הבאתי עוגה, מי רוצה?
- פותח הנושא talik
- פורסם בתאריך
פיו,,, נרגעתי ../images/Emo9.gif
גמני שונאת צימוקים , שלא לדבר על חתיכות הפרי המרירות שמכניסים לאינגליש קייק (לא אומרת איכס - את קוב לימדו שלא אומרים איכס על ...
) אגב,, אצלינו גם עוגה וירטואלית נגמרת בצ´יק (חחחחח יש כאן זללנים לא קטנים
)ואמממממ....העוגה, לא תמיד קולעת לטעם כולם
הצטרפותך מתקבלת בברכה (עם, או בלי העוגה
) תרגיש נוח, תתרווח, בפינה השמאלית מיד אחרי הכניסה - ישנו מיחם ענק, לידו - כל סוגי הקפה והתה שתוכל להעלות בדעתך , הכל לרשותך - תתכבד! לעדכון - נא דפדף...כנס לארכיון, תקרא ו...
שבת יפה ושבוע טוב לך ולכולנו
גמני שונאת צימוקים , שלא לדבר על חתיכות הפרי המרירות שמכניסים לאינגליש קייק (לא אומרת איכס - את קוב לימדו שלא אומרים איכס על ...
) אגב,, אצלינו גם עוגה וירטואלית נגמרת בצ´יק (חחחחח יש כאן זללנים לא קטנים
העשירון העליון
New member
לאהוב זה דבר אחד
לאכול........ קוב כמו שאני מכיר אותו יותר טוב שיתרכז בחסה
לאכול........ קוב כמו שאני מכיר אותו יותר טוב שיתרכז בחסה
היות וקוב יחזור רק בשבוע הבא
אשמור לו את חתיכת ("פרוסת") העוגה בכספת מקוררת היטב - שחלילה לא ישאיר לנו פירור ונצטרך להביא ימבה נמלים שילקטו אותם... מדברים על הא ודא - כותבים שירים, מספרים סיפורים, מתבדחים, צוחקים , לעתים גם בוכים...מתקשקשים על מה שרוצים. שותים קפה, זוללים עוגות (ולמרבה הפלא לא משמינים) אחד הדברים שהכי הכי אהובים עלי כאן בפורום - משהו שלא עשינו מזמן (מקווה להתחיל שוב היום בשעה סבירה לאחר שינה טובה כתיבת סיפורים בהמשכים. מישהו מתחיל לכתוב סיפור כלשהו כיד הדמיון הטובה ...אחריו/ה ממשיכים לכתוב פרקים נוספים לסיפור - לפעמים פרק נכתב על ידי אנשים שונים בכמה וריאציות - מרקם נפלא! אוף, אני מקשקשת עם עיניים עצומות,,,אז ,,,הייתי כאן) צ´או בינתיים
אשמור לו את חתיכת ("פרוסת") העוגה בכספת מקוררת היטב - שחלילה לא ישאיר לנו פירור ונצטרך להביא ימבה נמלים שילקטו אותם... מדברים על הא ודא - כותבים שירים, מספרים סיפורים, מתבדחים, צוחקים , לעתים גם בוכים...מתקשקשים על מה שרוצים. שותים קפה, זוללים עוגות (ולמרבה הפלא לא משמינים
) אחד הדברים שהכי הכי אהובים עלי כאן בפורום - משהו שלא עשינו מזמן (מקווה להתחיל שוב היום בשעה סבירה לאחר שינה טובה כתיבת סיפורים בהמשכים. מישהו מתחיל לכתוב סיפור כלשהו כיד הדמיון הטובה ...אחריו/ה ממשיכים לכתוב פרקים נוספים לסיפור - לפעמים פרק נכתב על ידי אנשים שונים בכמה וריאציות - מרקם נפלא! אוף, אני מקשקשת עם עיניים עצומות,,,אז ,,,הייתי כאן) צ´או בינתיים
אוי, מעולה!!!
