הארנק הוירטואלי
לפני כ 3 - 4 שנים, גלשתי באיזה פורום סגור. כל מי שהשתתפו שם היו גולשים ותיקים ומנוסים. באחד הדיונים, מישהי כתבה: "כשנכנסתי לאינטרנט, קבעתי לעצמי שני כללים: 1. לעולם לא לחשוף את זהותי באינטרנט" 2. לעולם לא למסור באינטרנט את פרטי כרטיס האשראי שלי" הכללים האלה אמנם נראו לי כבר אז מאד נוקשים. אני ביצעתי באינטרנט מאות קניות בכרטיס אשראי. אמנם נתקלתי במקרים של חוסר אמינות מצד מוכרים, (בעיקר, אענות שהמוצר אזל, ניסיון לדחוף מוצר יותר יקר, אי עמידה במועד המובטח) אל לשמחתי, לא נתקלתי אישית במקרים של ניצול לרעה בפרטי האשראי, למרות שאין ספק שהדברים האלה קיימים, גם באינטרנט וגם מחוצה לה). לאחרונה קבוצת ישראקרט העלתה כרטיס אשראי וירטואלי, הקרוי ישראקרט.ווב המאפשר טעינתו מראש בסכומי כסף קטנים וביצוע קניות ללא צורך במסירת פרטים אישיים. בקרוב, המתחרים יעלו כרטיסים דומים. אני רוצה להבהיר גם, שלא מדובר ממש על קניה אנונימית, היות ואם אנחנו מזמינים מוצר ממשי (להבדיל ממוצר שניתן להורדה) אנחנו חייבים לתת לספק מן הסתם איזו כתובת למשלוח. לי נראה שאחד היתרונות של הכרטיס הוירטואלי הוא שהוא משחרר אותנו מהסכנה של אותם אתרים שנהגו לפתות לקוחות לעשות מינוי לחודש ואחר כך גבו דמי מנוי חדשי "לנצח". וזאת היו והכרטיס נטען כאמור בסכום קטן ואיננו חייבים למלא אותו שוב בכסף. אם רוצים להמשיך, יכולים כל פעם לקנות כרטיס אחר. כך שלמעשה זה לא בדיוק כרטיס אשראי, אלא יותר ארנק וירטואלי. מה דעתכם על שני העקרונות של אותה גולשת? האם הם תקפים ל 2006? האם אתם נהגתם/נוהגים לפי העקרונות האלה? ואם כן, האם כניסת הכרטיסים החדשים לזירה עשויה לשנות את דעתכם?
לפני כ 3 - 4 שנים, גלשתי באיזה פורום סגור. כל מי שהשתתפו שם היו גולשים ותיקים ומנוסים. באחד הדיונים, מישהי כתבה: "כשנכנסתי לאינטרנט, קבעתי לעצמי שני כללים: 1. לעולם לא לחשוף את זהותי באינטרנט" 2. לעולם לא למסור באינטרנט את פרטי כרטיס האשראי שלי" הכללים האלה אמנם נראו לי כבר אז מאד נוקשים. אני ביצעתי באינטרנט מאות קניות בכרטיס אשראי. אמנם נתקלתי במקרים של חוסר אמינות מצד מוכרים, (בעיקר, אענות שהמוצר אזל, ניסיון לדחוף מוצר יותר יקר, אי עמידה במועד המובטח) אל לשמחתי, לא נתקלתי אישית במקרים של ניצול לרעה בפרטי האשראי, למרות שאין ספק שהדברים האלה קיימים, גם באינטרנט וגם מחוצה לה). לאחרונה קבוצת ישראקרט העלתה כרטיס אשראי וירטואלי, הקרוי ישראקרט.ווב המאפשר טעינתו מראש בסכומי כסף קטנים וביצוע קניות ללא צורך במסירת פרטים אישיים. בקרוב, המתחרים יעלו כרטיסים דומים. אני רוצה להבהיר גם, שלא מדובר ממש על קניה אנונימית, היות ואם אנחנו מזמינים מוצר ממשי (להבדיל ממוצר שניתן להורדה) אנחנו חייבים לתת לספק מן הסתם איזו כתובת למשלוח. לי נראה שאחד היתרונות של הכרטיס הוירטואלי הוא שהוא משחרר אותנו מהסכנה של אותם אתרים שנהגו לפתות לקוחות לעשות מינוי לחודש ואחר כך גבו דמי מנוי חדשי "לנצח". וזאת היו והכרטיס נטען כאמור בסכום קטן ואיננו חייבים למלא אותו שוב בכסף. אם רוצים להמשיך, יכולים כל פעם לקנות כרטיס אחר. כך שלמעשה זה לא בדיוק כרטיס אשראי, אלא יותר ארנק וירטואלי. מה דעתכם על שני העקרונות של אותה גולשת? האם הם תקפים ל 2006? האם אתם נהגתם/נוהגים לפי העקרונות האלה? ואם כן, האם כניסת הכרטיסים החדשים לזירה עשויה לשנות את דעתכם?