והנה פירוט הסיפור
אז ככה. מה שאינני יודעת - עולה כמובן בהרבה על מה שאני יודעת. אבל בקיצור זה ככה: אמי ז"ל נולדה במוזיר שברוסיה הלבנה ב 1913. אביה -(יעקב יפמן) קיבל אחרי שהשתחרר מהשרות הצבאי בתזמורת של הצאר ניקולאי חלקת יער ליד מוזיר, וכך הגיעו לשם. אינני בטוחה היכן גרו קודם. ב 1922 עלה ארצה בנם (דודי) עם גדוד החלוץ על שם ברנר. בעקבותיו הגיעו גם סבא וסבתא. שמעתי שבאו לביקור ונשארו בארץ. לכן היה לי חשוב לברר באיזה סטטוס הגיעו, כמבקרים או כעולים. מצאתי שבן עיר של אמי עלה יחד איתה ארצה. על האניה היה מאוד מוטרד שמא יתפסו אותו על משהו ויחזירו אותו לרוסיה, וכשסוף סוף יצאה האניה לדרך, קראה לו סבתי ואמרה ל: "עכשו אתה יכול לעשות להם אצבע משולשת (אה פייג ביידיש)". אחר כך סיפר באיזה אניה הגיע ארצה (הסבסטופול 19.4.26) והנה השגתי את הרשומות משרון בארכיון הציוני - והנה הפתעה - סבא לא מופיע ברשימות. אז איך בא? ומתי? האם בא לפני סבתא ואמא, או אחריהן? ואיפה אפשר לחפש? האם ניתן לחפש אניה, אניה, והאם יש רשימות של האניות? סבא בודאי לא בא לפני דודי (בנו) שעלה ארצה ב 1922, אבל אולי עלה ארצה אחרי שאמא וסבתא הגיעו? ההפתעה הגדולה שהיתה לי, היתה לפני כמה שנים כשפניתי לחיפוש קרובים הישן ושם אמרו לי שיש מכתב למשפחת אמא (משפחת יפמן) ושלחו לי מכתב שכתבה אחות סבתי (אם אמי) שאף אחד בארץ לא ידע על קיומה. שמה היה ביילה גוזמן (בת שמואל דב טורצקי) מלנינגרד. מהמכתב התברר שהיא התכתבה עם אחותה - אמי עד פרוץ מלחמת העולם השניה שאז נותק הקשר. בזמן המלחמה סבתא חלתה, ומתה ב 46. ב 1949 כתבה אחותה של סבתא לחיפוש קרובים והמכתב חיכה לי 51 שנים! חיפשו עבורנו בבית שאת כתובתו היא מסרה אולי במקרה יש מישהו מהמשפחה שגר שם אבל לא היה. מאוד הייתי רוצה לדעת מה קרה למשפחה שם, מי שעבר שם את המלחמה, עבר תקופה קשה מאוד, אבל איך מוצאים את צאצאיה של ביילה גוזמן שגרה בלנינגרד אחרי מלחמת העולם השניה, בת ר' שמואל דב טורצקי (הסבא רבא שלי ששמעתי שהיה בעל אניות להובלת חיטה) זה הסיפור כוכה, יותר חורים מגבינה, כמו שאומרים, אבל אולי לאט לאט אצליח לפחות חלק מהחורים לסגור.