כבר אני רואה שאני הולך לאהוב את הפורום הזה... אז אני אתחיל בסיפור! אשרת הביטה מהחלון (הפסקה ללגימה מהקפה) הגשם הכה על השמשה בחוזקה. הכל היה אפור, כאילו נשפכו גלונים של צבע על העיר, והכל כוסה בגווניו של אותו צבע כהה. היא נצמדה לזכוכית החלון הקרה, והסתכלה למטה. אנשי תל-אביב רצו להם במהירות, ברעש אותו לא יכלה לשמוע, אלא רק להרגיש. כולם רצו, לתפוס מחסה, לעבור מהר, כולם היו בתנועה מהירה. והיא, כאן, בקומה ה-13 של מגדל שלום, לא זזה. היא שוב שקעה במחשבות. נכון, כבר עברו כמעט שנתיים, והרבה עבר עליה בזמן הזה, אבל עדיין... הוא... היא שלחה את יד ימין לשערה השטני וליטפה אותו כאילו מישהו אחר מלטף אותה, וחייכה חיוך שלו. הוא... רוני... עזב אותי, לעיר הגדולה, לארץ השמש, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, התפוח הגדול... ואני... כן, בסוף סיימתי את התואר, ואני מתמחה במשרד עורכי הדין של אבנר את הופנהיים, כמו שרציתי, אבל עדיין, משהו חסר... או מישהו... מישהו שהחליט לא להיות איתי כאן. העדיף להתרחק, לעוף, ולא לעבור דירה, לא לעבור לעיר אחרת או איזור בקצה הארץ. אלא ליבשת אחרת. ואני כאן. ו... גם הוא חושב עלי כך, בוקר בוקר, תוהה מה אם, מתעניין, חושב אם להרים טלפון? היא שקעה במחשבות, והתרכזה בעצמה. היא היתה כ"כ מכונסת, שלא היתה ערה כלל למה שסובב אותה. לכן, כששמעה קול מדבר בחוזקה לידה, היא קפצה מהר בבהלה. המשיכו...
כבר אני רואה שאני הולך לאהוב את הפורום הזה... אז אני אתחיל בסיפור! אשרת הביטה מהחלון (הפסקה ללגימה מהקפה) הגשם הכה על השמשה בחוזקה. הכל היה אפור, כאילו נשפכו גלונים של צבע על העיר, והכל כוסה בגווניו של אותו צבע כהה. היא נצמדה לזכוכית החלון הקרה, והסתכלה למטה. אנשי תל-אביב רצו להם במהירות, ברעש אותו לא יכלה לשמוע, אלא רק להרגיש. כולם רצו, לתפוס מחסה, לעבור מהר, כולם היו בתנועה מהירה. והיא, כאן, בקומה ה-13 של מגדל שלום, לא זזה. היא שוב שקעה במחשבות. נכון, כבר עברו כמעט שנתיים, והרבה עבר עליה בזמן הזה, אבל עדיין... הוא... היא שלחה את יד ימין לשערה השטני וליטפה אותו כאילו מישהו אחר מלטף אותה, וחייכה חיוך שלו. הוא... רוני... עזב אותי, לעיר הגדולה, לארץ השמש, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, התפוח הגדול... ואני... כן, בסוף סיימתי את התואר, ואני מתמחה במשרד עורכי הדין של אבנר את הופנהיים, כמו שרציתי, אבל עדיין, משהו חסר... או מישהו... מישהו שהחליט לא להיות איתי כאן. העדיף להתרחק, לעוף, ולא לעבור דירה, לא לעבור לעיר אחרת או איזור בקצה הארץ. אלא ליבשת אחרת. ואני כאן. ו... גם הוא חושב עלי כך, בוקר בוקר, תוהה מה אם, מתעניין, חושב אם להרים טלפון? היא שקעה במחשבות, והתרכזה בעצמה. היא היתה כ"כ מכונסת, שלא היתה ערה כלל למה שסובב אותה. לכן, כששמעה קול מדבר בחוזקה לידה, היא קפצה מהר בבהלה. המשיכו...
היא קפצה מהר בבהלה...
