ומתחיל לעמוד על המקח: אולי יש 50 צדיקים בסדום? אולי 45? 40? 30? 20? עד שמגיע השלב האחרון: אולי יש עשרה צדיקים בתוך העיר? התשחית את כל העיר בעבורם? והקב"ה נענה לו: לא אשחית, אם אמצא שם עשרה. ממש מוזר! הפלא ופלא! אברהם אבינו מבקש לחון את כל אנשי סדום בעבור 10 צדיקים! לא ייאמן! זו כוחה של מידת החסד, הנובעת מתוך "הדת המופרכת". בכל אחד מאיתנו ניתן למצוא חלק זה של "10 צדיקים בסדום". אינני מכיר את מנדי, שהיה הגורם הראשוני ל"מלחמה". פגשתי אותו פעם או פעמיים ב"חברותא" וכל הקשר שלי איתו הוא באמצעות הפורום. אף על פי כן אני יכול להעיד, שאני מכיר את מנדי האחר. את זה, שלא הכרתם. מטעמים שבצנעה לא אוכל לפרט כל מה שאני יודע עליו, אבל אני יודע, שמאחורי מנדי ה"שובב" מסתתר אדם רציני, שעושה רבות בפעילות ציבורית לקירוב לבבות. פשוט תענוג לדעת זאת. דברים אלו לא פורסמו בפורום מעולם ואף אני לא הייתי מציין זאת אלמלא רצח האופי שנעשה לו בגלל אי אלו דברים, שלא צריכים היו לקרות, ואם קרו, לפחות לשמור אותם בצנעה, כפי ששמר על מעשיו הטובים. איש מאיתנו איננו יודע, מה מסתתר בתוכו של השני ולאיש מאיתנו אין זכות לדון אותו מבלי לאפשר לו את זכות ההגנה. לצערי הרב dkey עשה מעשה שלא ייעשה וגרוע מכל – איננו מצטער על כך עד היום. ע"פ "הדת המופרכת" שלי הוצאת לשון הרע שקולה כנגד שפיכות דמים. כאשר הגיע אברהם אבינו לגרר חשש מאבימלך, שיהרוג אותו ויקח את שרה אשתו לאשה. לכן ביקש אברהם משרה להצהיר, שהיא אחותו. מה עשה אבימלך? לקח את שרה וכמעט שכב איתה. ברגע האחרון נגלה אליו הקב"ה והזהירו לבל יהין לעשות זאת, כי היא "בעולת בעל". בהמשך (מתוך פרשת השבוע): "ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו: מה עשית לנו ומה חטאתי לך, כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה?... ויאמר אברהם: כי אמרתי רק אין יראת א-לוהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי". לצערנו הרב מעשים של יום יום הם מעשי רצח כדבר של מה בכך. רצח על רקע רומנטי, רצח בגלל שוד ועוד ועוד. המכנה המשותף שלהם הוא "אין יראת א-לוהים". כבר אמרנו, שמילים יכולות להרוג. לאיש מאיתנו אין מושג, מה קורה בתוכו של האדם, ששמע את המילים הנוראות הללו. אולי הוא לא היה בסדר במובנים מסוימים אבל לא שמענו, שאפילו על מעשה בגידה מגיע עונש מוות. על כל פנים לא ב"הדת המופרכת". הדברים הללו פגעו בי פגיעה קשה לא בגלל שראיתי את מנדי צודק, אלא בגלל אי הצדק המשווע בדבריו של dkey. הדברים הללו פגעו בי, כי אני מכיר גם את מנדי האחר. אני מכיר את מנדי הטוב, שהטוב שבו עולה עשרת מונים על המעשים הפסולים, המיוחסים לו. הטוב הזה נובע בין השאר מ"הדת המופרכת", שהוא מאמין בה וכן גם אני. מכאן נבעה הפגיעה הקשה למרות שאני בטוח, ש- dkey לא התכוון כלל אליי. הצרה היא, שבראותו כל הזמן רק את השלילה לא יכול היה למצוא במנדי את מה שמצאתי אני. אין לי ספק, שגם ב- dkey ניתן למצוא לא מעט טוב. זאת הסיבה, שנהגתי בו במלוא הכבוד הראוי. משום כך ביקשתי בתחילה בכל תוקף להתנצל ולחזור בו מהדברים הקשים, שהטיח בפורום. משלא עשה כן, איבד את כל עולמו הטוב – המעט שעוד נשאר ממנו. במקביל אני מרגיש פגוע מאוד – בעיקר נפשית. משום כך הכתיבה בפורום, כפי שכתבתי בעבר קשה עליי. חוץ מזה עיסוקיי הרבים חייבו אותי כבר מזמן לצמצם את נוכחותי בפורום עד למינימום אך אלמלא הקריאות המרגשות כבר הייתי פורש מזמן. נכון לעכשיו לקחתי פסק זמן. אני זקוק לו למען בריאותי הנפשית. גם אם אחזור לכתוב בפורום ולהשתתף בדיונים, כנראה יהיה זה באופן מינורי בלבד, אלא אם כן יחול מפנה דרסטי, שיצדיק את שובי. קשה לי מאוד ליטול חלק בדיונים, שמלווים בשנאה כה עמוקה לחבר במקום לתמוך ולעזור. זה מנוגד בתכלית הניגוד לאופי שלי. על כל פנים שוב אני רוצה להודות לכל אלה, שתמכו בי ועודדו אותי, ובראש וראשונה לאופיר היקר – מנהל הפורום שלנו, שגם אם אני חלוק עליו באופן הטיפול בפרשה הנוכחית, אני מכבד את החלטתו ואת שיקוליו ומאחל לפורום, שימשיך לפרוח ולשגשג, ולהיות לעזר לכל ההומואים (וכן גם ללסביות), שנקרעים בין עולמם הדתי לבין נטייתם המינית. אוהב את כולכם!!!
