הבדלים מיניים בהליך גישור לגירושין.
הבדלים מיניים בהליך גישור לגירושין. (המשך המחקר של פרופ´ אילה מלאך-פינס,עו"ד חמוטל גת,יעל טל מ.א.) המימצא שבמרבית המקרים (84% ),נשים הן שיזמו את הגירושין,מתאים לממצאיהם של מחקרים רבים,המעידים כי נשים מדווחות על יותר תסכול,חוסר סיפוק ושחיקה בחיי הנישואין מאשר עושים זאת גברים.נמצא כי נשים מחפשות יותר ייעוץ לחיי הנישואין,יותר נשים מתחרטות על שנישאו לבעליהן,יותר נשים חושבות על פרידה וגירושין,ויותר נשים,אכן עוזבות את בעליהן ויוזמות הליכי גירושין.לאחר הגירושין,נשים מעונינות פחות מגברים להתחתן מייד בשנית (19). אשר לממצאים על הבדלי המינים בתוכן הטיעונים המובאים לגישור,מרבית החוקרים מסכימים כי עבור גברים,חוקים יותר חשובים מיחסים בינאישיים,בעוד שעבור נשים,יחסים בינאישיים,חשובים יותר מחוקים.עובדה זו באה לידי ביטוי ברור בטיעונים השונים,המאפיינים נשים וגברים בעת ניהול המו"מ להסכם הגירושין.ממצאי ניתוח התוכן מעידים כי העמדות עימן מגיעות נשים לשולחן המו"מ לגירושין,קשורות יותר לאחריות,דאגה ואכפתיות,בהקשר של מערכת יחסים מסויימת,בעוד עמדותיהם של גברים קשורות יותר לזכויות וחוקים כללים. הקושי של נשים בסיטואציות פורמאליות (כדוגמאת תהליך מו"מ),וחוסר הנוחות שלהן במצבי קונפליקט הדורשים התמודדות מילולית אסרטיבית,באים לידי ביטוי בתהליך הגישור לגירושין.גם כאן נשים תופסות דברים יותר בהקשר של אחריות ומחוייבות,ונוטות יותר לראות את המו"מ כחלק מהקשר של מערכת היחסים כולה, בעוד גברים עשויים לראות אותו כחלק נפרד ומבודד,בו פועלים חוקים אובייקטיביים ואוניברסליים.סבנון הוויכוח השונה של גברים ונשים בגישור, שןנה,כאשר בעוד גברים נוטים לאיפוק רגשי,נשים נוטות להביע בקלות רבה יותר,רגשות של כאב,עלבון ופגיעה...הבדלי המינים שנמצאו,אינם פונקציה של מין,אלא של תפקיד חברתי.במרבית המקרים,לפחות חלק מהווכוח,נסב על גובה דמי המזונות.בכל המקרים הללו הנשים בקשו יותר כסף מאשר הגבר היה מוכן לתת,כאשר בכל המקרים הללו,הגבר הירוויח יותר מהאשה.חלק משמעותי בווכוח הוא תוצא של עובדה פשוטה זו : הגבר מתבקש לתת,בעוד האשה היא התובעת בשמה ובשם הילדים.תפקידים משלימים אלה הם חלק מתפקידיהם החברתיים של גברים ונשים.תאוריית "התפקיד המרכזי",של רוזלינד בארנט,למשל,רואה את התפקיד המקצועי "כתפקיד הגברי המרכזי",בעוד התפקיד האמהי,הוא "התפקיד הנשי המרכזי". התפקידים החברתיים המשלימים הללו,מגדירים את אופן ההתבטאות השונה של המינים : אמהות מגדירה אופן ביטוי רגשי,במונחים של קשרים בינאישיים,ואילו התפקיד המקצועי,מגדיר אופן התבטאות לוגי,ענייני,במונחים כלכליים-עסקיים. ההבדל ביו ה"קמצן" (על פי תפיסתה של האשה),ל"בזבזנית" (לפי תפיסתו של הגבר),יכול להיות מוסבר בכך שהגבר הוא המרוויח,ואילו האשה עורכת קנייות ומנהלת את משק הבית...יחסם לכסף של גברים ושל נשים, נוטה להיות שונה.בעוד משמעותו של הכסף עבור נשים הוא בטחון,עבור הגברים משמעותו: כוח,שליטה,סטטוס.הגבר אינו מוכן לוותר על הכוח,סטטוס,עמדה שהכסף נותן לו,בעוד האשה רואה שאת כחוסר נכונות מצידו להעניק לה ולילדים ביטחון.".. ("שיחות" כרך י"ג,חוב´ מס´ 3 יוני 1999 ). המחקר,פורסם כמעט במלואו,בפורום גישור...אתן מוזמנות לקרוא ולהגיב..