ומצאה עצמה פנים אל פנים עם בעל הקול. בטרם ראתה אותו, ידעה אשרת מי הוא ועצביה היגעים נמתחו עוד יותר. ערן. ערן גונן , עורך דין בכיר בחברה בה עבדה. חסון, בעל חזות נעימה,שערו השחור מסופר למשעי, חיוך ציני מונח בזויות שפתיו, עמד לצידה , מדד אותה מכף רגל ועד ראש , מניע ידיו בתנועות חדות בעודו מדבר אל תוך אוזניה המחוברת אל טלפון סוללרי שהיה מונח בכיס חולצתו . הניד ראשו לשלום שפתיו מלמלו "היי אשרת" תוך כדי פסיעות נמרצות לכיוון משרדו. הגשם פסק. זגוגית החלון שיקפה את דמותה בינות לטיפות הקטנות שנותרו תולות על הזכוכית הקרה. אשרת משכה תשומת לב בכל מקום. אמנם לא היתה אשה יפה במיוחד, עורה היה חיוור ולא נטה להשתזף. אך שערה השטני שנפל על כתפיה ברכות מופלאה ואישיותה המיוחדת, גרמו לאנשים סביבה להסב מבט. חיוך תמידי נראה על פניה גם בימים קשים בהם הבכי חנק את גרונה כשהגעגועים לרוני היו קשים מנשוא. זקופת קומה, בחליפת תכלת בהיר מחוייטת,חולצה ורודה אשר הבליטה את חיטובי גופה המרשים, שרשרת זהב - אותה קבלה מרוני ליום הולדתה ה-23 - מעוצבת בידי אמן, ורד יפיפה עבודת יד ובתוכו פנינה עדינה, ענודה על צווארה, שידרה אושרת עוצמה, שלווה, ביטחון ועזות מצח. עיני הדבש השובבות שלה הביטו סביב, מחפשות אחר ערן שהשאיר אחריו שובל ריח עדין ומתקתק. תחושת אי הנוחות במחיצת ערן לא היתה מוכרת לאשרת. מבטיו הממוקדים בעיניה כל אימת שנחו עליה, הביאו אותה במבוכה, חיוכו הציני משהו גרם לה להשפיל מבט. לא היתה מורגלת בשכזה. מבטי ההערצה אשר שליוו אותה, שיעשעו אותה וגרמו לה נחת רוח והנאה מרובים. "אשרת"... קולו הרך קטע את הרהוריה והצמיד אותה למקומה ...
ומצאה עצמה פנים אל פנים עם בעל הקול. בטרם ראתה אותו, ידעה אשרת מי הוא ועצביה היגעים נמתחו עוד יותר. ערן. ערן גונן , עורך דין בכיר בחברה בה עבדה. חסון, בעל חזות נעימה,שערו השחור מסופר למשעי, חיוך ציני מונח בזויות שפתיו, עמד לצידה , מדד אותה מכף רגל ועד ראש , מניע ידיו בתנועות חדות בעודו מדבר אל תוך אוזניה המחוברת אל טלפון סוללרי שהיה מונח בכיס חולצתו . הניד ראשו לשלום שפתיו מלמלו "היי אשרת" תוך כדי פסיעות נמרצות לכיוון משרדו. הגשם פסק. זגוגית החלון שיקפה את דמותה בינות לטיפות הקטנות שנותרו תולות על הזכוכית הקרה. אשרת משכה תשומת לב בכל מקום. אמנם לא היתה אשה יפה במיוחד, עורה היה חיוור ולא נטה להשתזף. אך שערה השטני שנפל על כתפיה ברכות מופלאה ואישיותה המיוחדת, גרמו לאנשים סביבה להסב מבט. חיוך תמידי נראה על פניה גם בימים קשים בהם הבכי חנק את גרונה כשהגעגועים לרוני היו קשים מנשוא. זקופת קומה, בחליפת תכלת בהיר מחוייטת,חולצה ורודה אשר הבליטה את חיטובי גופה המרשים, שרשרת זהב - אותה קבלה מרוני ליום הולדתה ה-23 - מעוצבת בידי אמן, ורד יפיפה עבודת יד ובתוכו פנינה עדינה, ענודה על צווארה, שידרה אושרת עוצמה, שלווה, ביטחון ועזות מצח. עיני הדבש השובבות שלה הביטו סביב, מחפשות אחר ערן שהשאיר אחריו שובל ריח עדין ומתקתק. תחושת אי הנוחות במחיצת ערן לא היתה מוכרת לאשרת. מבטיו הממוקדים בעיניה כל אימת שנחו עליה, הביאו אותה במבוכה, חיוכו הציני משהו גרם לה להשפיל מבט. לא היתה מורגלת בשכזה. מבטי ההערצה אשר שליוו אותה, שיעשעו אותה וגרמו לה נחת רוח והנאה מרובים. "אשרת"... קולו הרך קטע את הרהוריה והצמיד אותה למקומה ...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.