Nחמן
מאז התפוצצות הפרשה האחרונה, שבעקבותיה הודעתי על רצוני לפרוש מהפורום, קיבלתי המון תגובות ופניות בבקשה לחזור בי ולהמשיך לכתוב בפורום. ממש נעים ומרגש לקבל תגובות כאלו ולהיווכח עד כמה הפורום הוא יקר לכולנו. לא אסתיר זאת, שאת רוב התגובות קראתי בדמעות מרוב התרגשות ואף השבתי עליהם כך. מעולם לא ניסיתי לנצל את הפורום לתועלת אישית. התועלת היחידה שהייתה לי מההשתתפות בפורום הייתה עצם העובדה, שאני יכול לתת לאחרים. בכל בוקר, כאשר אני מתעורר משנתי ואומר "מודה אני..." אני חושב על אלה, שאינם יודעים, אם יזכו גם מחר לומר זאת. אומנם איש מאיתנו איננו יודע בוודאות, שהרי לדאבוננו יש תאונות דרכים, מחלות ופיגועים (שלא נדע...), אבל באופן כללי ביחד עם ה"מודה אני" מתעורר גם הצורך לעשות משהו, שיצדיק את "שהחזרתי בי נשמתי בחמלה...". ב"ה אני חי, בריא ונושם, יכול ללכת לביה"כ להתפלל, לעבוד ולעשות כמעט כל מה שליבי חפץ. אז מדוע לא לעזור לאלה, שניתן לעזור להם? אני מעדיף כך מאשר להיפך. מילים עלולות להרוג, אבל הרבה יותר מזה הן יכולים לעזור הרבה מאוד. קצת מאמץ ואפילו לא צריך להשקיע כסף. רק מלה טובה פה ושם. ההרגשה, שהמלה שלך עשתה טוב למישהו אחר, כבר עושה טוב גם לך. בשבוע שעבר נפל דבר כאן בפורום. "מלחמה" בין שני גולשים כמעט הפכה ל"מלחמת עולם" ודווקא בגללי כנראה. מאז ומתמיד התנגדתי להתקפות אישיות על גולשים. לצערי הרב לא אחת ולא שתים נאלצתי לבקש מ- dkey ומאחרים לרסן את עצמם ואכן ברוב הפעמים נעניתי ובשל כך זכינו לפורום רגוע ולייחס יוצא מהכלל. Dkey מוכר לכולנו כאיש יוצא דופן בפורום. שנאתו לא הוסתרה מעולם אבל כל עוד היו הדברים נסבלים במסגרת הפלורליזם ניתנה לו במה חופשית ואף אני תמכתי בזה. בפרשת השבוע מצאתי גם רמז לנכונות הדבר: הקב"ה מגלה לאברהם, כי הוא עומד להפוך את סדום ואת עמורה, ובתגובה נעמד אברהם לפניו ומתחיל לעמוד על המקח: אולי יש 50 צדיקים בסדום? אולי 45? 40? 30? 20? עד שמגיע השלב האחרון: אולי יש עשרה צדיקים בתוך העיר? התשחית את כל העיר בעבורם? והקב"ה נענה לו: לא אשחית, אם אמצא שם עשרה. ממש מוזר! הפלא ופלא! אברהם אבינו מבקש לחון את כל אנשי סדום בעבור 10 צדיקים! לא ייאמן! זו כוחה של מידת החסד, הנובעת מתוך "הדת המופרכת". בכל אחד מאיתנו ניתן למצוא חלק זה של "10 צדיקים בסדום". אינני מכיר את מנדי, שהיה הגורם הראשוני ל"מלחמה". פגשתי אותו פעם או פעמיים ב"חברותא" וכל הקשר שלי איתו הוא באמצעות הפורום. אף על פי כן אני יכול להעיד, שאני מכיר את מנדי האחר. את זה, שלא הכרתם. מטעמים שבצנעה לא אוכל לפרט כל מה שאני יודע עליו, אבל אני יודע, שמאחורי מנדי ה"שובב" מסתתר אדם רציני, שעושה רבות בפעילות ציבורית לקירוב לבבות. פשוט תענוג לדעת זאת. דברים אלו לא פורסמו בפורום מעולם ואף אני לא הייתי מציין זאת אלמלא רצח האופי שנעשה לו בגלל אי אלו דברים, שלא צריכים היו לקרות, ואם קרו, לפחות לשמור אותם בצנעה, כפי ששמר על מעשיו הטובים. איש מאיתנו איננו יודע, מה מסתתר בתוכו של