הבדלים מיניים בהליך גישור לגירושין. (המשך המחקר של פרופ´ אילה מלאך-פינס,עו"ד חמוטל גת,יעל טל מ.א.) המימצא שבמרבית המקרים (84% ),נשים הן שיזמו את הגירושין,מתאים לממצאיהם של מחקרים רבים,המעידים כי נשים מדווחות על יותר תסכול,חוסר סיפוק ושחיקה בחיי הנישואין מאשר עושים זאת גברים.נמצא כי נשים מחפשות יותר ייעוץ לחיי הנישואין,יותר נשים מתחרטות על שנישאו לבעליהן,יותר נשים חושבות על פרידה וגירושין,ויותר נשים,אכן עוזבות את בעליהן ויוזמות הליכי גירושין.לאחר הגירושין,נשים מעונינות פחות מגברים להתחתן מייד בשנית (19). אשר לממצאים על הבדלי המינים בתוכן הטיעונים המובאים לגישור,מרבית החוקרים מסכימים כי עבור גברים,חוקים יותר חשובים מיחסים בינאישיים,בעוד שעבור נשים,יחסים בינאישיים,חשובים יותר מחוקים.עובדה זו באה לידי ביטוי ברור בטיעונים השונים,המאפיינים נשים וגברים בעת ניהול המו"מ להסכם הגירושין.ממצאי ניתוח התוכן מעידים כי העמדות עימן מגיעות נשים לשולחן המו"מ לגירושין,קשורות יותר לאחריות,דאגה ואכפתיות,בהקשר של מערכת יחסים מסויימת,בעוד עמדותיהם של גברים קשורות יותר לזכויות וחוקים כללים. הקושי של נשים בסיטואציות פורמאליות (כדוגמאת תהליך מו"מ),וחוסר הנוחות שלהן במצבי קונפליקט הדורשים התמודדות מילולית אסרטיבית,באים לידי ביטוי בתהליך הגישור לגירושין.גם כאן נשים תופסות דברים יותר בהקשר של אחריות ומחוייבות,ונוטות יותר לראות את המו"מ כחלק מהקשר של מערכת היחסים כולה, בעוד גברים עשויים לראות אותו כחלק נפרד ומבודד,בו פועלים חוקים אובייקטיביים ואוניברסליים.סבנון הוויכוח השונה של גברים ונשים בגישור, שןנה,כאשר בעוד גברים נוטים לאיפוק רגשי,נשים נוטות להביע בקלות רבה יותר,רגשות של כאב,עלבון ופגיעה...הבדלי המינים שנמצאו,אינם פונקציה של מין,אלא של תפקיד חברתי.במרבית המקרים,לפחות חלק מהווכוח,נסב על גובה דמי המזונות.בכל המקרים הללו הנשים בקשו יותר כסף מאשר הגבר היה מוכן לתת,כאשר בכל המקרים הללו,הגבר הירוויח יותר מהאשה.חלק משמעותי בווכוח הוא תוצא של עובדה פשוטה זו : הגבר מתבקש לתת,בעוד האשה היא התובעת בשמה ובשם הילדים.תפקידים משלימים אלה הם חלק מתפקידיהם החברתיים של גברים ונשים.תאוריית "התפקיד המרכזי",של רוזלינד בארנט,למשל,רואה את התפקיד המקצועי "כתפקיד הגברי המרכזי",בעוד התפקיד האמהי,הוא "התפקיד הנשי המרכזי". התפקידים החברתיים המשלימים הללו,מגדירים את אופן ההתבטאות השונה של המינים : אמהות מגדירה אופן ביטוי רגשי,במונחים של קשרים בינאישיים,ואילו התפקיד המקצועי,מגדיר אופן התבטאות לוגי,ענייני,במונחים כלכליים-עסקיים. ההבדל ביו ה"קמצן" (על פי תפיסתה של האשה),ל"בזבזנית" (לפי תפיסתו של הגבר),יכול להיות מוסבר בכך שהגבר הוא המרוויח,ואילו האשה עורכת קנייות ומנהלת את משק הבית...יחסם לכסף של גברים ושל נשים, נוטה להיות שונה.בעוד משמעותו של הכסף עבור נשים הוא בטחון,עבור הגברים משמעותו: כוח,שליטה,סטטוס.הגבר אינו מוכן לוותר על הכוח,סטטוס,עמדה שהכסף נותן לו,בעוד האשה רואה שאת כחוסר נכונות מצידו להעניק לה ולילדים ביטחון.".. ("שיחות" כרך י"ג,חוב´ מס´ 3 יוני 1999 ). המחקר,פורסם כמעט במלואו,בפורום גישור...אתן מוזמנות לקרוא ולהגיב..