בטחחחחחח../images/Emo58.gif
היה מקסים הקטעים איתו ועם לילי... חבל שלא היה לו יותר "זמן מסך" בספר הזה..אני מתה על הדמות הזו...היא אחת הדמויות היותר יפות ומורכבות שיצא לרולינג לכתוב..ובכלל, הזכרונות האלו גרמו לי להבין שהוא לא שחור או לבן, הוא באמצע. הוא באמת רע, כי הוא דוגל בגישה הזו של אוכלי המוות והכל, אבל הוא גם טוב, אי שם בותך תוכו... ועם זאת, חשבתי שאני ממש אתעצב כשהוא ימות, ובסוף זה לא יותר מידי הזיז לי... איזה מוזר אם סנייפ היה אבא של הארי. לדעתי טוב שג'יימס היה אבא של הארי, כי עם כמה שאני אוהבת את סנייפ, השילוב שלו ושל לילי לא היה יוצר ילד טוב ואמיץ כל כך כמו שהארי יצא... יכול להיות שלא התרגשתי מהמוות שלו בגלל שבספר הזה רולינג פשוט רצחה אותם...בלי לעשות מזה מושי, פשוט רצח.. זה קצת מוריד מהערך של כל המיתות האלו..במיוחד מהמוות של טונקס ולופין...איזה עצבים איתה... אבל הקטע עם הזכרונות באמת ריגש אותי