השני ולאיש מאיתנו אין זכות לדון אותו מבלי לאפשר לו את זכות ההגנה. לצערי הרב dkey עשה מעשה שלא ייעשה וגרוע מכל – איננו מצטער על כך עד היום. ע"פ "הדת המופרכת" שלי הוצאת לשון הרע שקולה כנגד שפיכות דמים. כאשר הגיע אברהם אבינו לגרר חשש מאבימלך, שיהרוג אותו ויקח את שרה אשתו לאשה. לכן ביקש אברהם משרה להצהיר, שהיא אחותו. מה עשה אבימלך? לקח את שרה וכמעט שכב איתה. ברגע האחרון נגלה אליו הקב"ה והזהירו לבל יהין לעשות זאת, כי היא "בעולת בעל". בהמשך (מתוך פרשת השבוע): "ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו: מה עשית לנו ומה חטאתי לך, כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה?... ויאמר אברהם: כי אמרתי רק אין יראת א-לוהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי". לצערנו הרב מעשים של יום יום הם מעשי רצח כדבר של מה בכך. רצח על רקע רומנטי, רצח בגלל שוד ועוד ועוד. המכנה המשותף שלהם הוא "אין יראת א-לוהים". כבר אמרנו, שמילים יכולות להרוג. לאיש מאיתנו אין מושג, מה קורה בתוכו של האדם, ששמע את המילים הנוראות הללו. אולי הוא לא היה בסדר במובנים מסוימים אבל לא שמענו, שאפילו על מעשה בגידה מגיע עונש מוות. על כל פנים לא ב"הדת המופרכת". הדברים הללו פגעו בי פגיעה קשה לא בגלל שראיתי את מנדי צודק, אלא בגלל אי הצדק המשווע בדבריו של dkey. הדברים הללו פגעו בי, כי אני מכיר גם את מנדי האחר. אני מכיר את מנדי הטוב, שהטוב שבו עולה עשרת מונים על המעשים הפסולים, המיוחסים לו. הטוב הזה נובע בין השאר מ"הדת המופרכת", שהוא מאמין בה וכן גם אני. מכאן נבעה הפגיעה הקשה למרות שאני בטוח, ש- dkey לא התכוון כלל אליי. הצרה היא, שבראותו כל הזמן רק את השלילה לא יכול היה למצוא במנדי את מה שמצאתי אני. אין לי ספק, שגם ב- dkey ניתן למצוא לא מעט טוב. זאת הסיבה, שנהגתי בו במלוא הכבוד הראוי. משום כך ביקשתי בתחילה בכל תוקף להתנצל ולחזור בו מהדברים הקשים, שהטיח בפורום. משלא עשה כן, איבד את כל עולמו הטוב – המעט שעוד נשאר ממנו. במקביל אני מרגיש פגוע מאוד – בעיקר נפשית. משום כך הכתיבה בפורום, כפי שכתבתי בעבר קשה עליי. חוץ מזה עיסוקיי הרבים חייבו אותי כבר מזמן לצמצם את נוכחותי בפורום עד למינימום אך אלמלא הקריאות המרגשות כבר הייתי פורש מזמן. נכון לעכשיו לקחתי פסק זמן. אני זקוק לו למען בריאותי הנפשית. גם אם אחזור לכתוב בפורום ולהשתתף בדיונים, כנראה יהיה זה באופן מינורי בלבד, אלא אם כן יחול מפנה דרסטי, שיצדיק את שובי. קשה לי מאוד ליטול חלק בדיונים, שמלווים בשנאה כה עמוקה לחבר במקום לתמוך ולעזור. זה מנוגד בתכלית הניגוד לאופי שלי. על כל פנים שוב אני רוצה להודות לכל אלה, שתמכו בי ועודדו אותי, ובראש וראשונה לאופיר היקר – מנהל הפורום שלנו, שגם אם אני חלוק עליו באופן הטיפול בפרשה הנוכחית, אני מכבד את החלטתו ואת שיקוליו ומאחל לפורום, שימשיך לפרוח ולשגשג, ולהיות לעזר לכל ההומואים (וכן גם ללסביות), שנקרעים בין עולמם הדתי לבין נטייתם המינית. אוהב את כולכם!!!