הבדלי דעות

הבדלי דעות

לאור השרשור הקודם המאוד "מעניין"
מבקש לדעת האם ניתן לנהל דיון במנותק מהמתדיינים?
וכיצד זה שבכל פעם שעולה נושא "מעניין"
לוקח שתיים וחצי דקות להגיע לכאסח...?!!
 
יום אחד נסעתי עם הנהגת הפרטית שלי שרונהה

וכך דיברנו על הא ודא, ואז היא פיתאום אמרה לי שהיא אוהבת כשיש בפורום ויכוח סוער, ומשעמם לה כשהכל כזה רגוע. כמובן התחלתי לרעוד ביני לבין עצמי, ופחדתי, שבתור מרוקאית היא תאכל אותי בלי מלח. עד שחזרתי הביתה קראתי מליון פעם שמע ישראל, ישר נעלתי את כל הדלתות ואת כל החלונות, והלכתי לישון בתוך הארון מה שבטוח בטוח.


זהו אתה מבין מה קורה פה, אנחנו נכנסנו לתוך שבט של אמאזונות
 
לדעתי,ויכוח סוער, זה דווקא בריא מדי פעם, אבל

כשמדובר עם חברי פורום חדשים, אז צריך להתחשב.

אני אישית לא אוהב ויכוחים סוערים, אני מנתק מגע כשהקרקע מתחילה לרעוד תחתיי.
 
יש הבדל בין...

ויכוח סוער לגופו של עניין
לבין גופו של אדם
ואני מדבר רק על העניין הזה
אי היכולת להוציא מהדיון את המתדיין
 

שרונהה

New member
על זה אני מדברת כל הזמן

ומבקשת לכתוב לעצם העניין.
צריך לחשוב כמה פעמים לפני שלוחצים על "שלח"
 

שרונהה

New member
חחחחחח צא מהארון סייח


אם אני כבר אוכלת משהו,
הוא חייב להיות עם הרבה מלח,
אחרת זה לא טעים לי
 

אודרי11

New member
תשמע...

אני לא הרוחתי גרוש בבלאגן הקודם..לא פתחתי אפילו לדקה את העסק שלי לכסאות נוח...שהפך בזמן האחרון לממש לא ריווחי...

אולי בפעם הבאה, אם אגל תרצה לשתף איתי פעולה ולהביא פופקורן...נוכל לנהל פה כסאח רציני כמו בימים הטובים..
 

שרונהה

New member
צעד, רוב הכסאח שהיה בימים הטובים

היה כסאח הומוריסטי, שנון וכייפי.
 

מנץ1

New member
אולי זוהי הנרגנות של הגיל,מחפשים איפה להוציא?

וכמה טוב שיש ניק וזה לא בשם האמיתי!
 
לוקחים קורס אצל מיכל דליות

ולומדים להפריד בין "עצמך" לבין "הטקסטים" שפרסמת.
אם הבנת לעומק שאין אמירה על טקסט הופכת אמירה על האדם עצמו בטוח יהיו דיונים מרתקים.
 
לא מקובל עלי לקחת קורס

בגיל שבו נמצאים חברי הפנל הזה
הם כבר אמורים להיות אחרי "הקורס"
אם בגיל הזה עדיין ששים אלי קרב (אישי)
אז כנראה שלא מיכל ולא דליות ולא קורס יעזרו
 
אכן קיבלתי תשובה.....

נדמה לי שכתבתי משהו שם בתוכן
לזה (שזה העיקר) לא קיבלתי תשובה
הכי נוח והכי כייף ללכת אל האישי
 
קיבלת תשובה ברורה - על מנת להימנע מהאישי

יש ללמוד ◄ דא עקא, שאם אתה מפריד את האישי מן הטקסט או המעשה זה הופך ל"משעמם" עבור חלק מהאנשים, הם קוראים לזה "חפירה" כי זה לא "אישי".
המרוץ אל האישי מבחינת השיח הישראלי הוא בחירה תרבותית הנובעת מתרבות כוחנית המתמחה בהורדת ידיים ולא בשיחה מעמיקה על משהו.
כך אתה מקבל שרשורי אינסוף בו אדם מכונה כסיבת הסיבות לשואה, לירידה מהארץ, או לצערי חילוקי הדעות ביני לבין הרבי 101 שנבעה מחוסר הבנה לי.
כן אוסיף ואומר, שהמדיום הטקסטואלי שגם רגשוני תפוז לא מצליחים באמת לרכך אותו, מזמן חוסר הבנה, מאבקי אגו וכוח. תוסיף כפי שכבר כתבתי, שהתרבות הישראלית כוחנית, צעקנית ועדיין לא מכירה בצבעי ביניים [ סיבות לכך רבות, למשל 60 ויותר שנים של חיים במקום שחייב להגן על עצמו, ראיית גנרלים כמתאימים לנהל בתי ספר ועיריות וכו' וכו' וכו' ] וקיבלת הרבה "אישי".
 

אודרי11

New member
אני אביא לפה ציטוט משרשור אחר..

משהו שכתב ידידנו המנוח שוורצקופ...והביאה ידידתנו תבדל לחיים ארוכים ויפים פידליטי..

..."כשנכנסים בפעם הראשונה לסלון של בית שדייריו הקשישים שרועים בניחותא על הכורסאות והספות שמסביב, ישנם כללי נימוס אלמנטרים. כלל אחד חשוב הוא להיכנס על קצות האצבעות, לנסות להבין את שגיונותיהם ומנהגיהם של הדיירים ורק אז לתת להם פליק שיעיר אותם. הפליק שלך בא מוקדם מידי. תחלצי את הנעליים ובשקט בשקט תעלמי לתוך הלילה ואל תשכחי לסגור את הדרך מאחורייך. "
 
בסדר אודרי בסדר...אני הולכת...


ומכיוון שהולכת
כמה מלים אחרונות שירשמו על ארון הקבורה הווירטואלי
פנית אלי בלשון נקבה וקצת נבהלתי
אז מיד קראתי למומחית לענייני הבדלי המין
והיא, בפה מלא (תרתי משמע) הכריזה....כי זכר אנוכי

בדקתי, ומצאתי להפתעתי, כי לאורך כל הדרך
הילכתי על בהונותיי ונזהרתי בכבודם של חבורת הקשישים (כדברייך)

זהו, הלכתי בשקט ונעלמתי אל תוך הלילה
ואת הדלת סגרתי חרש חרש
כי הרי חבורת קשישים נמצאים פה וחלילה לי מלהטרידם

שבת שלמה של שלום לכל עם ישראל וקשישיו
 

שרונהה

New member
היי היי, לאן אתה הולכת?


ובכלל לא לילה עכשיו.

קודם כל זה היה ציטוט, לא הופנה ישירות אליך, אלא אל אישה.

ושנית, בעיני, נאים מאוד, צעדיך כאן בפורום.
 
למעלה